מרי בוליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרי בוליין
(1499 – 1543)
Mary Boleyn.jpg
בן זוג סר ויליאם קארי
סר ויליאם סטפורד

מרי בולייןאנגלית: Mary Boleyn; ‏ 1499 - 19 ביולי 1543) הייתה בת למשפחת בוליין, שהייתה לה השפעה ניכרת בימיו של המלך הנרי השמיני. היא הייתה אחותה של מלכת אנגליה אן בוליין ודודתה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה, מצד אמה. בעבר טענו היסטוריונים כי מרי היא אחותה הצעירה של אן, אבל ילדיה חשבו שהיא הייתה מבוגרת ממנה, וכך חושבים גם רוב ההיסטוריונים היום.

מרי הייתה אחת מפילגשיו של המלך הנרי השמיני. נטען כי המלך היה אביהם של שניים מילדיה, אבל הוא לא הכיר בהם כפי שהכיר בהנרי פיצרוי, בנה של פילגשו בסי בלאונט, והם לא נשאו כמוהו את שם המשפחה "פיצרוי" - בן מלך - המעיד על ייחוסם. נאמר גם שהיא הייתה פילגשו של פרנסואה הראשון, מלך צרפת, יריבו של הנרי השמיני.

מרי בוליין נישאה פעמיים, ב-1520 וב-1534: בפעם הראשונה היא נישאה לסר ויליאם קארי, ובפעם השנייה, היא נישאה לחייל, סר ויליאם סטפורד. הנישואים השניים לאדם הנחות ממנה במעמדו הכעיסו את אחותה, המלכה אן, והביאו לגירושה מהארמון. מאז היא חיה באלמוניות יחסית עם משפחתה.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי נולדה, כפי הנראה, באחוזת המשפחה 'בליקלינג הול' בנורפוק, וגדלה בטירת היבר בקנט.

אביה היה הדיפלומט העשיר סר תומאס בוליין, ואמה - ליידי אליזבת בוליין. אין כל עדות על המועד המדויק, אבל היא נולדה בין 1499 ובין 1508. רוב ההיסטוריונים מאמינים שהיא הייתה הבכורה מבין שלושת ילדי משפחת בוליין ששרדו ובגרו. נראה שבני המשפחה עצמם האמינו שמרי היא הבכורה, שכן בשנת 1597, כשנכדה של מרי, ג'ורג קארי, תבע את התואר רוזן אורמונד, הוא טען שהוא היורש החוקי של משפחת בוליין. לג'ורג', אחיהן של אן ומרי, לא היו ילדים, ובהיעדר שושלת של יורש זכר, עובר התואר לשושלת של היורשת הבכורה. אילו הייתה אן בת בוליין הבכורה, אזי חוקי ירושת האריסטוקרטיה היו קובעים שהתואר שייך לבתה, אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה. מצד שני, אליזבת הציעה להנרי, בנה של מרי, את התואר לפני מותו, והוא סירב לקבלו. אילו הייתה מרי בת בוליין הבכורה, היה הנרי יורש את התואר עם מות סבו, ולא היה צריך להציע לו אותו. יש עוד ראיות להיותה של מרי מבוגרת מאן, ובנוסף להן, היא נישאה ראשונה, ב-4 בפברואר 1520, ולפי המסורת, הבת הבוגרת נישאת לפני הצעירה. ב-1532, כאשר אן קיבלה את התואר מרקיז פמברוק, התייחסו אליה כאל "אחת מבנותיו של תומאס בוליין". אילו הייתה הבכורה, סביר שהיו מזכירים עובדה זו. כך או כך, רוב ההיסטוריונים מסכימים שמרי היא הבכורה, ומעריכים שנולדה בסביבות 1499.

פעם חשבו שמרי היא זו שהתחנכה בחוץ לארץ ובילתה במחיצת מרגרטה לבית הבסבורג, אבל עכשיו ידוע שזו הייתה אחותה, אן. את רוב ילדותה בילתה מרי באנגליה. כשהייתה בת חמש עשרה, הבטיח עבורה אביה תפקיד של בת לוויה לאחות המלך, הנסיכה מרי טיודור, שנסעה לפריז כדי להינשא שם ללואי השנים עשר, מלך צרפת. כעבור מספר שבועות, רבות מהמלוות האנגליות של המלכה נשלחו בחזרה הביתה, אבל מרי בוליין הורשתה להישאר, כנראה משום שאביה היה השגריר החדש של אנגליה בצרפת. גם כשהמלכה מרי טיודור התאלמנה ב-1515 ועזבה את צרפת, נשארה מרי בוליין מאחור והצטרפה לחצרו של היורש של לואי, פרנסואה הראשון, מלך צרפת, ואשתו, קלוד.

