משתמש:אמרי אביטן/מודל הנבחרת בתוך ערי חינוך

סמליל

ערי חינוך הוא ארגון חברתי-חינוכי, הקרוי על שם גישה חינוכית-אורבנית שפיתח יעקב הכט, ומטרתה לחולל שינוי חברתי מערכתי בערים. הגישה רואה במערכת החינוך כלי מרכזי בפיתוח העיר, ובעיר כלי מרכזי בפיתוח מערכת החינוך. הגישה מופעלת בערים שונות בישראל החל משנת 1999. בשנים הראשונות ליישום השיטה, ניהל הכט את המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, ופעל במסגרתו. ב-2010 העביר את הפעילות לארגון "ערי חינוך", שאותו הקים יחד עם רם שמואלי.

הרעיון

העיר כבית ספר אחד גדול - עיר חינוך מהווה רשת חברתית לימודית הממוקדת במיצוי ופיתוח הפרט והיישוב דרך אזורי חוזק וצמיחה אישיים, קהילתיים ועירוניים.

הסיפור והשפה המקומית - עיר חינוך מפתחת "סיפור", "שפה" ואורח חיים מקומי הנשענים על חוזקות האזור וממנפים כיווני התפתחות עתידיים.

החדשנות הגלובלית - עיר חינוך מהווה פלטפורמה מרכזית לחיבור העיר לגישות של חדשנות חינוכית, אורבנית וטכנולוגית, המותאמות למאה ה-21.

אמנות שיתופי הפעולה - בעיר חינוך מתקיים תהליך דינמי שבדומה לעבודת אמנות, יוצר השראה. במהלכו נרקמים שיתופי פעולה שמאפשרים יצירות ייחודיות של תושבי העיר והארגונים הפועלים בה. הם אינם מוכתבים מראש אלא נוצרים מתוך ראיית הזדמנות באחר. באופן זה מתהווה אקלים של אחריות חברתית, קהילתית וסביבתית

מאפייני עיר חינוך

• מנהיגות מובילה – ראש העיר מוביל את תוכנית "עיר חינוך" ועומד בראשה.
• עירוב צבעים – בתוכנית עיר חינוך שותפים כל נציגי המגזר הראשון- המחלקות ברשות המקומית וכל משרדי הממשלה, המגזר השני- הארגונים הפרטיים שפועלים בעיר, ונציגי המגזר השלישי והרביעי.
• צמיחה דרך חוזקות – צמיחה דרך אזורי חוזק אישיים, ארגוניים ואזוריים.

המטרות

1. חיזוק תחושת השייכות של התושבים אל עירם

2. העלאת איכות החיים בעיר

3. צמצום משמעותי ברמת האלימות

4. שיפור ההישגים הלימודיים

5. צמיחת יוזמות קהילתיות

6. העמקת תחושת המסוגלות של הצעירים והמבוגרים

מקורות תאורטיים שמשפיעים על ייצוב המודל

מודל ערי חינוך נוצר והופעל לראשונה על ידי יעקב הכט שהוא גם הוגה גישת החינוך הדמוקרטי המיושמת בארץ ובעולם. החינוך הדמוקרטי ממוקד ביצירת תנאים וכלים לכל אדם (תלמיד) להתפתח דרך אזורי החוזק האישיים. מתוך כך החלה בסביבות שנת 2000 להתהוות ההבנה שבית הספר המוכר, התחום גאוגרפית בגדר פיזית ורעיונית, מוגבל מאוד ביצירת תוכנית למידה אישית ממוקדת אזורי חוזק. מכאן החל הכט לבחון את האפשרות שהעיר כולה, על כלל משאביה, תהפוך לבית ספר גדול אחד. לפי תפישה זו, ייווצר היזון הדדי: מצד אחד תלמידי העיר יוכלו ללמוד בכל המוסדות, המתקנים, אתרי המסחר והתעשייה, מרכזי התרבות והספורט הקיימים בעיר. ומצד שני התלמידים, על שלל כישוריהם, יסייעו לעיר לצמוח בכיוונים שאותם סימנה כמנועי צמיחה עירוניים.

פיתוח רעיון "עיר חינוך", מושפע מגישות קיימות : "עיר מחנכת" (Educatingcity) ו"עיר לומדת" (Learning city). גישות אלו ממוקדות בלמידה לאורך החיים ובלמידה לאורך כל היום. אך בשונה מגישת עיר חינוך הן אינן מתמקדות ביצירת קשר בין מערכת החינוך הפורמלית והמערכת העירונית.

