נס ציונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נס ציונה
Ness Ziona COA.png
Ness Ziona Aerial View.jpg
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יוסי שבו
גובה ממוצע ‎20‏ מטר
תאריך ייסוד 1883
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 42,986 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 2,759 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 15,579 דונם
מיקום נס ציונה
נס ציונה
נס ציונה
דירוג חברתי-כלכלי 7 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4360
פרופיל נס ציונה נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
www.nzc.org.il

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר ממוקמת בין ראשון לציון בצפון ורחובות בדרום. העיר משתרעת על פני כ-16,000 דונם ומונה כ-42,000 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883 כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה והוכרזה כעיר בשנת 1992.

בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל ובעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל. בשנת 2009 זכתה נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה וכן זכתה 16 פעמים ברציפות בחמישה כוכבי יופי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס ציונה נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי אל חנין" (בפירוש מערבית- עמק השושנים).

מקור השם נס ציונה הינו ציטוט מפסוק בספר ירמיהו ד,ו "שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו". השם התנוסס על דגל ה"כחול לבן", שלימים הפך לדגל המדינה, שהניף מיכאל הלפרין, ממתיישביה הראשונים של המושבה, כשעל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים "נס ציונה".‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס ציונה בגלויה עתיקה, כשעוד נקראה ואדי חנין
המסגד של ערביי נס ציונה. משמש כיום בית כנסת, הצריח נהרס מיד לאחר בריחת הערבים.
נס ציונה בשנת 1934 לערך
אנדרטה לזכרו של אברהם ילובסקי, קרבן הטרור הראשון
חיילים מגדוד 52 של גבעתי, אחרי כיבוש בית הבק בנס ציונה
מעטפה שהונפקה לרגל מלאת 70 שנה לייסוד נס ציונה

בשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, גרמני נוצרי, כ-2,000 דונם מערביי הסביבה, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום. לאחר מכן הוא נטע פרדס (קיים עד היום). בעקבות מותם של אשתו ושתי בנותיו מקדחת הוא החליט לעזוב את ואדי חנין ולעבור לאחיו הגרמנים שחיו בעיירה גרמנית ליד אודסה. רייסלר הגיע לעיר אודסה בשנת 1882 ופגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". רייסלר הבטיח שהחלקה במצב מצוין ושהיא קרובה מאד לירושלים. השניים סיכמו עסקה בה יקבל הטמפלר הנוצרי את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של ריסלר בארץ ישראל.

בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח, וכמובן-האזור היה רחוק מאד מירושלים. אבל לרר לא נואש, במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין ביישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתנחלים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "נחלת ראובן".

האישה הראשונה שהצטרפה לנחלתו של ראובן לרר והביאה עימה את משפחתה הייתה גולדה מילוסלבסקי. משה סמילנסקי מתאר בספרו כי "בראשונה מצא הקול הד בלב אדם שלא יכול היה להצטרף למניין: אישה אחת, אשר רוח הקודש בתוספת של הרפתקנות גרו בשכנות בלבה, גולדה מילוסלבסקי". מילוסלבסקי תרמה רבות למושבה על ידי נטיעת כרמים, עבודה בפרדסים וכתיבת מכתבים לבנימין זאב הרצל ואחד העם בבקשה שיעזרו למושבה בקשייה.

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי, בידי ערבים. ביתו עמד ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן האלימות הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרן, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה". הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת העשרות"). מיכאל הלפרן השקיע במושבה מכספו ואף משכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.

בשנת 1893 הגיע למושבה חיים טפר וקנה באזור חלקת אדמה שגודל של 5 דונם. בהמשך הוא היה בין ראשוני קבלני בנייה במושבה המתפתחת.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כתב ביומנו: "עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."

