מפלי ויקטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפלי ויקטוריה (Victoria Falls)
Victoriafälle.jpg

המפל הראשי של מוסי-או-טניה, ממפלי ויקטוריה
מיקום גבול זמביה-זימבבואה
נהר זמבזי
סוג מפל גוש, מפוצלים
גובה כולל 107 מטר
רוחב ממוצע 1,737 מטר
נפילת מים רציפה 107 מטר
מספר נפילות מים 1
ספיקה ממוצעת 1,088 מטר מעוקב/שנייה
ספיקה מרבית 7,079 מטר מעוקב/שנייה
עונה שופעת פברואר-מאי, שיא באפריל
קואורדינטות 17°55′28″S 25°51′18″E / 17.924459°S 25.855019°E / -17.924459; 25.855019קואורדינטות: 17°55′28″S 25°51′18″E / 17.924459°S 25.855019°E / -17.924459; 25.855019
(למפת זימבבואה רגילה)
מיקום מפלי ויקטוריה במפת זימבבואה
 
בולאוואיו
בולאוואיו
מוטארה
מוטארה
קאריבה
קאריבה
מפלי ויקטוריה
מפלי ויקטוריה
מפלי ויקטוריה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Victoria Falls.jpg
מדינה Flag of Zambia.svg זמביה, Flag of Zimbabwe.svg זימבבואה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1989, לפי קריטריונים 7, 8
תמונת לווין המראה את נהר הזמבזי הרחב נעשה צר בהיכנסו אל התהום. ניתן לראות את התהום המזגזגת במורד הנהר

מפלי ויקטוריהאנגלית: Victoria Falls), ובשמם המקומי מוסי אואה טוניה ("העשן הרועם"), הם מפלי מים בדרום יבשת אפריקה. הם ממוקמים בנהר זמבזי, על הגבול בין זמביה לזימבבואה. רוחבם של המפלים 1.7 ק"מ וגובהם 108 מטרים.‏[1]

המפלים מהווים חלק משני פארקים לאומיים: הפארק הלאומי מוסי אואה טוניה שבזמביה והפארק הלאומי מפלי ויקטוריה שבזימבבואה. המפלים מהווים אחד מאתרי התיירות העיקריים של אפריקה הדרומית, והם מוכרזים כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו המשותף לשתי המדינות.

מפלי ויקטוריה: נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלי ויקטוריה מצויים באמצע מסלולו של נהר זמבזי. המפלים נוצרים כאשר הנהר נופל לתוך תהום צרה שרוחבה 110 מטרים. במשך השנים השחיקה הגוברת של המפלים מביאה להתקדמות המפלים במעלה הנהר, ובשל האיים בנהר מוסטים המפלים בכיוונים שונים, ומורד הנהר נע למעשה ב"זיג-זג" שנוצר על ידי המפל. המפלים רחבים ביותר - רוחבם 1.7 קילומטרים, וגובה המפל משתנה בין 80 מטרים בצדדיו ל- 108 מטרים במרכז. גובה המפלים כפול מגובה מפלי הניאגרה. בשל הגובה, נתזי המים יוצרים ענן נתזים שגובהו 1.6 קילומטרים; ניתן לראות ענן זה במרחק של 40 קילומטרים מהמפלים.

המפלים מחולקים למעשה לשלושה מפלים בשל איים קטנים המצויים בין המפלים. האיים הם: האי באורקה (שרוחבו 300 מטרים) והאי ליווינגסטון (שרוחבו 530 מטרים) . בין הגדה הימנית לאי באורקה יש מפל שרוחבו 35 מטרים, בין האיים מפל שרוחבו 460 מטרים (המפל המרכזי) ולאחר מכן בין האי ליווינגסטון לגדה השמאלית מפל נוסף שרוחבו כ-300 מטרים.

המפלים נופלים לתוך התהום הצרה ולאחריה לסדרה של תהומות שאורכם כ-80 קילומטרים. התהומות נוצרו על ידי התקדמות המפל במעלה הנהר, בשל השחיקה.

בעונה הגשומה נופלים במפלים 9,100 מטר מעוקב מים בשנייה. בעונה היבשה זורמים במפלים 350 מטר מעוקב מים בשנייה בלבד. הזרימה בנהר זמבזי מתאפיינת בשינויים קיצוניים בזרימות בעונות השונות. לשם המחשה הזרימה הממוצעת ( 1000 מ"ק לשנייה) שוות ערך לכמות של 700 אלף בקבוקים של 1.5 ליטר לשנייה ואילו בתקופה הגשומה הזרימה מגיעה ל 3000 מ"ק לשנייה ובעונה השחונה ל 300 מ"ק לשנייה.