גישות נוספות שמשפיעות על עיצוב רעיון "עיר חינוך" הן, "ביטול בית הספר" של איוון איליץ', ובתחום התכנון האורבני – גישתו של כריסטופר אלכסנדר, מתכנן אורבני, שמדבר אף הוא על חיבור מערכת החינוך לעיר . מאז 1999, עבר הכט משלב החשיבה התאורטית, בעזרת ראשי הערים, לניסיונות בשטח. לאחר כעשר שנים של ניסיונות רבים בתחום עבר מניהול המכון לחינוך דמוקרטי להקמת "ארגון ערי חינוך" בשיתוף עם רם שמואלי.

יישום דיפרנציאלי

בתוכנית זו, העיר כולה, על כלל משאביה, הופכת לבית ספר גדול אחד. אחת הדוגמאות המוצלחות לתוכנית נמצאת בטבריה. תלמידי ברנקו וייס, נוער בסיכון, מנהלים ומתחזקים בכוחות עצמם את הפארק האתגרי של העיר. בני נוער אחרים משמשים כ"שגרירי תרבות" של העיר: הם לומדים על ההיסטוריה של העיר ומלווים סיורים של אוטובוסי תיירים הנכנסים אליה. כמו כן, יש ילדים שבעקבות משנת הרמב"ם שקבור בעיר, מגדלים בגינות ואפילו איי התנועה, צמחי מרפא ומוכרים אותם לאחר עיבוד. יש עוד דוגמאות רבות לכך שכל ילד יכול ללמוד ולהתפתח גם מעבר לקירות בית הספר. זאת כדי לאפשר לכל ילד למצוא את האזורים שבהם הוא טוב ולחוות חווית הצלחה. התפישה הבסיסית היא שכולנו חלשים, בינוניים, או חזקים בתחומים שונים. אם אנחנו מרחיבים מאוד את יכולת הבחירה, הרבה מעבר לקוריקולום המסורתי של בית הספר, גם לילד שמאוד חלש בחשבון או היסטוריה, יש סיכוי למצוא אזור שבו הוא יצטיין (ואז הוא יוכל להתמודד גם עם אזורי החולשה שלו). העשייה היא ייחודית ודיפרנציאלית בכל עיר, וזאת במכוון. במהלך שנת התכנון הראשונה, במסגרת "מעגלים" של מנהלי בתי ספר, ראשי אגף חינוך, מורים, הורים, בעלי עסקים, וכל מרכיב אחר של העיר, נבנית תוכנית על ידי התושבים עצמם ולא מונחתת עליהם על ידי גורם חיצוני.

היסטוריה- ניסיונות בישראל

1999 – ניסיון ראשון במצפה רמון – "קהילה לומדת" (דרור דבש ראש המועצה ויעקב הכט ראש המכון לחינוך דמוקרטי).

2001 – מתבצע שלב תכנון של "באר שבע – עיר חינוך" אבל לא מגיע לשלב מימוש

2004 – בת ים - מודל בת ים לחינוך אישי - עיר חינוך ראשונה יוצאת לפועל בישראל וזוכה להצלחה גדולה.

2006 - מתבצע השלב הראשון בתכנון "ירושלים עיר חינוך" ניסיון שלא יוצא לפועל.

2006 - נס ציונה – עיר חינוך.

2006 – עכו- ניסיון של שנתיים ליצירת עיר חינוך.

2008 – טבריה- ניסיון פורץ דרך שמקיים לראשונה חיבור מוצלח בין הפיתוח העירוני לפיתוח מערכת החינוך, בתוכנית "עבר מצמיח עתיד".

2009 - חדרה – תוכנית יכו"ל – חדרה בירוק כחול לבן.

2011 – עמק המעיינות – עמק חינוך – תוכנית עיר חינוך במועצה אזורית.

תוצרים חינוכיים

• "מודל בת-ים לחינוך אישי"
• "מודל הנבחרת"
• "מעבדת חדשנות"

"מודל הנבחרת" הינו מתודולוגיה פדגוגית-חברתית המתמקדת בלמידה שיתופית. המודל כולל עשרות פרקטיקות שונות המתפתחות בקוד פתוח ומבוסס על תפיסת העולם של מעבר מפרדיגמת הפירמידה לפרדיגמת הרשת. המודל הוצג לראשונה בשנת 2010 ומאז מתפתח דרך מורים בערים ומועצות אזוריות בישראל – דוגמת בת-ים, טבריה, עמק המעיינות, חדרה ונתניה, ובעולם – דוגמת בולגריה, רואנדה וספרד.

מרכיבי המודל

במודל הנבחרת שני עקרונות יסודיים:

א- "כל תלמיד הוא גם מורה" – לכל פרט יש חוזקות ועליו לתרום מיכולותיו לכלל מחד גיסא ולהיתרם מהאחרים מאידך גיסא. הנבחרת פועלת כקבוצה ויש שוויון בין חבריה, למרות השונות והמאפיינים הייחודיים לכל אחד מפרטיה.

