נס ציונה

ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם לאגודת סתר ציונית, ראו אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין.

נס ציונה
כיכר לרר במרכז העיר
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	יוסי שבו
גובה ממוצע	‎20‏ מטר
תאריך ייסוד	1883
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	39,144 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.6%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,513 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	15,579 דונם
נס ציונה
דירוג חברתי-כלכלי	7 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4534
לאום ודת   98.1% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   1.9% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 10.2% גילאי 5 - 9 8.9% גילאי 10 - 14 7.6% גילאי 15 - 19 6.2% גילאי 20 - 29 12.1% גילאי 30 - 44 25.4% גילאי 45 - 59 16.4% גילאי 60 - 64 4.7% גילאי 65 ומעלה 8.5% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 14 –       יסודיים 10 –       על-יסודיים 5 תלמידים 6,443 –       יסודיים 3,984 –       על-יסודיים 2,459 מספר כיתות 217 ממוצע תלמידים לכיתה 30 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.ness-ziona.muni.il

נס ציונה, היא עיר בקצה הדרומי של גוש דן ממוקמת בין ראשון לציון ורחובות. העיר שייכת למחוז המרכז משתרעת על פני כ- 16,000 דונם ומונה כ-38,700 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883 כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה, נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי חנין", הוכרזה כעיר בשנת 1992. בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל. בעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל. בשנת 2009 זכתה נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה.

סמל העיר

• הדגל הכחול - לבן מסמל את האירוע בו הניף מיכאל הלפרן, ממייסדי העיר, לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891.
• שבעת כוכבי הזהב – מסמלים את שבע שעות העבודה היומיות שאותם רצה הרצל לקבוע בדגלה של מדינת היהודים.
• פרח ולו שלושה עלי כותרת - מסמלים את מקורות התעסוקה בעיר עם הווסדה: המרכזי - הוא ענף ההדרים; הימני - הוא ענף הכוורנות; השמאלי - גלגל השיניים והפטיש מסמלים את התעשייה בעיר.

הכיתוב "נס ציונה – עיר עם לב של מושבה" הוסף בשנת 1993 עם כניסתו של יוסי שבו לתפקיד ראש העיר.

היסטוריה

בשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, טמפלר נוצרי, כ-2000 דונם מערביי הסביבה, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום. לאחר מכן הוא נטע פרדס (קיים עד היום). בעקבות מותם של אשתו ושתי בנותיו מקדחת הוא החליט לעזוב את ואדי חנין ולעבור לאחיו הגרמנים שחיו בעיירה גרמנית ליד אודסה. רייסלר הגיע לעיר אודסה בשנת 1882 ופגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". השניים סיכמו עסקה בה יקבל הטמפלר הנוצרי את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של ריסלר בארץ ישראל. בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח. במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין בישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתנחלים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "נחלת ראובן".

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי, בידי ערבים. ביתו עמד ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן הטרור הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרין, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה". הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת העשרות"). מיכאל הלפרין השקיע במושבה מכספו ואף משכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.

בשנת 1893 הגיע למושבה חיים טפר וקנה באזור חלקת אדמה שגודל של 5 דונם. בהמשך הוא היה בין ראשוני קבלני בנייה במושבה המתפתחת.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כותב ביומנו:

"עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."

בשנת 1905 רכשה חברת "גאולה" מידי ערביי המקום שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת. ראשי היישוב החליטו שלא להקים בתי מגורים על הגבעה אלא לנצלה לצרכים ציבוריים. שטח ממרגלות הגבעה ועד רחוב תל אביב יועד להקמת מבנה ציבור. המבנה הוקם ב-1907 וכלל שני חדרים ואולם גדול, נקרא "בית ראשונים" ושימש כבית ועד המושבה, בית ספר, בית כנסת ואולם כינוסים ואירועים. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. ליד המושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרין, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע.

