מצר ברינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצר ברינג במבט מהחלל

מצר ברינגאנגלית: Bering Strait; ברוסית: Берингов пролив) הוא מצר ים המפריד בין כף דז'נייב שבסיביר בנקודה המזרחית ביותר ביבשת אסיה, לבין כף הנסיך מוויילס באלסקה, הנקודה המערבית ביותר באמריקה הצפונית.

המצר קרוי על שמו של ויטוס ברינג, ספן דני שפעל בשירות רוסיה וחצה את המצר בשנת 1728.

המצר מקשר בין ים ברינג שבצפון האוקיינוס השקט, לבין ים צ'וקצ'י שבדרום אוקיינוס הקרח הצפוני. רוחבו כ-85 ק"מ, עומקו נע בין 30 ל-50 מטר ובדיוק במרכזו שוכנים איי דיומד. המצר קפוא במשך מרבית חודשי השנה (מאוקטובר ועד יוני).

בעבר הועלו הצעות לבניית גשר או לחפירת מנהרה לרוחב מצר ברינג, כדי לאפשר מעבר יבשתי בין אמריקה לבין אסיה, אולם בשלב זה המדינות מעכבות את הפרויקט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תור הפלייסטוקן (2.5 מיליון עד 11,000 שנים לפני זמננו) מפלס הים העולמי היה נתון לתנודות חריפות. בתקופת קרח הים היה נמוך ובתקופה בין-קרחונית המפלס עלה. היות שמצר ברינג הוא ים רדוד יחסי כיום, נראה שבתקופות הקרח הוא שימש כגשר יבשתי בין אסיה לאמריקה, דרכו עברו בעלי חיים ואף אנשים. כף הנסיך מוויילס נחשב לשריד של אותו גשר יבשתי. בשלהי התקופה הפלאוליתית העליונה ולקראת סוף עידן הקרח האחרון, לפני כ-14,000 שנה, קבוצות של ציידים-לקטים מצפון-מזרח אסיה, אבותיהם של האינדיאנים, חצו את הגשר היבשתי הזה ואכלסו את אמריקה הצפונית והדרומית, שהיו לא מיושבות בידי אדם עד אז.

גאוגרפיה והתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצר ברינג שוכנת קבוצת איי דיומד. שני האיים הידועים שבה הם דיומד הגדול ודיומד הקטן. דיומד הגדול נמצא בשטח רוסיה. בעבר חיו בו תושבים, אולם הם הועברו על ידי המשטר הסובייטי כדי למנוע קשר עם זרים, וכיום יש במקום רק מחנה צבאי. דיומד הקטן שייך לארצות הברית, וההתיישבות היחידה בו היא בעיר המכונה "העיר של דיומד".

מספר קילומטרים מפרידים בין שני האיים, וביניהם עובר קו התאריך הבינלאומי. כתוצאה מכך התאריך בשני האיים שונה ביום אחד.

ביולי 1989 חצתה משלחת בריטית את המצר בסירות קיאקים מאלסקה לסיביר. בשנת 1998 חצו הרוסי דמטרי שפארו ובנו מטאווי את המצר הקפוא בגלישת סקי. במרץ 2006 חצו שתי תיירות את המצר הקפוא בהליכה רגלית במשך 15 יום, אולם הן לא הורשו להיכנס לגבול רוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]