ב- "מטרה משותפת, מדידה ומוצגת" – לנבחרת יש מטרה רציפה ומדידה שהיא עצמה הגדירה, וכל חבריה חותרים להשגתה, ללא תחרות בין השותפים בנבחרת אלא בשיתוף פעולה ותוך עזרה הדדית וערבות הדדית לצורך השגת המטרה. המטרה מוצגת על ידי גרף התקדמות המציג את מדדי ההצלחה ומייצר מוטיבציה אצל המשתתפים. המטרה הקבוצתית יכולה להיות הישגית-לימודית או ערכית-חברתית.

המטרה המשותפת מייחדת את מודל כיתת הנבחרת מפרקטיקות של למידה שיתופית אחרות, בכך שמייצר מוטיבציה ליצירת ערבות הדדית.

תשתית תאורטית

המעבר מפירמידה לרשת כתפיסת עולם

המבנה פירמידה, תא מעביר מידע בכפוף להיררכיה בה רעיונות מגיעים מכיוון מעלה בלבד. לכן התא הפרמידלי הוא ריק וביכולתו רק להעביר מידע. לעומתו, תא רשתי, מאופיין בצבע ייחודי ולכן הוא מעביר את הידע האותנטי שיש בו ומקבל מידע לכל הכיוונים. הנחת היסוד במודל הנבחרת היא שכל תלמיד הוא בעל ייחודיות וביכולתו ללמד וללמוד משאר התלמידים. המורה אינו בעל הידע היחידי בכיתה. מודל הנבחרת מתאר מבנה רשתי ללמידה, כל תלמיד בכיתת הנבחרת, תורם מהידע שלו לכלל.

חינוך 2.0

מודל הנבחרת נקרא גם 'חינוך 2.0. המעבר מ-ווב 1.0 ל- ווב 2.0, מציין את המעבר מלמידה בה ישנו מקור בלעדי לידע המשתף את האחרים, אל ווב 2.0, בה הלמידה מתבצעת באופן רשתי, 'כל תלמיד הוא גם מורה'. בכיתה המסורתית המורה היה מעביר הידע אל התלמידים, בכיתת נבחרת כל תלמיד מייצר ידע וביכולתו להעביר את הידע לתלמידים אחרים.

למידה שיתופית

הרעיון העומד בבסיס המודל הוא שילוב של שני כוחות שעל פניו נתפסים כמנוגדים: הישגיות ושאיפה למצוינות מזה ומעורבות הדדית ושיתוף פעולה מזה. מודל הנבחרת מציג פדגוגיה חברתית חדשה שבה שני הניגודים לכאורה – ההישגיות והחינוך החברתי – דרים בכפיפה אחת. המוטיבציה הגלומה בתחרות ובהישגיות מנותבת לטובת עבודה רשתית, שיתוף פעולה, והערבות ההדדית הופכת למנוע של הישגיות.

מסקנותיהם של מרבית המחקרים אשר דנו בשיטה השיתופית מעידים כי האקלים החברתי משתפר וישנה ירידה במידת המתח והתחרות בין התלמידים, וההתנהגות השיתופית נפוצה בכל הבחינות (ריץ, 1996).

תפקיד המורה

תפקידו של המורה, בדומה לתפקיד מאמן נבחרת, הוא טיפוח הערבות ההדדית, רוח גאווה ושאיפה לניצחון קבוצתי. התהליך להקמת הנבחרת דורש ראייה הוליסטית (לימודית, חברתית, רגשית) של הפרט כדי שכל אחד ימצא את הייחודיות הטמונה בו ובמקביל ימצא את הייחודי אצל עמיתיו. תנאי בסיסי להצלחת הנבחרת הוא כבוד הדדי והערכה איש לרעהו. תהליך זה תורם להעלאת ההישגים מתוך הנאה, מיצוי עצמי וערבות הדדית. ביצירת כיתת נבחרת, יש שינוי בתפקידו במסורתי של המורה מ-"מורה משדר" המעביר ידע שיש לו בצורה ישירה לתלמידיו ל-"מורה מרשת" - שיוצר תהליכים של למידה הדדית (במגוון דרכים) בה הוא "משדך" בין התלמידים ויוצר רשת למידה כיתתית. המטרה המשותפת משמשת כלי עזר להשגת המטרות הלימודיות. המורה (המאמן) מתכנן תכנית שנתית המחולקת לאימון (שיעור ותרגול) ומשחק (מבחן). התלמידים (הנבחרת) שותפים לדיון על אופן מימוש המטרה שהוצבה ולהצעת דרכים פוריות להשגתה.

