מרטין מטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרטין מִטוּר (316 או 317 - 11 בנובמבר 397), או מרטינוס הקדוש, היה הבישוף של העיר טור בצרפת. כיום הוא אחד הקדושים הפופולריים ביותר בכנסייה הקתולית.

מרטין נולד בעיר סָוָרִיָה שבפאנוניה (כיום סומבטהי בהונגריה) לקצין בצבא הרומי, שכינה אותו על שם מרס, אל המלחמה. הוא עבר עם משפחתו לפאביה (כיום באיטליה). בגיל חמש-עשרה חויב כבנו של קצין להתגייס לצבא, ונשלח לגאליה.

יום אחד, כאשר חנה עם חייליו ליד שערי העיר אמיין בצרפת, נתקל בקבצן מהלך חצי-עירום. הוא קרע את גלימתו לשניים והעניק לקבצן אחד מהחצאים. באותו לילה התגלה אליו ישו בחלום והוא לובש את מחצית הגלימה שנתן לקבצן. מרטין שמע את ישו אומר למלאכים: "הנה מרטינוס, החייל הרומי שלא נטבל; הוא הלבישני." כשהתעורר גלימתו הייתה שלמה. הגלימה (בלטינית capella) שנעשה בה הנס נשמרה באוסף השרידים הקדושים של מלכי הפרנקים מהשושלת המרובינגית, בחדר מיוחד בארמונו של המלך, ומכאן משמעותה המקורית של המילה קפלה, כמקום התפילה הפרטי של המלך.

החלום הותיר במרטין רושם עז, ולמחרת נטבל לנצרות. כעבור שנתיים עזב את הצבא הרומי, נסע לטוּר והפך לתלמידו של הילריוס הקדוש מפואטייה, אחד מראשי המתנגדים לאריאניזם, שבו האמינו באותו זמן המלכים הויזיגותים ששלטו באזור. כמו מורו סבל מרטין מרדיפות ונאלץ לצאת למסעות נדודים, שבהם הזדמן לו ליטול חלק באירועים פלאיים שונים. בשנת 361 חזר לצרפת והמשיך להפיץ את הנצרות. הוא הקים בליגוז'ה (Ligugé) את המנזר הראשון בגאליה.

ב-371 התמנה לבישוף של טור, לפי המסורת נגד רצונו. כעבור זמן מה עבר להתגורר במנזר שהקים במרמוטייה (Marmoutier), שהפך למרכז דתי חשוב. מאוחר יותר חזר להלך בארץ ולהטיף לכופרים.

יום חגו חל ב-11 בנובמבר. חג זה הוא אחד מהימים החשובים בלוח השנה הנוצרי באזורים הקתוליים של צפון אירופה (פלנדריה וחלקים מהולנד וגרמניה).

מרטין מטור הוא הקדוש הפטרון של צרפת, של החיילים ושל בואנוס איירס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]