רומן מלכותי בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל מרי בפריז הצטרפו אביה, סר תומאס, ואחותה אן, אחרי שנת לימודים אחת בהולנד. מרי ניהלה מספר רומנים, וביניהם רומן עם המלך פרנסואה עצמו. היסטוריונים מעריכים כי הידיעות על מעלליה המיניים של מרי מוגזמות, אך המלך הצרפתי קרא לה "סוסתי האנגלייה" וגם "זונה גדולה, הידועה מכולן לשמצה".

כשחזרה ב-1519 לאנגליה, מונתה להיות בת לוויה לקתרין מאראגון , אשתו של הנרי השמיני.

פילגש מלכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך לחזרתה נישאה מרי לוויליאם קארי שהיה עשיר ובעל השפעה בחצר המלך, והמלך היה אורח בחתונתם. בשלב כלשהו, אם כי לא ידוע מתי בדיוק, התחילו הנרי ומרי לנהל רומן. יש אומרים שזה היה ב-1521. הקשר הזה לא פורסם ברבים, ומרי לא זכתה לתהילה, לעושר ולכוח שזכו לו לעתים הפילגשים בצרפת ובמדינות נוספות. הקשר נמשך חמש שנים, כפי הנראה, והסתיים לפני לידת ילדה השני של מרי, הנרי קארי, במרס 1526. הבת, קתרין קארי, נולדה ב-1524.

כבר במהלך הקשר, או קרוב לסיומו, נפוצו שמועות על כך שהמלך הוא אביו של אחד מילדיה של מרי, או של שניהם. היה מי שהעיד שבנה של מרי, הנרי קארי, דומה למלך הנרי השמיני. כעשר שנים אחרי שהנרי נולד, ציין ג'ון הייל, הכומר מאיילוורת', כי פגש 'אדון קארי צעיר' שמתיימר להיות בנו הממזר של המלך. לא נמצאו עדויות חדשות התומכות בטענה שהנרי הוא בנו הביולוגי של המלך.

אשתו של הנרי השמיני, קתרין מאראגון, הייתה נשואה לאחיו הגדול ארתור, נסיך ויילס, אבל הוא נפטר כמה חודשים אחרי החתונה, כשהיה בן חמש עשרה בלבד. מאוחר יותר ניצל הנרי עובדה זו כדי לבטל את נישואיו לקתרין, בטענה שנישואים ראשונים אלה יצרו קשר של קירבה בינו ובין קתרין. אפשר לפרש את חוקי הכנסייה ולהגיע למסקנה שכאשר מרי הייתה לפילגשו של הנרי, נוצר קשר דומה של קירבה בינו ובין אחותה אן. בשנת 1527, כשהנרי פנה לבקש ביטול לנישואיו מטעם האפיפיור, הוא ביקש גם היתר לשאת את אחות פילגשו.

האחות שעלתה לגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחותה של מרי, אן, שבה לאנגליה בינואר 1522, והצטרפה עד מהרה לחצר המלוכה כאחת מבנות לווייתה של המלכה קתרין. אן זכתה לפופולריות רבה בארמון, אך לא הייתה קרובה במיוחד לאחותה, והחוגים החברתיים שלהן היו שונים.

אף על פי שמרי הייתה יפה ממנה, אן הייתה, כפי הנראה, שאפתנית וחכמה יותר. כשהמלך גילה בה עניין, היא סירבה להיות לפילגשו. בפיקחות רבה, היא חיכתה לשעת כושר ולא נכנעה מיד לתביעותיו המיניות. באמצע שנת 1527 הנרי כבר גמר אומר לשאת אותה לאישה, וגם משום כך המשיך ופעל למען ביטול נישואיו לקתרין מאראגון. כעבור שנה, כאשר בעלה של מרי מת מהתפרצות של מחלת ההזעה, נתן הנרי לאן אפוטרופסות על אחיינה, הנרי קארי. בעלה של מרי השאיר לה חובות כבדים ואן דאגה שהנרי יתחנך במנזר ציסטרסיאני מכובד. אן השתדלה למען מרי גם כדי שתקבל קצבה שנתית קטנה בגובה 100£.