מודל הנבחרת במערכת החינוך בישראל

• המודל פותח ב- 2010 ופעל כפיילוט בעיר טבריה.
• החל מ- 2013, פועל מודל HOW2MOOC, ללמידת של קורסי MOOC דרך מודל הנבחרת בחטיבות ביניים, תיכונים ובחינוך המיוחד, והוביל לעלייה בהישגים ובשיעורי הזכאות לבגרות.
• החל מ- 2015, פועלת 'תוכנית השר למודל הנבחרת במתמטיקה 5 יחידות'.
• החל מ- 2016, הושק מאגר ידע בקוד פתוח, מבוסס ויקי הכולל פרקטיקות שונות ופיתוחים חדשים למודל של מורים ומורות מהשטח.
• על פי נתוני משרד החינוך, בשנת 2017, בלמעלה מ-1000 כיתות בישראל מיושם המודל.

ביקורת

הבחינה המחקרית את מודל הנבחרת אינה מלאה. בשנת 2017, נכתב מחקר הערכה שזיהה שיפור ניכר באקלים החברתי בכיתות בהן יושם המודל. מלבד עדויות של מורים, לא נמצא מחקר המזהה שיפור בהישגים כתוצאה משימוש במודל.

ביקורת מרכזית כלפי למידה שיתופית ככלל, מתייחסת לטענה שעבודת צוות לא תמיד, מתאימה לכל התלמידים. מחקרים מזהים שמיומנויות עבודת צוות הינן הכרחיות בימינו, אך אין הם תורמות בהרכח ללמידה של כל פרט, כל עוד אין בחינה מדוקדקת של המגוונות האינדבידואלית בלמידה.

___________________________________________

פרסים

בינואר 2011, אחרי הפעלת תוכנית "ערי חינוך", זכתה חדרה, לראשונה בתולדותיה, בפרס החינוך הארצי. פרס החינוך היישובי-מחוזי מטעם מחוז הצפון במשרד החינוך הוענק ביוני 2011 לטבריה, על הפעלת דרך החיים העירונית "עבר מצמיח עתיד" בגישת "ערי חינוך". בזכות יסוד וניהול "ערי חינוך", נכלל יעקב הכט ברשימת "50 המשפיעים ביותר על החינוך לשנת 2011" של עיתון העיר.

קישורים חיצוניים

• עיר חינוך-רשת חברתית לומדת מאמר מאת יעקב הכט
• ערי חינוך - אתר האינטרנט של הארגון
• מהי עיר חינוך באתר המכון לחינוך דמוקרטי
• עיר חינוך - מעשה בשלושה (ארבעה) מורים מאת יעל שורצברג עם ד"ר רון דביר, באתר המכון לחינוך דמוקרטי
• פרופ' נמרוד אלוני, הרב שי פירון ויעקב הכט על רעיון עיר החינוך, ביום עיון ע"ש פרופ' דוד גורדון, 19 בינואר 2009
• חדרה עיר חינוך, בפורטל החינוך של עיריית חדרה
• מסמך תוכנית אסטרטגית - חדרה עיר חינוך
• ראשי רשויות ומנהלי חינוך לומדים את דגם עיר חינוך של חדרה באתר חדשות עירוניות
• מירית אזרחי, חדרה - החינוך על פי הכט, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 14 ביוני 2009
• יעקב הכט / 'חינוך 2.0: איך אנו יכולים להצעיד את החינוך אל העתיד', 'הגיע זמן חינוך' מרץ 2016.
• הרצאה של יעקב הכט על מודל הנבחרת TEDed. 2013.
• הנבחרת - תלמידים מלמדים תלמידים כמודל ללמידה משמעותית באתר משרד החינוך
• ויקי-נבחרות: מאגר ידע מבוסס ויקי של מודל הנבחרת.
• אמרי אביטן / "מורה למתמטיקה, רופא מנתח וסנדלר נכנסים לבר", 'הגיע זמן חינוך', 2016.
• אמרי אביטן וליה מאור בקר / "ברוכים הבאים לעתיד: תלמידים ומורים לומדים יחד קורס אקדמי", 'הגיע זמן חינוך', 2017.
• אמרי אביטן / "הנבחרת של שירה", 'מגזין השפעה' מו"פ ניסויים ויזמות, משרד החינוך. 2016.
• מירי שחף / "שיפור אקלים כיתה באמצעות יוזמה של התערבות חברתית", דפי יוזמה 9, מכון מופ"ת, 2017.

הערות שוליים

קטגוריה:ארגוני חינוך בישראל קטגוריה:ארגונים חברתיים בישראל קטגוריה:חינוך אלטרנטיבי קטגוריה:חינוך