מנקלינן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנקלינן
Auriga constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של מנקלינן בקבוצת עגלון
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים עגלון
שמות נוספים β בעגלון
בהירות 1.90 משתנה
עלייה ישרה 5ʰ 59ᵐ 31.72293ˢ
נטייה ‏50.7573″ ‏56′ ‏44°‏
משך מחזור השתנות 3 ימים ו-23 שעות
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת −0.11 משתנה
מרחק 82 שנות אור
25 פרסק
עוצמת הארה פי 95 מהשמש
מערכת
כוכבים נלווים מנקלינן A / B / C
מנקלינן A / B
נתוני תצפית
סוג תת-ענק לבן
בהירות 2.65 כל אחד
סיווג ספקטרלי A2 IV
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.64 כל אחד
רדיוס 2.6 רדיוסי שמש
מסה 2.3 מסות שמש
עוצמת הארה פי 48 מהשמש
טמפרטורה 9,200 K
מנקלינן C
נתוני תצפית
סוג ננס אדום
בהירות 14.1
סיווג ספקטרלי M? V
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 12.1
רדיוס 0.17 רדיוסי שמש
מסה 0.18 מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.0012 מהשמש
טמפרטורה 3,000~ K

מֵנְקַלִינַן (או β בעגלון) הנו הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים עגלון ואחד הכוכבים הבהירים בשמים. בעבר היה זה הכוכב הבהיר השלישי בקבוצה אחרי אל-נאת', שנקרא אז γ בעגלון, אך הפך ל-β בשור והותיר את מנקלינן במקום השני.

למעשה זו מערכת של שלושה כוכבים, שבה שניים מהם מקיפים זה את זה במישור המתלכד עם קו הראייה מכדור הארץ כך שפעמיים בכל הקפה אחד משני הכוכבים מסתיר חלקית את השני וכתוצאה מכך הבהירות הכוללת של המערכת יורדת מעט. המערכת מזכירה את זו של אלגול, אך שם השינוי ניכר יותר וניתן להבחין בו בעין וללא ציוד מדידה, בעוד שהשינוי בבהירותו של מנקלינן כמעט שאינו מורגש. שמו של הכוכב נגזר מערבית - منكب ذي العنان (מאנקיבּ ד'יל אינאן) שפרושו "הכתף של מחזיק המושכות" (כלומר כתף העגלון), בהתאמה למיקומו בקבוצת הכוכבים.

הקו המחבר את מנקלינן וכוכב הצפון (ועובר בקרוב גם דרך δ בעגלון ו-θ בעגלון) חוצה את גלגל המזלות בנקודת ההיפוך הקייצית שבקבוצת תאומים. המשך הקו עובר סמוך מאוד לביטלג'וז כך שקל לזהות את מנקלינן באמצעות קו המחבר את ביטלג'וז עם כוכב הצפון.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת מנקלינן נמצאת במרחק כ-82 שנות אור ובהירותה הכוללת הנה מדרגה 1.90. היא מורכבת מזוג תת-ענקים כמעט זהים המקיפים זה את זה במרחק פחות מעשירית יחידה אסטרונומית ובזמן הקפה של 3 ימים ו-23 שעות, ומננס אדום עמום מאוד המקיף את זוג תת-הענקים במרחק 330 יחידות אסטרונומיות.

מאפייני מנקלינן A ומנקלינן B[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואה בין השמש (ימין), מנקלינן A ו-B (באמצע) ומנקלינן C (שמאל למעלה)

מנקלינן A ומנקלינן B הנם שני תת-ענקים כמעט זהים מסוג ספקטרלי A2. מאסתו של כל אחד מהם כ-2.3 מאסות שמש, רדיוסם הנו כ-2.6 רדיוסי שמש וטמפרטורת פני השטח של שניהם הנה כ-9,200 קלווין. הכוכבים דומים בסוגם לסיריוס ולוגה, אך בשלב התפתחות מעט מתקדם יותר ונראה שהם בשלבי סיום היתוך המימן בליבתם ובתהליך של התנפחות והתקררות שיהפוך אותם לענקים אדומים. כתוצאה מהטמפרטורה הגבוהה ורדיוסם הגדול ביחס לשמש, עוצמת ההארה של כל אחד מהם קרובה לפי 50 מעוצמת ההארה השמשית.

בשל קרבתם הרבה, כוחות הכבידה ההדדיים ביניהם מעוותים את צורתם מכדור לאליפסואיד. מישור ההקפה של הזוג כמעט מתלכד עם קו הראיה מכדור־הארץ כך שבכל 47.5 שעות, מסתיר אחד הכוכבים כרבע מפניו של השני וגורם לירידה קטנה של כעשירית דרגת בהירות בבהירות הכוללת של המערכת.

מאפייני מנקלינן C[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקלינן C הנו ננס אדום בעל מאסה של כחמישית מאסת שמש ורדיוסו כששית מרדיוס מהשמש, עוצמת הארתו הנה כאלפית ממנה ובהירותו הנראית הנה מדרגה 14.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]