בשנת 1905 רכשה חברת "גאולה" מידי ערביי המקום שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת‏[2]. ראשי היישוב החליטו שלא להקים בתי מגורים על הגבעה אלא לנצלה לצרכים ציבוריים. שטח ממרגלות הגבעה ועד רחוב תל אביב יועד להקמת מבנה ציבור. המבנה הוקם ב-1907 וכלל שני חדרים ואולם גדול, נקרא "בית ראשונים" ושימש כבית ועד המושבה, בית ספר, בית כנסת ואולם כינוסים ואירועים. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. בצמוד למושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרן, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע.

אחד מהגעינים המפורסמים ביותר היה גרעין המחלקה הדתית של הפלמ"ח שנקרא משם להקים את ביריה (שנית) ב1946.

במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים לאחר פיצוץ מפקדת חסן סלאמה ברמלה הסמוכה ב-5 באפריל 1948, ועל אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה.

במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. ובמקום הוקמה גם מעברה לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעיראק.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בנס ציונה 42,986 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 74.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 11,262 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[3]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

עיר מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל ובעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל.

  • פארק המדע קריית ויצמן - מרכז העוסק בתחום המדע הנמצא בסמוך לרחובות, הוא פארק המדע הראשון בישראל.
  • המכון למחקר ביולוגי בישראל (המכון הביולוגי) - עוסק במחקר בתחומי הביולוגיה, המיקרוביולוגיה, הכימיה ותחומים סמוכים.
  • אשכול פיס - מרכז עירוני למצוינות בתחומי המדעים, האמנויות, הטכנולוגיה והתקשוב. במרכז מתקיימים חוגים, שיעורים ופעילויות בחינוך הפורמלי והלא פורמלי. אולם אשכול הפיס משמש גם כאולם הרצאות וכן מוקרנים בו סרטי ה"סינמה-נס" הקולנוע של נס ציונה. אשכול הפיס משמש גם כחלל לתערוכות שונות.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל התור בכניסה לשכונת גבעת התור
כיכר הדגל בנס ציונה
אתר הנפת הדגל על ידי מיכאל הלפרן בנס ציונה
בית ראובן
כיכר בעיר
בית הכנסת ראשונים, ברחוב תל אביב
אנדרטה למגיני נס ציונה
עמדת שמירה משנות ה-30 בכניסה הדרומית ליישוב, 2007
אצטדיון עירוני נס ציונה

מרכזי בילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים קהילתיים קבועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ינואר - טיול משפחות בגבעות הכורכר בטירת שלום
  • פברואר - צעדת נס-ציונה ע"ש אברהם אלעזר ז"ל, מרוץ נס-ציונה ע"ש תא"ל יורם (צ'וצ'ו) גלבוע ז"ל
  • פורים - עדלאידע עירונית ססגונית
  • יום העצמאות - מסע אופניים "סובו נס ציונה והקיפוה" לכל המשפחה
  • יולי-אוגוסט - ערבי תרבות בנחלת ראובן, אירועים לכל המשפחה במתחם האצטדיון העירוני, אירועי קיץ במתחם הנוער
  • אוקטובר - עפיפוניאדה בגבעות הכורכר

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנס ציונה קבוצת כדוריד בליגה הבכירה, א.כ. נס ציונה - ששייכת בשנים האחרונות למועדון 4 הגדולות של הליגה. לאגודת א.כ. נס ציונה מחלקת נוער ענפה הכוללת קבוצות נוער רבות, קבוצת נערות ובית ספר לכדוריד. מגרשה הביתי הוא היכל הספורט "צימרמן".

סקציה נס ציונה, היא קבוצת הכדורגל המובילה של העיר שמשחקת בליגה א', אחרי שעלתה ארבע ליגות בארבע שנים. קבוצת כדורגל נוספת היא הפועל טירת שלום שמשחקת בליגה ב' וממוקמת בשכונת טירת שלום שהייתה במקור מאוכלסת על ידי יוצאי תימן. לנס ציונה אצטדיון כדורגל (אצטדיון עירוני נס ציונה) הנמצא ליד טירת שלום.