הנישואים השניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1532 הייתה מרי אחת מבנות הלוויה של אן כשזו נסעה עם הנרי לביקור רשמי בקאלה. אן הוכתרה באחד ביוני 1533, ובשבעה בספטמבר ילדה את בתה (שתהיה, לימים, המלכה אליזבת הראשונה). ב-1534 נישאה מרי בסתר לוויליאם סטפורד. סטפורד היה איש פשוט ולא עשיר, ורוב ההיסטוריונים מאמינים שאלה היו נישואי אהבה. כשהתגלה דבר הנישואים, אן רתחה, ומשפחת בוליין התכחשה למרי, כנראה משום שלא ביקשה את רשותם ומשום שמעמדו של בעלה היה נמוך משלה. הזוג סולק מחצר המלך.

מצבה הכספי של מרי היה נואש כל כך עד שהיא נאלצה לבקש מיועץ המלך, תומאס קרומוול, להשתדל למענה אצל הנרי ואן. היא הודתה שבעלה איננו רם מעלה אבל הוסיפה שלא יכלה למצוא אדם שיאהב אותה יותר או שיהיה הגון ממנו, והמשיכה: "מוטב לי להיות אתו ולקבץ נדבות מלהיות המלכה הגדולה בעולם. ואני בטוחה ... הוא לא יעזוב אותי אפילו בעבור מלכות." אבל הנרי נותר אדיש, כנראה, ומרי ביקשה מקרומוול לדבר עם אביה, עם דודה ועם אחיה, אך לשווא. רק אן התרככה ושלחה למרי גביע זהב מפואר וסכום כסף, אבל לא הסכימה לפגוש אותה בארמון. ההתקרבות בין האחיות הסתכמה במחוות הפיוס החלקית הזו, ונהוג לחשוב שהן לא נפגשו שוב אחרי שמרי גורשה מהחצר.

קשה לדעת מה קרה בחייה של מרי בין 1534 ובין יום ההוצאה להורג של אחותה בתשעה עשר במאי 1536. אין כל רישום על ביקורים שמרי ערכה אצל הוריה, אצל אחותה אן, ואף לא אצל אחיה ג'ורג' כשהיה אסור במצודת לונדון. אין גם כל עדות שהיא שלחה להם מכתבים.

מרי ובעלה חיו בבידוד חברתי ופרשו לגור באחוזת רוצ'פורד הול באסקס, שהייתה שייכת למשפחת בוליין. אחרי שאן הוצאה להורג, עזבה אמה את הארמון, ומתה בבדידות כעבור שנתיים. אביה תומאס נפטר שנה אחר כך. אחרי מותם של הוריה ירשה מרי אדמות באסקס, וחיה את שארית חייה באלמוניות ובנוחות יחסית עם בעלה השני. היא מתה בשנות הארבעים לחייה, ב-19 ביולי 1543.

צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ילדים נולדו למרי במסגרת הנישואים לסר ויליאם קארי, אך נפוצו אז שמועות כי המלך הנרי השמיני הוא אביהם הביולוגי:

שני ילדים נולדו למרי במסגרת הנישואים לסר ויליאם סטפורד:

  • אן סטפורד
  • אדוארד סטפורד (1535 - 1545)

עם צאצאיה הרחוקים של מרי בוליין נמנים אנשי שם רבים, וביניהם וינסטון צ'רצ'יל, ג'ון ד. רוקפלר, פ. ג. וודהאוס, אליזבת, המלכה האם, דיאנה, הנסיכה מוויילס, שרה פרגסון וצ'ארלס דרווין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bruce, Marie-Louise: Anne Boleyn, 1972
  • Denny, Joanna: Anne Boleyn: A New Life of England's Tragic Queen, 2004
  • Fraser, Antonia: The Wives of Henry VIII, 1992
  • Hart, Kelly: The Mistresses of Henry VIII The History Press, 2009
  • Ives, Eric: The Life and Death of Anne Boleyn, 2004
  • Lindsey, Karen: Divorced Beheaded Survived: A Feminist Reinterpretation of the Wives of Henry VIII, 1995
  • Lofts, Norah: Anne Boleyn, 1979
  • Weir, Alison: The Six Wives of Henry VIII, 1991