משתמשת:Mandel24/טיוטה

גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (מאנגלית: Gentrification; לפי האקדמיה ללשון העברית, בעברית: עִלּוּת^[1], בכתיב מלא: עילות, בערבית استطباق ) היא תהליך עירוני-חברתי בורגני מתוכנן או בלתי מתוכנן של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות - לרוב במרכזי ערים, תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה ודחיקת האוכלוסייה המקורית. פעמים רבות מלווה בתהליך של התחדשות פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של העסקים באזור. תהליכי ג'נטריפיקציה מתרחשים בעשורים האחרונים כמעט בכל מרכז עירוני בישראל ובעולם^[2]

ההיסטוריה של המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח נטבע לראשונה ב-1964 על ידי הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, כדי לתאר את השינויים שהיא זיהתה בלונדון בשנות השישים. מקור המונח ג'נטרי (gentry) בצרפתית עתיקה, שמתאר מעמד בינוני-גבוה וכן מתאר עלית חברתית (לרוב יש חפיפה בין שתי הקבוצות). ג'נטריפיקציה הוא מונח ביקורתי מיסודו, המתייחס להשפעה השלילית של התהליך, ומתאר את פגיעתו במרקם החיים של קהילה שהתגוררה במשך שנים במקום. בתהליכי ג'נטריפקציה קהילה זו מפורקת תרבותית וחברתית, והיא נדחקת, מסיבות כלכליות וחברתיות, אל מחוץ למקום מגוריה לאורך עשרות שנים^[2]. עם זאת, כיום לעיתים משמש המונח כתיאור חיובי של התחדשות עירונית.^[3]

אופייה הדיאלקטי של תופעת הג'נטריפיקציה, לצד מחלוקות אידיאולוגיות ותיאורטיות שהיא מעוררת, הביאו בשנות ה-80 לצמיחתן של שתי גישות עיקריות, המציגות שתי עמדות מנוגדות זו לזו בחקר הבניית , המרחב העירוני^[4]:

הגישה הניאו מרקסיסטית-ביקורתית (הגישה הכלכלית): מספקת הסבר להתפלגות אזורי המגורים בעיר כתוצאה מהתפתחות עירונית לא שוויונית וכתוצר ישיר של מיקום האוכלוסיות בסולם החברתי. על פי גישה זו, ג'נטריפיקציה תתרחש באזורים אטרקטיביים שהוזנחו לאורך שנים ושקיים בהם הפער המירבי בין ערך השוק הקיים של הנכס לבין הערך הפוטנציאלי שלו.
הגישה הליברלית והניאו-וובריאנית (הגישה התרבותית): רואה את הג'נטריפיקציה כתוצר של העדפות תרבותיות, של שינויים דמוגרפים ושל שינויים בסגנון החיים של הצרכן. לפי גישה זו, אוכלוסייה ממעמד בינוני שחודרת לשכונות מוזנחות, מונעת על ידי אידאולוגיה פרו- עירונית המחדשת ערכים כמו "יצירתיות" ו"חלוציות". האנשים הללו מתוום טעם תרבותי מסוים וכיוון אסתטי ייחודי וצועדים בראש המחנה הבורגני שבא בעקבותיהם.

בשנות התשעים התפתח המחקר האורבני לידי סינתזה של שתי הגישות. כך באה לעולם פרדיגמה משולבת, הבוחנת את "הכלכלה התרבותית של הערים". עקב כך שונתה ההגדרה המסורתית של ג'נטריפיקציה והיא הוגדרה: "תנועה בשדה כוח עירוני, המפגישה בין עמדות וסוכנים הנאבקים על הון כלכלי, תרבותי וסימבולי"^[4]. הגישה המשולבת מנתחת את הג'נטריפיקציה באמצעות ניתוח כלכלי-תרבותי המשלב היצע וביקוש, מעמד ורציונליות כלכלית לצד סגנון חיים נבדל.^[5]