קבוצת הכדורסל של העיר - עירוני נס ציונה משחקת בליגת העל בכדורסל נכון לשנת 2013/2014. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אולם הספורט לב המושבה המכיל כ-1,200 מקומות ישיבה. לאחרונה נבנה בעיר סקייטפארק לגולשי הסקייטבורד והרולרבלייד המקומיים. הסקייטפארק ממוקם סמוך לאצטדיון העירוני של העיר ומשמש מחליקים וגולשים מכל רחבי האזור.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1961 היו בנס ציונה רק בתי ספר יסודיים. תלמידים שביקשו להמשיך את לימודיהם בבית ספר תיכון נסעו לרחובות או לראשון לציון הסמוכות. לקראת שנת הלימודים תשכ"ב הוקם בית ספר תיכון בעיר בסיוע משרד החינוך‏[4].

בעיר 17 בתי ספר:

  • יסודי ממלכתי - "אשכול", "סביונים", "בן צבי", "הדר", "ראשונים", "שקד", "ניצנים", "ארגמן", "לב המושבה" ו"האירוס".
  • יסודי ממלכתי דתי - "חב"ד" ו"רעות".
  • על יסודי - שלוש קריות חינוך שש שנתיות: "דוד בן-גוריון", "אליעזר בן-יהודה" ו"גולדה מאיר".
  • חינוך מיוחד - "דקלים" ו"התומר"

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנים ופארקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנס ציונה יש כ-70 גנים ציבוריים ופארקים, ביניהם:

  • גבעת האירוסים - שמורת טבע בין נס ציונה לראשון לציון. היא נקראת כך בשל אירוס הארגמן הצומח בה.
  • גבעות הכורכר נס-ציונה - רכס כורכר המשתרע ממערב לנס ציונה, שטחו כ-1000 דונם, ובו מספר גבעות כורכר מרשימות, וביניהן עמקים שהיו מעובדים בעבר, עם שרידי פרדסים. המקום הוכרז ב-2010 כגן לאומי.
  • דרך נוף נס ציונה - מסלול שאורכו כ-30 קילומטר, העובר לאורך גבולותיה של העיר. במזרח נושק לפרדסים, ובמערב לגבעות הכורכר. הדרך מותאמת לרכיבת אופניים (בדרגה בינונית), צעידה וריצה. לאורך המסלול נקודות תצפית ופינות מנוחה. מנקודות רבות במהלך המסלול ניתן לשוב לתוך העיר.
  • מסלול רכיבת אופניים אתגרי בחורשת המושבה המשתרעת של שטח של כ-90 דונם במזרח העיר - הפאמפ טרק הגדול בארץ. שטח פארק האופניים הוא כ-2 דונמים והוא כולל 300 מטרים של אלמנטים לרכיבה במסלול טבעתי.
  • גבעת האהבה - גבעה משנותיה הראשונות של המושבה ליד בית ראשונים בה היה פעמון המושבה.
  • גן הגיבורים - גן הגיבורים הוא גן שנמצא ברחוב ויצמן ליד "צומת אברהם ילובסקי". ליד הגן נמצאת התחנה המרכזית של נס ציונה, בית ספר ואזור תעשייה א'. במקום נערכים מדי פעם טקסים ופעילויות.
  • גן המייסדים - גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה. נמצא ברחוב ויצמן. בגן נמצא הספורטק ופינת חי. בדרום הגן הוא משקיף לעבר הקניותר במערב, ולעיריית נס ציונה במזרח.
  • גן נווה - פארק גן נווה הוא הגן השני בגודלו בעיר. גן נווה הוא גן יפהפה ומולו נמצא "אולם הכדורסל בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל נס ציונה.
  • גן גרנד קוויל - גן גרנד קוויל הוא הגן השלישי בגודלו בנס ציונה. הוא נמצא בשכונה "רמת בן-צבי". ליד הגן נמצאים: בית ספר ומתנ"ס בן-צבי. הגן נקרא על שם העיר התאומה של נס ציונה: גרנד קוויל הנמצאת בצרפת.
  • גן השבעים ושלוש - גן קטן בשכונה "גבעת הצבר".
  • גן יד אליעזר - גן בשכונה "יד אליעזר" הנקרא גם "גן הגבעה".
  • גן מגדלי התאומים - גן הנמצא בשכונה "גבעת נוף".
  • גן רוטרי - הגן הקטן ביותר בנס ציונה.
  • גן הפעמון - גן ליד הקניותר והיכל התרבות. בגן נמצא פעמון ושרידי מסגד.
  • גן ע"ש שושנה הוכברג - גן על שמה של אשתו של צבי הוכברג.
  • גן התור - גן בשכונה "גבעת התור".
  • חורשת הנופלים - שכונה ליד השכונה "שמורת מליבו" וליד גבעות הכורכר נס ציונה.

