משה מרדכי בידרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי משה מרדכי מלעלוב לצד אדמור"י בית רוז'ין

רבי משה מרדכי בידרמן (נפטר בכ"ד בטבת תשמ"ז) היה האדמו"ר מלעלוב והחל מתשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תרס"ג בירושלים בין החומות לאביו רבי שמעון נתן נטע. אימו נפטרה עליו בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מגדולי התורה בירושלים. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לרעייתו הרבנית עטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, ביניהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ אשר הפליאו במעלותיו אך דבק בעבותות אהבה ברבו האדמו"ר אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל. עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב.

קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק. התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה הבאבא סאלי. הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.

בשנת תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.

רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".

שניים מבניו הוכתרו לאחר פטירתו כאדמו"רי לעלוב, רבי אברהם שלמה ורבי שמעון נתן נטע. לאחר מספר שנים הוכתר גם בנו רבי אלתר לאדמו"ר. עם פטירת בנו בכורו רבי אברהם שלמה הוכתרו עוד שנים מבניו לאדמו"רים, רבי פנחס כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג ורבי ישכר דב כאדמו"ר מלעלוב-פיעטרקוב. בנים נוספים שלא כיהנו באדמו"רות הם רבי דוד צבי ישראל ורבי שמואל שמעלקא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]