במלחמת העצמאות נינטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים לאחר פיצוץ מפקדת חסן סלאמה ברמלה הסמוכה ב-5 באפריל 1948, ועל אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה.

במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. ובמקום הוקמה גם מעברה לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעיראק.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בנס ציונה 39,144 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.6%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 68.3%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2008 היה 9,526 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,518 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

חינוך

נס ציונה בגלויה עתיקה, כשעוד נקראה ואדי חנין

נס ציונה בשנת 1934 לערך

אנדרטה לזכרו של אברהם ילובסקי, קרבן הטרור הראשון

חיילים מגדוד 52 של גבעתי, אחרי כיבוש בית הבק בנס ציונה

אתר הנפת הדגל על ידי מיכאל הלפרין בנס ציונה

בית ראובן

התחנה המרכזית הישנה בעיר

כיכר בעיר

בית הכנסת ראשונים, ברחוב תל אביב

אנדרטה למגיני נס ציונה

עמדת שמירה משנות ה-30 בכניסה הדרומית ליישוב, 11/07

מעטפה שהונפקה לרגל מלאת 70 שנה לייסוד נס ציונה

אצטדיון עירוני נס ציונה

עד שנת 1961 היו בנס ציונה רק בתי ספר יסודיים. תלמידים שביקשו להמשיך את לימודיהם בבית ספר תיכון נסעו לרחובות או לראשון לציון הסמוכות. לקראת שנת הלימודים תשכ"ב הוקם בית ספר תיכון בעיר בסיוע משרד החינוך‏.

בעיר 16 בתי ספר:

• יסודי ממלכתי - "אשכול", "סביונים", "בן צבי", "הדר", "ראשונים", "שקד", "ניצנים" ו"ארגמן".
• יסודי ממלכתי דתי - "חב"ד" ו"רעות".
• חינוך מיוחד - "דקלים" ו"התומר".
• על יסודי - "גולדה מאיר", "מנחם בגין", "אליעזר בן-יהודה", "תיכון בן-גוריון".

העיר כיום

הרחוב הראשי בעיר הוא רחוב ויצמן, המהווה חלק מכביש 412 ובו נמצאים הקניותר והתחנה המרכזית של העיר. מקביל לו ומערבה ממנו נמצא רחוב תל אביב ובו מבנים עתיקים מתחילת ההתיישבות. רחוב תל אביב נקרא על שם ספרו של הרצל אלטנוילנד מספר שנים לפני שאחוזת בית שינתה את שמה לתל אביב.

מרכזי בילוי

• קניותר - הקניון הגדול והראשי של נס ציונה במרכז העיר הכולל כחמישים בתי עסק.
• ישפרו סנטר - "פאואר סנטר", מרכז הקניות השני בגודלו בעיר, אשר ממוקם באזור התעשייה ב' וכולל כעשרים בתי עסק.
• הבית האדום - מרכז מסחרי באזור התעשייה א' ובו מסעדה, מכון כושר ומשרדים.
• מרכז מסחרי "הדרי סמל"- מרכז קניות הנמצא בשכונת הדרי סמל. כולל כ 5 בתי עסק וביניהם מסעדות,בתי קפה ומכון כושר.

מוזיאונים ומרכזי מדע, תרבות,ספורט ומסחר

• פארק המדע קריית ויצמן - מרכז העוסק בתחום המדע הנמצא בסמוך לרחובות, הוא פארק המדע הראשון בישראל.
• המכון למחקר ביולוגי בישראל (המכון הביולוגי) - עוסק במחקר בתחומי הביולוגיה, המיקרוביולוגיה, הכימיה ותחומים סמוכים.
• אצטדיון עירוני נס ציונה - אצטדיון כדורגל הנמצא במערב נס ציונה, ליד השכונה "טירת שלום".
• היכל התרבות - מרכז תרבות גדול ובו ספרייה עירונית, מרכז חוגים ואולם הופעות הנמצא במרכז העיר.
• בית ראשונים - הבית הקהילתי הראשון בנס ציונה, כיום מוזיאון המספר על תולדות המושבה.
• בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל שחיו וגרו בעיר נס ציונה.
• אשכול פיס - מוזיאון המספר על אתרים בנס ציונה כגון: גבעת האירוסים וכו'
• הספריה העירונית - הספרייה נכללת בהיכל התרבות של העיר, הספרייה משרתת את כל נס ציונה.

