המגזר השלישי
המגזר השלישי הוא מגזר הפעילות במשק הכולל את הארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי. השם "המגזר השלישי" נועד להבדיל ארגונים אלו מהמגזר העסקי, הפועל למטרות רווח, ומהמגזר הציבורי, המורכב ממוסדות המדינה והרשויות המקומיות. ארגוני המגזר השלישי נקראים לפעמים "ארגונים לא-ממשלתיים".
בנימין גדרון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב הינו מייסד ונשיאו הראשון של הארגון העולמי של חוקרי "המגזר השלישי" (International Society for Third Sector Research -ISTR).
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני המגזר השלישי
המגזר השלישי הטרוגני מטבעו, ומורכב מארגונים בעלי מטרות שונות ואף סותרות. הארגונים במגזר השלישי נבדלים באופיים ועשויים להיות ארגוני צדקה, ארגונים קהילתיים, ארגוני צרכנים, אגודות מקצועיות, ארגוני עובדים, ארגונים חברתיים, מוסדות להשכלה ועוד. עם זאת, מאפיין בולט של ארגוני המגזר השלישי הוא מעורבותם של מתנדבים בפעילותם והתבססות חלק ניכר מתקציבם על תרומות, ולעתים על תמיכה ממשלתית.
שירותיהם של ארגונים במגזר השלישי ניתנים לעתים ללא תשלום או בתשלום סמלי, כחלק ממטרתו של הארגון לסייע למקבלי שירותים אלה, ולעתים הם ניתנים בתשלום, אם כי עדיין ללא כוונת רווח, אלא לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במתן השירות.
בחלק מפעילותם משלימים ארגוני המגזר השלישי את פעילותם של משרדי הממשלה (ולעתים מתחרים בהם). במגזר הבריאות בישראל, למשל, פועלים בתי חולים ממשלתיים לצד בתי חולים שהם חלק מהמגזר השלישי (הפועלים במסגרת קופות החולים או כמוסדות עצמאיים). במיוחד בולט חלקם של ארגוני המגזר השלישי בתחום הרווחה, בנושאים שבהם הפעילות הממשלתית מספקת רק רמה מזערית של שירותים, וארגוני המגזר השלישי פועלים להרחבתם, מבחינת טיב השירות ומבחינת היקף האוכלוסייה הנהנית ממנו.
סלמון ואנהייר[1]. פיתחו הגדרה בינלאומית בעלת חמישה תנאים לארגון כדי להכלל במגזר השלישי:
- ארגון פורמלי
- נפרד ממערכת המדינה
- ללא חלוקת רווחים
- בעל מנגנונים עצמאיים לקבלת החלטות הנוגעות לארגון
- בעל מרכיב פילנטרופי או וולונטרי.
[עריכה] המגזר הרביעי
ארגונים המנסים לשלב בין רווחיות לבין תמיכה בקהילה או בסביבה מכונים ארגוני המגזר הרביעי[2]. בהם גופים המעסיקים נכים או אוכלוסיית מצוקה מתוך מטרה לשקמם בלי להזדקק לתרומות (או להזדקק בצורה מועטת) וכן גופים המסייעים לנכים לפתוח עסקים קטנים ולהתקיים מעמלם. בין הגופים השייכים למגזר הרביעי בעולם בנק גרמין ובישראל מסעדת לילית המעסיקה נוער במצוקה.
[עריכה] המגזר השלישי בישראל
בישראל, מרבית ארגוני המגזר השלישי מאוגדים כעמותות רשומות, אולם רבים הארגונים שאינם רשומים או שהם בעלי מעמד חוקי אחר, כגון אגודות עות'מאניות, אגודות שיתופיות, חברה בע"מ, מוסדות דת, ארגונים בינלאומיים וכו'. בטרם הקמת המדינה, המגזר השלישי מילא תפקיד מרכזי בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התרבות, המחקר ועוד, ושימש גם בסיס להקמת המדינה שבדרך. מאז שנות השמונים של המאה ה-20, התרחב המגזר השלישי בישראל ולארגונים אלו תפקידים רבים יותר ויותר, ולעתים הם מהווים תחליף למגזר הציבורי. בשנת 2007 היו רשומות 43,000 עמותות, וסך כל ההוצאות של המגזר השלישי ב-1991, נאמד בכ-17 מיליארד שקלים, כמעט 12% מהתוצר המקומי הגולמי.
[עריכה] תחומי פעולה
ארגוני המגזר השלישי בישראל פועלים במגוון תחומים. ניתן לסווגם כך:
- ארגוני גג - המשמשים "מטרייה" מאגדת למספר ארגונים הפועלים באותו תחום, ומספקים להם שירותים שונים, כגון ייצוג, שיתוף במידע, הכשרה והעשרה. לדוגמה: מנהיגות אזרחית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.
- ארגוני תשתית - ארגונים בעלי משאבים וידע שיש בו לסייע לכל ארגוני המגזר השלישי, או לרבים מהם. דוגמה: שתי"ל, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.
- ארגוני תיווך - המתמחים במיומנויות הנדרשות לאלכ"רים, כגון גיוס משאבים או הערכת ומדידת ארגונים ללא כוונת רווח, ומציעים את מרכולתם כמתווכים בין ארגוני המגזר השלישי ובין קרנות פילנתרופיות, תורמים ומשרדי ממשלה. לדוגמה: מידות - שיקוף ודירוג מלכ"רים, חברה לתועלת הציבור.
- ארגוני סנגור - הפועלים לקדם חקיקה, להגן על אנשים או לייצג ציבור אנשים ולשנות את מצבם, לתקן עוולות או להיאבק לשינוי מדיניות. לדוגמה: האגודה לזכויות האזרח בישראל.
- ארגוני שירותים - המציעים שירותים ישירים או עקיפים למוטביהם, כגון הכשרה, דיור, חינוך, בריאות, תעסוקה ועוד. לדוגמה: אקים, איחוד הצלה, איל"ן, אלו"ט.
[עריכה] מיסוי
ארגונים במגזר השלישי רשומים כמלכ"רים לצורך חוק מס ערך מוסף, ובהתאם לכך אינם גובים מס ערך מוסף על שירותים שהם מספקים בתשלום, וחייבים בתשלום מס שכר על המשכורת שהם משלמים לעובדיהם.
בפקודת מס הכנסה נחשבים רבים מארגוני המגזר השלישי ל"מוסד ציבורי", כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, שהוא מוסד הפועל למטרה ציבורית - "מטרה שענינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית". הכנסה של מוסד ציבורי, במידה שלא הושגה מעסק, פטורה ממס הכנסה. תרומות למוסד ציבורי, שאושר לעניין זה, מעניקות לתורם זיכוי ממס הכנסה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רפאל האפט, המגזר השלישי בישראל - משפט, מיסוי וחשבונאות, הוצאת רונן, 2010.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, באתר אוניברסיטת בן-גוריון
- המכון לחקר הפילנתרופיה בישראל, באתר האוניברסיטה העברית
- פורטל התנדבות בישראל
- עידו באום וליאור דטל, המגזר השלישי עדיין במשבר אך העמותות הדתיות מקבלות יותר, באתר TheMarker, 07.8.2009
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Salamon, L.M., Anheier, H.K. (1992). Toward an Understanding of the International Nonprofit Sector. The Johns Hopkins Comp. Nonprofit Sector - Project Series- No.1
- ^ טלי חרותי-סובר, במגזר הרביעי אין סתירה בין רווח ופעילות חברתית, באתר TheMarker, 24.1.2010