תהליך הג'נטריפיקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיצד נוצרת הג'נטריפיקציה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לראות את הג'נטריפיקציה כתהליך המתרחש בהדרגה על פי השלבים הבאים: בשלב הראשון מגיעה לשכונה קבוצה שמוכנה ליטול סיכונים, בדרך כלל אמנים ואדריכלים שיש להם ידע, זמן וגם נכונות לשפץ את המבנים הישנים. חברי הקבוצה הזו בדרך כלל מגלים סובלנות חברתית כלפי הדיירים הוותיקים של השכונה ומנסים להשתלב בה. בשלב השני מגיעה לשכונה אוכלוסייה שרוכשת מבני מגורים במחירים גבוהים בהרבה מאלו ששולמו בשלב הראשון. האנשים הללו מגיעים לרוב משכונות מבוססות יותר ועוברים אל השכונה כדי להשתקע בה. לרוב, הם גם סובלניים פחות כלפי האוכלוסייה הוותיקה בשכונה. בשלב זה מתחילה הדחיקה של הוותיקים בשכונה החוצה, כאשר במקביל מחריפים המתחים החברתיים בשכונה. בשלב השלישי נכנסים לשכונה אנשי עסקים, מתווכי דירות, קבלנים ומשקיעים גדולים. אלו מקפיצים עוד יותר את מחירי הנדל"ן בשכונה, הן של בתים משופצים והן של בתים שעודם זקוקים לשיפוץ. כך מושלם התהליך.^[4]

רבים תופסים את הג'נטריפיקציה כתהליך טבעי המתרחש "מלמטה למעלה" – אוכלוסייה שמשנה מציאות חיים בשכונה מוחלשת. אך מנגד, יש הסבורים כי מדובר בתהליך יזום. החוקר הבריטי טום סלייטר מביא דוגמא מהעיר טורונטו ובה הוא מראה כיצד שורת החלטות פוליטיות הובילה לשינוי מעמדי בשכונה. בין השינויים שהוא מונה: הגבלת בנייה של דירות קטנות, אכיפת חוקי תברואה, בטיחות מבנים ועוד^[6]^[7]. חוקרים אחרים שמים את הדגש על כוחן של חברות הנדל"ן ביצירת ג'נטריפיקציה יזומה. לטענתם, האוכלוסייה הוותיקה בשכונה חסרה את ההון הדרוש לחידושה או את יכולת ההתארגנות להתנגדות למהלך חידוש חיצוני. חברות הנדל"ן מצידן פועלות לחידוש השכונה בכללותה לרוב עם תמיכה ומימון עירוניים. כלים נוספים שעשויים לתרום ליצירת ג'נטריפיקציה ממוסדת: תכניות אב אסטרטגיות, פינוי בינוי, שיפוץ חזיתות מבנים, שיפוץ רחובות ותשתיות מים וביוב, הסדרת חלוקת שטח בבנייה רוויה ישנה, הגבלת אחוזי בנייה של דירות לפי גודל, אכיפה מוגברת של תברואה, בטיחות מבנים ועוד. השימוש בכלים הללו נעשה לרוב ללא שילוב כלים מרסנים או כאלה שייעודם שימור האוכלוסייה הקיימת, הוותיקה בשכונה^[8]. כלומר, ככל שהרשות המקומית משקיעה בשכונה ללא פיתוח כלים אסטרטגיים לשמירת האוכלוסייה הוותיקה היא למעשה שותפה לתהליך^[9].

יתרונות ורווחים אפשריים לתהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהמילה ג'נטריפיקציה היא בעלת קונוטציה שלילית, במובנים רבים זו היא דווקא תופעה שתורמת לעיר, לשכונה ולחלק מהתושבים. נשאלת השאלה האם ג'נטריפיקציה מחייבת בהכרח פגיעה בתושבים או שאולי ג'נטריפיקציה יכולה דווקא לאפשר לתושבים לשפר את מעמדם הכלכלי, מבלי שיצטרכו לעזוב את בתיהם ובכך לשלב עקרונות של צדק חברתי יחד עם שימור מבנים שפועלים לטובת כל הצדדים^[10].

