לאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציון לאה במערת המכפלה

לֵאָה, דמות מקראית, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרקים כ"ט ו-ל'. משמעות השם לאה אינה ברורה לחלוטין, אך יש הגוזרים אותו מאכדית, שם פירושו: פרה (במקבילה לרחל, אשר פירוש שמה הוא כבשה).

דמותה במקרא ובמדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאה היא אמם של שישה מתוך שנים עשר בניו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה. רובם של השבטים. יעקב, בעלה ובן דודתה, אהב את רחל, אחותה, ושנא אותה‏[1] (על פי חלק מהמפרשים כרד"ק - רק באופן יחסי לרחל כפי שכתוב "וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה"), כנראה בשל הרמיה בה נקטה כדי להיכנס לחייו‏[2].

על תיאורה החיצוני נכתב בתורה שעיניה היו רכות, אולי כניגוד ליופי התואר של רחל או לפי אונקלוס בהקבלה, עיניה של לאה יפות לעומת היופי החיצוני של רחל. אונקלוס מפרש שעיניה היו יפות, לרמוז על עולמה הפנימי היפה. במדרש אחר מפורש הביטוי דווקא לזכותה: שהבריות היו משדכים אותה דווקא לעשו, אחיו הרע של יעקב, ובגלל שידוך זה הייתה בוכה ועיניה הפכו רכות‏[3].

המטרה הייתה חשובה ללאה יותר מן הדרך. היא שיתפה פעולה עם לבן אביה, ונישאה ליעקב במקום רחל שהובטחה לו, בטענה שיש להשיא את הבכורה לפני הצעירה (יש מפרשים שעשתה זאת מפני שלא רצתה להינשא לעשו). כמו כן, היא "קנתה" את יחסיה עם יעקב, באמצעות דודאים שהביא לה ראובן "וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי, וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא."‏[4]. בתכונה זו, של חשיבה על המטרה יותר מאשר על הדרך, ניתן לראות הקבלה בין דמותה של לאה לדמותם של ילדיה, ובפרט ניכר הדמיון ליהודה.

לאה ראתה בהולדת ילדים מטרה חשובה, ושמותיהם מבטאים את צערה על יחסו של יעקב אליה ואת שמחתה על הולדתם. בין לאה לבין רחל הייתה תחרות על לבו של יעקב (או - על עיצוב עתיד האומה), שהתבטאה, בין השאר, ברצון ללדת ילדים. כשראתה שרחל חשוכת הילדים נותנת את שפחתה בלהה ליעקב לאישה - נתנה לו לאה את שפחתה, זלפה, ואף קראה בשם לילדיה של זלפה - גד ואשר.

העדפת יעקב את רחל ובניה על פני לאה ובניה, בא לידי ביטוי במפגש עם עשו, וכן בהפלייתו של יוסף על שאר אחיו, שהביאה לקנאה גדולה ולמכירת יוסף לעבד. מותה של לאה לא מוזכר בתורה. לפני מותו ביקש יעקב להיקבר במערת המכפלה אשר בה ציין קבורים אבותיו וששם קבר את לאה. באופן פרדוקסלי יעקב בסוף ימיו, מבקש להיקבר עם לאה ולא עם רחל, כנראה בשל החשיבות שייחס לה בסוף ימיו, או בשל כך שרצה להקבר באחוזת הקבר המשפחתית שבה קבורים אבותיו ואמותיו.

מדרש אחד מגנה אותה על היותה "יצאנית"‏[5], דהיינו שיצאה לקראת יעקב וקראה לו לבוא אליה, לאחר פרשת הדודאים. עם זאת, מדרש אחר בתלמוד משבח אותה על כך‏[6].

כמו כן, ישנם מדרשים שמפרשים את יציאתה של לאה לכיוון חיובי יותר ומדגישים את כוח השכנוע של לאה, את רצונה לצאת אל מפגשים לא נעימים מתוך הביטחון במטרתם הצודקת, תכונה שעברה אל דינה שיצאה להיפגש עם בנות שכם ולהשיבן למוטב[דרוש מקור].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


עם ישראל - האבות והאימהות

אברהםשרה
יצחקרבקה
יעקבלאה - רחל - זלפה - בלהה