משה מרדכי בידרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי משה מרדכי מלעלוב לצד אדמור"י בית רוז'ין

רבי משה מרדכי בידרמן (נפטר בכ"ד בטבת תשמ"ז) היה האדמו"ר מלעלוב והחל מתשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה רבי שמעון נתן נטע האדמו"ר מלעלוב. למד בישיבה בקרקוב. עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ, הוכתר במקומו.

קבע את מושבו בתל אביב ולאחר שנים העביר את חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק. התפרסם כפועל ישועות. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה הבאבא סאלי.

בשנת תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות שהמשיכו להתקיים בנפרד, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. בתקופה זו החלה חסידות קרלין להתאפיין ביריבות מרה בין שני פלגיה. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.

רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אביו. דברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".

שניים מבניו הוכתרו לאחר פטירתו, רבי שמעון נתן נטע ורבי אברהם שלמה. לאחר מספר שנים הוכתר גם בנו רבי אלתר. לאחר פטירת רבי אברהם שלמה הוכתרו עוד שנים מאחיו, רבי פנחס ורבי ישכר דב. בנים נוספים היו דוד צבי ישראל ושמואל שמעלקא. שניהם סירבו לכהן באדמו"רות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]