החוקרת נעמי כרמון טוענת, שמהלך של התחדשות עירונית יכול להיטיב עם המקום ועם תושביו שפועלים לטובת כל הצדדים. התחדשות עירונית (כמו "פרויקט שיקום שכונות") היא בעיניה תהליך חיובי משום שהוא מאפשר עירוב של אוכלוסיות ומונע סגרגציה של המעמדות הנמוכים. לטענתה, הצלחת התהליך מותנית בשמירה על עקרונות של צדק חברתי; שותפות בין הציבור, המגזר הפרטי וארגוני המגזר השלישי תוך שימוש בגישה תכנונית הדרגתית ורכה, במטרה לשמר את הישן לצד הכנסת החדש. עקרונות אלו מסייעים בוויסות תהליך הג'נטריפיקציה, שעשוי להיות אחת התוצאות של התחדשות עירונית^[11].

טום סלייטר, במאמרו "Gentrification in Canada", מציג את גישותיהם של שלושה חוקרים, Jon Caulfield, David Ley ו-Damaris Rose על פיהם שורשי הג'נטריפיקציה נעוצים ב"תרבות הנגד" של סוף שנות ה-60 וברוח זו מבטאים דווקא התנגדות לעקרונות השוק החופשי, ערכים שמרניים וסגנון התכנון המודרני. הג'נטריפיקציה מבטאת ערכים ליברליים של שונות ואינדיבידואליות ובזכותה, קבוצות חברתיות שונות, מתאחדות ויוצרות גיוון חברתי^[7].

בנוסף, בשל הג'נטריפיקציה שהביאה עמה פיתוח מגוון רחב יותר של שירותים לתוך השכונות שעברו את התהליך, יכולים להינות מהם גם אוכלוסיות חלשות יותר, כגון: עובדים במשרות חלקיות, שעמם נמנות נשים ומשפחות חד-הוריות, בעלות הכנסה נמוכה^[7].

המרוויחים מתהליך הג'נטריפיקציה הם בעיקר בעלי דירות, הנהנים מעלייה במחירי הדיור. כמו כן, מרוויחים מכך גם תושבים חדשים שעבורם זו הזדמנות לשכור או לקנות דירה במחיר יחסית נמוך לעומת אזורים מבוקשים ומבוססים במרכז העיר, ובעלי עסקים שנהנים מביקוש הולך וגדל. גם העירייה מרוויחה, כי ערך הדירות בשכונה עולה, נפתחים בה עסקים ועבורם היא יכולה לגבות יותר ארנונה. כמו כן, ניכר שיפור בתנאי החיים בשכונה שעד לא מזמן נחשבה כ'בעייתית' בעיר. בנוסף, שוכרי דירות ברמת הכנסה בינונית-גבוהה עשויים להרוויח מן השיפור בתשתיות ובשירותים בשכונה^[12].

חסרונות והפסדים אפשריים של התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפסידים העיקריים הם שוכרי דירות ברמת הכנסה בינונית-נמוכה, שאינם מסוגלים להתמודד עם העלייה במחירי הדיור, במיוחד זקנים, נכים או כל מי שהכנסתו תלויה בקצבה או תשלום קבוע אחר. גם עסקים וותיקים עלולים להפסיד מהתהליך, עם העלייה בדמי שכירות של חנויות ושינוי בהרגלי הקנייה של התושבים. לעיתים העיריות גם מעלות ארנונה לעסקים לאחר תהליך של ג'נטריפיקציה, ובכך מקשות על בעלי בתים ותיקים וגורמות לעלייה נוספת בדמי השכירות של חנויות. מפסידות מרכזיות נוספות הן הרשויות אשר צריכות להתמודד עם מצוקת הדיור של האוכלוסייה הענייה הוותיקה^[12].