שכונות

• סביוני נצר סירני - שכונה המוקמת במזרח העיר, מאופיינת בבניה רוויה לגובה. בשכונה פארק שעשועים ושרותי גנים לילדים. השכונה גובלת בקיבוץ נצר סירני ממזרחו, ועל שמו נקראת השכונה.
• גבעת נוף - שכונה במזרח העיר, גובלת עם שכונות "סביוני נצר סירני" ולב המושבה. בשכונה וילות לצד בתים רוויי קומות. בשכונה נמצאים בית הספר סביונים וגן מגדלי התאומים. השכונה הוקמה בסוף שנות ה-30.
• הדרי סמל - שכונה הממקומת במערב העיר. הבנייה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4 קומות. בשכונה מרכז מסחרי "הדרי סמל", ששמו נקרא על שם השכונה. השכונה שוכנת בקרבת חטיבות הביניים מנחם בגין וגולדה מאיר ובתי הספר היסודיים שקד ובן צבי.
• לב המושבה - שכונה במזרח העיר. הוקמה במחצית שנות ה-90. בשכונה ממוקם "קאנטרי קלאב נס ציונה", מרכז נופש וספורט בעיר. מרבית הבניה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4 קומות עם הרבה שטח ירוק ושטחים לפנאי וספורט (גני שעשועים, מגרשי ספורט וכדומה). בשכונה נמצא בי"ס מקיף (חטיבה ותיכון) ע"ש אליעזר בן יהודה.
• שמורת מליבו - שכונה הממוקמת במערב העיר. בשכונה בתים פרטיים ומעט דופלקסים. במרכז השכונה נמצא פארק שעשועים ומגרש ספורט. בשכונה ישנו בית חולים גריאטרי.
• גבעת הצבר - שכונה יחסית חדשה בצפון מזרח העיר. שכונה שקטה שבמרכזה גבעת דשא.
• יד אליעזר - שכונה בקצה הצפון מזרחי של העיר. השכונה גובלת עם גבעת האירוסים וגבעת הצבר.
• נס ציונה valley - שכונה ירוקה בדרום נס ציונה. בשכונה יש דירות גן ופנטהאוזים.
• גבעת התור - שכונה בצפון העיר, ומסביבה גבעת האירוסים, נקראת גם בשם "גבעת טוסקנה".
• עמק ההדרים - שכונה במערב העיר, גובלת עם גבעות הכורכר.
• נווה ניר - שכונה במרכז העיר,גובלת עם שכונת הדרי סמל ונווה כרמית. השכונה נמצאת בסביבת הקניותר והיכל התרבות של העיר.
• נווה כרמית - שכונה הממקומת במרכז העיר בסמוך לקניותר ולהיכל התרבות של העיר.
• גני איריס - שכונה במערב העיר הגובלת עם גבעת האירוסים, בשכונה נמצאת קריית החינוך.
• רמת בן צבי-שכונה במרכז העיר שסמוכה לקניותר ולקריית התרבות ובו נמצא בית הספר בן צבי, שמה הוא רמה כי השכונה נמצאת על שיפוע של עלייה.
• פסגת סלע - שכונת במערב העיר, שאוכלוסייתה נמנית עם השכבה הגבוהה של תושבי העיר. השכונה היוקרתית הוקמה בתחילת שנות האלפיים ובה 38 יחידות דיור.
• גבעת האירוסים- שכונה במערב העיר שהוקמה בתחילת שנות האלפיים, קרואה על שם גבעת אירוסים לצדה.
• ארגמן - שכונה הממוקמת במערב העיר בין שמורת מליבו לגני איריס. גובלת עם גבעות הכורכר. בשכונה בעיקר בתים בני 6 קומות אך גם בתים פרטיים . השכונה בנויה כאליפסה שבמרכזה יוקם פארק ומרכז מסחרי קטן, גני ילדים ובית ספר "ארגמן".

