משה דוד פלעש

רבי משה דוד פלעש

אין תמונה חופשית
לידה	יוני 1879 ט"ו באב ה'תרל"ט פרשבורג
פטירה	ינואר 1944 (בגיל 64) ח' באדר ה'תש"ד בוכנוואלד
תקופת הפעילות	? – ינואר 1944

רבי משה דוד פלעש (ט"ו באב ה'תרל"ט, יולי 1879, פרשבורג – ח' באדר ה'תש"ד, ינואר 1944, בוכנוואלד) היה רב ודרשן בווינה. שרה שנירר הקימה את רשת בית יעקב בהשראת דרשות ששמעה ממנו שבהן קרא לנשים ללכת בעקבות הדמויות הדגולות של נשי ישראל הגדולות מימי קדם.

ביוגרפיה

נולד בפרשבורג, נצר למשפחת רבנים. למד בישיבת פרשבורג והיה מתלמידי הרב שמחה בונם סופר, בעל "שבט סופר". בשנת 1906 למד בישיבת הרב שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בצעירותו התמנה כרב בית הכנסת מונטיפיורי בווינה ולאחר מכן כרב בית הכנסת "הופבאואר שול", אף הוא בווינה. בשנת 1913 שידך לו הגביר היהודי ברנרד הופבאואר את בת אחיו, פרל, שהייתה יתומה מאב ואם. הם נישאו בראשית 1914. לאחר נישואיו התמנה כרב בית הכנסת "שטומפרשול" בווינה, וכיהן במשרתו עד ליל הבדולח, בשנת 1938.

בליל הבדולח נעצר הרב פלעש ונכלא על ידי הגסטאפו. הוא התחייב בפני השלטונות הגרמנים שיעזוב את וינה בתוך שלשה חודשים. בסתיו תרצ"ט (1938) עזב הרב פלעש עם משפחתו את וינה והתיישב בהולנד, תחילה ברוטרדם ומשם עבר לאמסטרדם. בתקופת שהותו באמסטרדם לימד תורה בקהילה היהודית המקומית.

בסתיו 1943 נעצר הרב פלעש על ידי הגרמנים ונשלח למחנה מעבר וֶסטֶרבורק, ומשם הועבר למחנה בוכנוואלד. הוא שהה בבוכנוואלד כמה חודשים ומת מרעב.

הרב פלעש היה נואם בחסד עליון. רבות מדרשותיו שרדו את השואה ומצויות אצל צאצאיו. בשנת 2005 הוציא נכדו, הרב שלמה לוונטהל, את הקונטרס "מתוקים מדבש", ובו דרשות אחדות מעזבונו של הרב פלעש.

רעיון תנועת בית יעקב

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, רבים מיהודי קרקוב מצאו מקלט באוסטריה, בעיקר בעיר הבירה וינה. בין הפליטים הייתה גם שרה שנירר. באוטוביוגרפיה שלה היא כותבת: "בית כנסת זה היה ערשה של תנועת בית יעקב הברוכה... בשבת בבוקר הלכתי להתפלל בבית הכנסת שטומפר. לפני קריאת התורה אני רואה כיצד הרב עולה על הבימה, הקשבתי רב קשב לדרשתו הנלבבת של הרב. בדרשתו שרטט הרב את גדולתה ואת דמותה של יהודית ההיסטורית, ואגב זה קרא בדברים היוצאים מן הלב לנשים ולבנות של ימינו ללכת בעקבות ובאורחות נשי ישראל גדולות הרוח בימי קדם... כשהקשבתי לתיאור הנפלא של הדמות יהודית, חשבתי לעצמי, איך מביאים הנה את כל נשותיה ובנותיה היהודיות של קראקא, כדי שתשמענה מי אנחנו, ומהיכן מוצאנו. מיד הרגשתי שהחסרון הוא שאחיותינו יודעות כל כך מעט על המנהגים שלנו, ושהן זרות לעמנו ולמורשתנו...במחשבתי נולדו באותן הרגעים תוכניות מגוונות לעשייה גדולה... מאז הדרשה הראשונה של הרב פלעש, נהייתי אורחת תדירה בבית הכנסת בשטומפרגסה... אני הייתי מקשיבה תמידית לשיעוריו של הרב פלעש...ובמוחי ניקרה השאלה כיצד להביא הנה את בנות פולין, כדי לשמוע את כל זה, כדי לדעת את כל זה".

בשנת תרפ"ב (1932), כשנסע הרב לבקר את בנו בעת לימודו בישיבת טשעבין שבפולין, ערכה לו שרה שנירר סיור מודרך בסמינר שלה בקרקא, על מנת להכיר לו "את הילד הרוחני שלו" כלשונה. זמן קצר לפני פטירתה היא שבה לבקר את הרב פלעש בווינה.

בז' באדר תרצ"ה (1935) הספיד הרב פלעש את שרה שנירר וסיפר כיצד במשך חודשים רבים באה יום יום לעזרת הנשים בבית הכנסת שלו וסיכמה בקצרנות את שיעורו היומי שעסק בעיקר בנושאים שבמחשבת ישראל מתוך מסכת אבות. בסיכומים אלה השתמשה אחר כך בשובה לפולין, בהדרכת תלמידותיה ברשת בית יעקב.^{[דרוש מקור]}

ראשי אגודת ישראל באירופה כותבים בזיכרונותיהם על הקשר ההדוק שבין שרה שנירר לרב פלעש. יעקב רוזנהיים, ראש אגודת ישראל, כותב באוטוביוגרפיה שלו "זכרונותי": "בין הפליטים נמצאה גם התופרת העניה שרה שנירר מקרקא. היא הייתה עובדת בשעות היום במקצועה כדי פרנסתה, ובערבים הייתה משתתפת בהרצאות הרב פלש. הרצאות אלו עוררו בלבה את רעיון פעולות ההצלה הרוחנית של בנות ישראל, והולידו ברבות הימים את יסוד תנועת בית יעקב". הרב בנימין זאב יעקבזון כותב בספרו האוטוביוגרפי "אשא דעי למרחוק": "שרה שנירר הדגישה תמיד, שדרשות הרב פלעש ששמעה אותן בעת גלותה בווינה הלהיבו אותה למעשיה הכבירים".

לקריאה נוספת

• בת שבע לוי, 100 שנים לדרשת שבת חנוכה שהצילה את העם היהודי, קולמוס, מוסף "משפחה", כסלו תשע"ה

קישורים חיצוניים

• משה לוונטל, ביוגרפיה של הרב משה דוד פלעש, אביה מולידה של תנועת בית יעקב, באתר דעת
• תמונתו, באתר "תורתך לא שכחתי"
• עקרונות חינוכיים הנלמדים מטעמי מצוות ספירת העומר / הרב משה דוד פלעש