דוגמאות לג'נטריפיקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום סלייטר, סוקר את סיפורה של שכונת דרום פארקדייל (South Parkdale ) שהושפעה מקרבתה למוסד לבריאות הנפש. בעקבות פירוק המוסד הפסיכיאטרי, אלפי מטופלים שוחררו ממנו והועברו להתגורר במבני השכונה. מאמצע שנות ה-80, החלה הגירה של אנשי מעמד בינוני לשכונה בשל סגנון הבנייה הוויקטוריאני והאדווארדי המזוהה עם מראה השכונה. בשלב מאוחר יותר, התפתחה במקום קהילת אמנים שמשכה לשכונה בני מעמד סוציו-אקונומי גבוה, ובהמשך לכך ננקטו פעולות על ידי העירייה כדי למנוע מתושבי המקום הרווקים/בודדים לגור באזור ולפנות מקום למשפחות ממעמד בינוני במקומם^[12].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת נווה צדק, תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה הראשונה של תל אביב הפכה בשנות ה-60 של המאה הקודמת למוקד של הזנחה ועוני. העירייה כבר שקלה להרוס אותה ולהקים במקומה מרכז עסקים, אך התנגדות ציבורית, בין השאר בגלל אופייה האדריכלי המיוחד, הובילה לגניזת התוכנית. בשנות ה-80 החלה מגמת תנועה של תושבים צעירים ואמנים לשכונה הזולה, ותוך שנים ספורות החלה העירייה לעודד את התנועה הזאת באמצעות תוכנית תמריצים לשיקום ולשימור מבניה הייחודיים. היום מרבית התושבים הם לכל הפחות אמידים, השכונה הפכה למוקד של סיורים רגליים לתיירים, ויש בה בתי עסק רבים ותוססים. בגבולות השכונה נבנים מגדלי יוקרה, זאת משום שבשכונה עצמה הבנייה לגובה אסורה^[13].

שכונת פלורנטין, תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 צעירים ואמנים גילו את הפוטנציאל הגלום בה ונמשכו לחללים הגדולים, לשיק התעשייתי ולשכירות הזולה (בדומה למה שקרה במקומות רבים אחרים בעולם, כמו אזור הסוהו בניו-יורק או רובע קרויצברג בברלין). עם השנים, קבוצת אוכלוסייה זו חוללה מהפך במקום והפכה את פלורנטין משכונת בעלי מלאכה מוזנחת לאחד המקומות הכי "חמים" בעיר. היזמים לא איחרו לבוא, והיום נחשבת פלורנטין לשכונה שעברה מהפך משכונה "זולה" ונגישה, שמהווה גם מרכז אמנותי ויצירתי חשוב בעיר, לשכונה בורגנית ו"נקייה" יותר, שחללי האמנות האלטרנטיביים שאפיינו אותה הולכים ונעלמים^[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעות בן יעקב, המדריך לג'נטריפיקטור המתחיל - סיבוב בין שכונות בתל אביב - חלק ב' (יפו וכרם התימנים), באתר מרפסת, 17 בספטמבר 2015.
רעות בן יעקב, המדריך לג'נטריפיקטור המתחיל - סיבוב בין שכונות בתל אביב - חלק א' (פלורנטין ושפירא), באתר מרפסת, 26 באוגוסט 2015.
יאלי השש, בדרום תל אביב מה שנחשב באמת הוא העסקה הנדל"נית, באתר שיחה מקומית, 25 ביולי 2014.
אריקה גוד וקלייר קין מילר, ניו יורק טיימס, תושבי סן פרנסיסקו נגד חברות ההיי־טק: "מרחיבות פערים ומעלות את מחירי הדיור", באתר TheMarker‏, ‏1 בדצמבר 2013
אסתר זנדברג, לנקות את הרחובות באבקת כביסה, באתר הארץ, ‏28 בפברואר 2013
תהל פרוש, "פתאום המעברה שלהם נהפכה לנדל"ן", באתר הארץ, ‏10 בפברואר 2008
דניאל מונטרסקו ורועי פביאן, ‏"כלוב הזהב" - ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו, תיאוריה וביקורת 23, סתיו 2003 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת)
מאמר באנגלית
שירות גלובס, ‏מה המתחם שלך: על התוכנית לשינוי גורף במרכז העיר ירושלים, באתר גלובס, 10 ביולי 2012
שמריהו ישורון, י., ובן פורת, ג. (2018). "באנו לשנות": גרעיני התיישבות בערי פריפריה. מגמות, נב, 2, 141-168