העיר נס-ציונה זכתה בתחרות "10 הערים והרשויות הירוקות 2011", בשל ניקוד גבוה שצברה בנושאי התייעלות אנרגטית, טיפול בפסולת, צריכת מים, חינוך, גינון, מחזור, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית ועוד. האות הירוק הוענק לראש העיר יוסי שבו במסגרת תערוכת "קלינטק 15".

מרכזי קניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קניותר - הקניון הגדול והראשי של נס ציונה במרכז העיר הכולל כחמישים בתי עסק.
  • ישפרו סנטר - "פאואר סנטר", מרכז הקניות השני בגודלו בעיר, אשר ממוקם באזור התעשייה ב' וכולל כעשרים בתי עסק.
  • המרכזייה - מרכז הקניות השלישי בגודלו בעיר הממוקם בשכונת סביוני נצר סרני. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה, סניף של סופר-פארם, פיצרייה, סניף של הגלידרייה העירונית וסוכנות דואר ישראל.
  • הבית האדום - מרכז מסחרי באזור התעשייה א' ובו מסעדה, מכון כושר ומשרדים.
  • מרכז מסחרי "הדרי סמל" - מרכז קניות הנמצא בשכונת הדרי סמל. כולל כחמישה בתי עסק, בהם: מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה המרכזית בעיר

בנס ציונה יש בעיות חניה בדרך כלל באזורי תעשייה וקניונים, אך זיהום האוויר מועט מאוד. בעיר, העירייה מעודדת לרכוב על אופניים או ללכת ברגל ומצליחה בזה, יש הרבה מסלולי רכיבה ומסלולים נוחים לאורך שכונות העיר. נס ציונה עוברת דרך הכביש האזורי - (כביש 412).

האוטובוסים העירוניים הפועלים בעיר הם של אגד ומסוף האוטובוסים של העיר היא התחנה המרכזית הממוקמת בכביש 412. בעיר עוברות מוניות שירות המגיעות לכל רחבי האזור. שתי תחנות רכבת משרתות את תושבי העיר, מצפון תחנת ראשון לציון "הראשונים" הממוקמת שני קילומטר צפונית למרכז העיר. מדרום, תחנת הרכבת ברחובות הממוקמת 2.5 קילומטר דרומית למרכז העיר.