השוואת ממדים וזרימה, מפלי ויקטוריה מפלי ניאגרה ומפלי איגוואסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלי ויקטוריה מפלי ניאגרה מפלי איגוואסו
גובה במטרים 107 51 64–82
רוחב במטרים 1,708 1,203 2,700
קצב זרימה שנתי ממוצע במטר מעוקב לשנייה 1,088 2,407 1,746
הזרם הגבוה ביותר שנמדד אי פעם במטר מעוקב לשנייה 12,800 6,800 12,600
זרימה ממוצעת חודשית מקסימלית 3,000
זרימה ממוצעת חודשית מינימלית 300
זרימה ממוצעת שנתית מקסימלית ב-10 השנים האחרונות 6,000

גילוי המפלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים הראשונים של אזור המפלים היו אנשי ערבה משבטי חויסאן שנהגו לצוד באזור זה. מאוחר יותר התיישבו במקום אנשי טוקאליאל שקראו למפלים בשם "שונגווה". אנשי הנדבלה שהתיישבו במקום מאוחר יותר קראו להם "אמאנזה תונקאיו" ואנשי המאקולולו קראו למפלים בשם "מוסי אואה טוניה" - "העשן שעושה רעמים".‏[1]

האירופאי הראשון שגילה את המפלים היה דייוויד ליוינגסטון שהגיע אליהם ב-17 בנובמבר 1855[1], בעת מסע הגילויים שלו שנמשך בין 1852 - 1856 ובמסגרתו הגיע מנהר זמבזי העליון עד למוצא הנהר. ליוויגנסטון הגיע אל המפלים בסירה, ועבר לידי אי הקרוי על שמו "אי ליוינגסטון". המפלים הרשימו אותו יותר ממפלי נגוניי במעלה הנהר ועל כן קרא להם על שם המלכה ויקטוריה.‏[1] ליוינגסטון כתב ביומנו: "אף אחד לא יכול לדמיין יופי זה, בהשוואה לכל מה שניתן לראות באנגליה. יופי זה לא נגלה קודם לכן לעיניים אירופאיות; אולם אין לי ספק שמראה יפה זה נצפה על ידי המלאכים במעופם". בשנת 1860 שב ליוינגסטון לאזור המפלים וחקר אותו עם מגלה הארצות ג'ון קירק.

תיירות וגשר הרכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גשר מפלי ויקטוריה
המפלים בסוף העונה היבשה (ספטמבר 2003)

במורד הנהר, מיד לאחר שפך המפל, נבנה אחד מחמשת הגשרים המצויים על נהר זמבזי. הגשר הושלם באפריל 1905, והיה במקורו חלק מקו הרכבת קהיר קייפטאון. אורך הגשר 250 מטרים, כאשר אורך הקשת המרכזית שלו 150 מטרים. גובה הגשר מעל פני הים - 125 מטרים.

לפני הקמת הרכבת היו מבקרים מעטים במפלים; אולם לאחר הקמת הגשר בשנת 1905, הפכו המפלים לאתר תיירותי מרכזי באפריקה. עם תום השלטון הבריטי הקולוניאלי וקבלת עצמאות של זמביה וזימבבואה בשנות ה-60 של המאה ה-20, פחת מספר המבקרים בשל לוחמת הגרילה והטרור באזור. בשנות ה-80 החלה שוב עלייה בהיקף התיירות, ובשנות ה-90 ביקרו במפלים כ-300,000 תיירים מדי שנה. מרבית התיירים מבקרים במפלים בצד הזמבי, בשל המצב הפוליטי הרגיש והמשבר הכלכלי הקשה הפוקד את זימבבואה מאז עליית רוברט מוגאבה לשלטון. אחת האטרקציות הידועות ביותר שיש לנהר הזמבזי היא הראפטינג. הזמבזי נחשב לאחד הנהרות המאתגרים ביותר ומסווג כרמת קושי 5 מתוך 6.

המפלים שוכנים בשני פארקים לאומיים - האחד בזמביה והשני בזימבבואה. שני הפארקים קטנים בשטחם (66 קמ"ר ו-22 קמ"ר בהתאמה) אולם יש בהם בעלי חיים רבים (בעיקר פילים, תאואים אפריקנים היפופוטמים וג'ירפות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתוני מפלי ויקטוריה, באתר World Waterfall Database (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Victoria Falls (1890-1925). אוחזר ב־2013-06-01.


Flag of Zimbabwe
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בזימבבואה

מפלי ויקטוריההמונומנט הלאומי של זימבבואה הגדולההריסות חאמיגבעות מטובוהפארק הלאומי בריכות מאנה ואזורי הספארי של סאפי וצ'וורה