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015), האקדמיה ללשון עברית
^ ¹ ² Glass, Ruth. (1964). Aspects of change (pp. xiii-xlii). London.
^ Slater, T. (2006). The eviction of critical perspectives from gentrification research. International Journal of Urban and Regional Research, 30(4), 737-757.,
^ ¹ ² ³ דניאל מונטרסקו ורועי פביאן, "כלוב הזהב": ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו, ‏2003
^ Zukin, Sharon 1994., (Zuckin). Oxford: Blackwell
^ Slater, T. (2004) Municipally-managed gentrification in South Parkdale, Toronto. The Canadian Geographer 48.3, 303–25
^ ¹ ² ³ Slater, T. (2005) Slater, Gentrification in Canada’s cities: from social mix to social ‘tectonics', In R. Atkinson and G. Bridge (eds.) Gentrification in a global context: the new urban colonialism, Routledge, London
^ אביטל פניני-ינובסקי, ג'נטריפיקציה בדרום תל אביב: שוק חופשי או הכוונה ממסדית?, באתר אורבנולוגיה, ‏14.09.16
^ הילו גלזר, פיזרתי סיסמאות, לא העמקתי בדברים: אסף הראל מסביר את המהפך שעבר, באתר הארץ, ‏19.02.20
^ צבן, ה. (2013) בקעה של מטה, ירושלים של מעלה? ג'נטריפיקציה והגירה גבוהה בשכונת בקעה בירושלים, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע
^ Carmon, Naomi. (1999) "Three generations of Urban Renewal Policies: Analysis and Policy Implications." Geoforum 30.2: 145-158.
^ ¹ ² ³ סבסטיאן וולרשטיין, ג'נטריפיקציה ודחייה על כוס קפה, באתר YNET, ‏20.10.10
^ יהל גלילי, באתי, פיניתי, פיציתי, באתר מגזין כותרת, ‏04.03.19
^ יעל שפירא, גריפיטיקציה: בין גרפיטי לג'נטריפיקציה, באתר שפת רחוב, ‏23.06.2015

[1] אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015), האקדמיה ללשון עברית

[:0-2] ¹ ² Glass, Ruth. (1964). Aspects of change (pp. xiii-xlii). London.

[3] Slater, T. (2006). The eviction of critical perspectives from gentrification research. International Journal of Urban and Regional Research, 30(4), 737-757.,

[:1-4] ¹ ² ³ דניאל מונטרסקו ורועי פביאן, "כלוב הזהב": ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו, ‏2003

[5] Zukin, Sharon 1994., (Zuckin). Oxford: Blackwell

[6] Slater, T. (2004) Municipally-managed gentrification in South Parkdale, Toronto. The Canadian Geographer 48.3, 303–25

[:2-7] ¹ ² ³ Slater, T. (2005) Slater, Gentrification in Canada’s cities: from social mix to social ‘tectonics', In R. Atkinson and G. Bridge (eds.) Gentrification in a global context: the new urban colonialism, Routledge, London

[8] אביטל פניני-ינובסקי, ג'נטריפיקציה בדרום תל אביב: שוק חופשי או הכוונה ממסדית?, באתר אורבנולוגיה, ‏14.09.16

[9] הילו גלזר, פיזרתי סיסמאות, לא העמקתי בדברים: אסף הראל מסביר את המהפך שעבר, באתר הארץ, ‏19.02.20

[10] צבן, ה. (2013) בקעה של מטה, ירושלים של מעלה? ג'נטריפיקציה והגירה גבוהה בשכונת בקעה בירושלים, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע

[11] Carmon, Naomi. (1999) "Three generations of Urban Renewal Policies: Analysis and Policy Implications." Geoforum 30.2: 145-158.

[:3-12] ¹ ² ³ סבסטיאן וולרשטיין, ג'נטריפיקציה ודחייה על כוס קפה, באתר YNET, ‏20.10.10

[13] יהל גלילי, באתי, פיניתי, פיציתי, באתר מגזין כותרת, ‏04.03.19

[14] יעל שפירא, גריפיטיקציה: בין גרפיטי לג'נטריפיקציה, באתר שפת רחוב, ‏23.06.2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של Mandel24.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Mandel24.