מבנה העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחוב הראשי בעיר הוא רחוב ויצמן, המהווה חלק מכביש 412 ובו נמצאים הקניותר והתחנה המרכזית של העיר. מקביל לו ומערבה ממנו נמצא רחוב תל אביב ובו מבנים עתיקים מתחילת ההתיישבות. רחוב תל אביב נקרא על שם ספרו של הרצל אלטנוילנד מספר שנים לפני שאחוזת בית שינתה את שמה לתל אביב.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סביוני נצר - שכונה הממוקמת במזרח העיר, מאופיינת בבניה רוויה לגובה. בשכונה פארק שעשועים ושרותי גנים לילדים. השכונה גובלת בקיבוץ נצר סרני ממזרחו, ועל שמו נקראת השכונה.
  • גבעת נוף - שכונה במזרח העיר, גובלת עם שכונות "סביוני נצר סרני" ולב המושבה. בשכונה וילות לצד בתים רוויי קומות. בשכונה נמצאים בית הספר סביונים וגן מגדלי התאומים. השכונה הוקמה בסוף שנות ה-30.
  • הדרי סמל - שכונה הממוקמת במערב העיר. הבנייה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 7-4 קומות. בשכונה מרכז מסחרי "הדרי סמל", ששמו נקרא על שם השכונה. השכונה שוכנת בקרבת התיכונים דוד בן-גוריון וגולדה מאיר ובתי הספר היסודיים שקד ובן צבי.
  • לב המושבה - שכונה במזרח העיר. הוקמה במחצית שנות ה-90. בשכונה ממוקם "קאנטרי קלאב נס ציונה", מרכז נופש וספורט בעיר. מרבית הבניה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4 קומות עם הרבה שטח ירוק ושטחים לפנאי וספורט (גני שעשועים, מגרשי ספורט וכדומה). בשכונה נמצא בי"ס מקיף (חטיבה ותיכון) ע"ש אליעזר בן יהודה.
  • שמורת מליבו - שכונה הממוקמת במערב העיר. בשכונה בתים פרטיים ומעט דופלקסים. במרכז השכונה נמצא פארק שעשועים ומגרש ספורט. בשכונה ישנו בית חולים גריאטרי.
  • גבעת הצבר - שכונה יחסית חדשה בצפון מזרח העיר. שכונה שקטה שבמרכזה גבעת דשא.
  • יד אליעזר - שכונה בקצה הצפון מזרחי של העיר. השכונה גובלת עם גבעת האירוסים וגבעת הצבר.
  • שכונת העמק - שכונה ירוקה בדרום נס ציונה. בשכונה יש דירות גן ופנטהאוזים.
  • גבעת התור - שכונה בצפון העיר, ומסביבה גבעת האירוסים, נקראת גם בשם "גבעת טוסקנה".
  • נווה ניר - שכונה במרכז העיר, גובלת עם שכונת הדרי סמל ונווה כרמית. השכונה נמצאת בסביבת הקניותר והיכל התרבות של העיר.
  • גני איריס - שכונה במערב העיר הגובלת עם גבעת האירוסים, בשכונה נמצאת קריית החינוך.
  • רמת בן צבי-שכונה במרכז העיר שסמוכה לקניותר ולקריית התרבות ובו נמצא בית הספר בן צבי, שמה הוא רמה כי השכונה נמצאת על שיפוע של עלייה.
  • רמת סמל - שכונה באזור הצפוני של העיר. גובלת בשכונת רמת בן צבי.
  • סביוני הפארק - שכונה באזור הצפוני של העיר, סמוכה לספורטק.
  • פיסגת סלע - שכונה יוקרתית במערב העיר, שהוקמה בתחילת שנות האלפיים ובה 38 יחידות דיור.
  • ארגמן - שכונה הממוקמת במערב העיר בין שמורת מליבו לגני איריס. גובלת עם גבעות הכורכר. בשכונה בעיקר בתים בני 6-9 קומות אך גם בתים פרטיים. השכונה בנויה כאליפסה שבמרכזה הוקם פארק ויוקם מרכז מסחרי חוץ מזה יש בשכונה גני ילדים ובית ספר.
  • שכונת הדגל - שכונה הממוקמת בדרום מזרח העיר וגובלת בשכונת סביוני נצר.

שכונותיה של נס ציונה כוללות יישובים לשעבר שצורפו לעיר:

רחובות ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויצמן (כביש 412) - כביש אזורי העובר דרך ראשון לציון, נס ציונה, רחובות וכך הלאה. ברחוב זה נמצאים הקניותר, התחנה המרכזית, גן המייסדים וגן הגיבורים.
  • רחוב הפטיש-רחוב בתוך "ישפרו סנטר" בעיר. רחוב זה הוא רחוב התעשייה הראשי של נס ציונה.
  • כביש 423 (נמצא כרגע בבנייה) - כביש אזורי בבנייה הנמצא במזרח העיר, מחובר לכביש 431 ונפגש עם כביש 4303.
  • כביש 4303 - דרך הנפת הדגל - כביש מקומי הגובל עם "דרך יצחק רבין" וממשיך לבית עובד ולכביש 42. בקרוב יפתח המשך הכביש שיעבור ליד שני אזורי התעשייה וליד אזור תעשייה עתיר ידע שיוקם בקרוב. בסוף הכביש יגבול עם כביש 432.
  • הבנים - רחוב גדול בו יש את העירייה, בית יד לבנים ומועצת הפועלים, ברחוב נמצא גן מגדלי התאומים.
  • עמק השושנים - רחוב בין הגדולים בעיר המתחיל מרחוב ויצמן עד לשמורת מליבו.
  • השריון - השריון הוא רחוב עם הרבה אתרים כמו קריית התרבות והספרייה העירונית. בקצה המערבי גובל עם גבעות הכורכר.
  • מרגולין - רחוב גדול בצפון העיר הגובל עם כביש 4313 שמגיע עד לבאר יעקב, ליד הרחוב נמצא גן השבעים ושלוש, גובל עם גבעת האירוסים. בקרוב יוקם "מחלף נס ציונה" שיתחבר לרחוב זה.
  • המאה ואחת - רחוב בצפון העיר ובו גינה ציבורית גדולה, סנטוריום והוא גובל עם גבעת האירוסים.
  • דרך יצחק רבין - רחוב ליד שכונת מליבו שהכביש ממשיך לכביש 4303, ליד הרחוב נמצא אזור תעשייה.
  • ההסתדרות - ברחוב זה יש הרבה בתי ספר, קרוב לרחוב נמצא גן גרנד קוויל.
  • נורדאו - רחוב גדול ובו גן נווה, היכל ספורט "בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצות הנוער של העיר והסניף המקומי של תנועת "הנוער העובד והלומד".
  • ההדרים - רחוב שמגיע עד לפארק המדע של נס ציונה.
  • תרמ"ג - רחוב העובר דרך אזור התעשייה ומגיע עד לכפר אהרון, שמו נקרא על השנה בה הוקמה נס ציונה.
  • המניין הראשון - רחוב במרכז העיר המקביל לרחוב תל אביב, בו גר מיכאל הלפרן ובו נמצאת חורשת האקליפטוסים של מיכאל הלפרן.
  • שדרות אפרים קומרוב - רחוב בצפון-מזרח העיר ובו היכל הספורט צימרמן (מגרשה הביתי של קבוצת הכדוריד: "א.כ. נס ציונה") ובית הנוער.
  • דרך גבעות הכורכר - רחוב ראשי קטן במערב העיר, גובל עם גבעות הכורכר ממערב (ומכאן שם הרחוב). ליד הרחוב ישנו מרכז מסחרי "לב האירוס" ושני גנים גדולים. בקרוב הכביש יתפתח ויגדל וממזרחו יהיה שכונת הארגמן.
  • שדרות המעפילים - רחוב ראשי קטן במערב העיר וגובל בגבעות הכורכר. בסמוך לרחוב תוקם בקרוב שכונה חדשה.

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדגל הכחול - לבן מסמל את האירוע בו הניף מיכאל הלפרן, ממייסדי העיר, לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891.
  • שבעת כוכבי הזהב – מסמלים את שבע שעות העבודה היומיות שאותם רצה הרצל לקבוע בדגלה של מדינת היהודים.
  • פרח ולו שלושה עלי כותרת - מסמלים את מקורות התעסוקה בעיר עם הווסדה: המרכזי - הוא ענף ההדרים; הימני - הוא ענף הכוורנות; השמאלי - גלגל השיניים והפטיש מסמלים את התעשייה בעיר.

הכיתוב "נס ציונה – עיר עם לב של מושבה" הוסף בשנת 1993 עם כניסתו של יוסי שבו לתפקיד ראש העיר.

ראשי המועצה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883-‏2003), הוצאת מלוא, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.herzl.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=468
  2. ^ ודי-חנין, הפועל הצעיר, 5 בינואר 1908
  3. ^ פרופיל נס ציונה באתר הלמ"ס
  4. ^ אבן פינה לבית ספר תיכון בנס ציונה, דבר, 12 בדצמבר 1961
  5. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 483. כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור כרטא 1980 עמ' 211.


קואורדינטות: 31°55′45.48″N 34°48′1.79″E / 31.9293000°N 34.8004972°E / 31.9293000; 34.8004972