שכונותיה של נס ציונה כוללות יישובים לשעבר שצורפו לעיר:

• טירת שלום - יישוב שהוקם בשנת 1931 כמושב עובדים של יוצאי תימן על אדמות הקרן הקיימת והוקם מכספי קרן היסוד. בשנת 1951 הפך המושב לשכונה חקלאית בתחומה של נס ציונה ואחר כך לשכונה בעיר. השם שניתן למושב הוא על שמו של גדול משורריה היהודים של תימן, שלום שבזי.
• כפר אהרון - מושבה לשעבר, היום שכונה בדרום נס ציונה.
• גבעת מיכאל - לשעבר אתר התיישבות ארעי מצפון מערב לנס ציונה. המקום שימש כמרכז להכשרת גרעיני התיישבות וקיבוצים רבים, לפני עלייתם להתיישבות ביישובי הקבע, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.לאחר קום המדינה, שימשה גבעת מיכאל כאתר לסמינרים של תנועות נוער.

רחובות ראשיים

• ויצמן (כביש 412) - כביש אזורי העובר דרך ראשון לציון, נס ציונה, רחובות וכך הלאה. ברחוב זה נמצאים הקניותר, התחנה המרכזית, גן המייסדים וגן הגיבורים.
• רחוב הפטיש-רחוב בתוך "ישפרו סנטר" בעיר. רחוב זה הוא רחוב התעשייה הראשי של נס ציונה.
• כביש 423 (נמצא כרגע בבנייה) - כביש אזורי בבנייה הנמצא במזרח העיר, מחובר לכביש 431 ונפגש עם כביש 4303.
• כביש 4303 - כביש מקומי הגובל עם "דרך יצחק רבין" וממשיך לבית עובד ולכביש 42. בקרוב יפתח המשך הכביש שיעבור ליד שני אזורי התעשייה וליד אזור תעשייה עתיר ידע שיוקם בקרוב. בסוף הכביש יגבול עם כביש 432.
• הבנים - רחוב גדול בו יש את העירייה, בית יד לבנים ומועצת הפועלים, ברחוב נמצא גן מגדלי התאומים.
• עמק השושנים - רחוב בין הגדולים בעיר המתחיל מרחוב ויצמן עד לשמורת מליבו.
• השריון - השריון הוא רחוב עם הרבה אתרים כמו קריית התרבות והספרייה העירונית. בקצה המערבי גובל עם גבעות הכורכר.
• מרגולין - רחוב גדול בצפון העיר הגובל עם כביש 4313 שמגיע עד לבאר יעקב, ליד הרחוב נמצא גן השבעים ושלוש, גובל עם גבעת האירוסים. בקרוב יוקם "מחלף נס ציונה" שיתחבר לרחוב זה.
• המאה ואחד - רחוב בצפון העיר ובו גינה ציבורית גדולה, סנטוריום והוא גובל עם גבעת האירוסים.
• דרך יצחק רבין - רחוב ליד שכונת מליבו שהכביש ממשיך לכביש 4303, ליד הרחוב נמצא אזור תעשייה.
• ההסתדרות - ברחוב זה יש הרבה בתי ספר, קרוב לרחוב נמצא גן גרנד קוויל.
• נורדאו - רחוב גדול ובו גן נווה, היכל ספורט "בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל: "הפועל נס ציונה" והסניף המקומי של תנועת "הנוער העובד והלומד".
• ההדרים - רחוב שמגיע עד לפארק המדע של נס ציונה.
• תרמ"ג - רחוב העובר דרך אזור התעשייה ומגיע עד לכפר אהרון, שמו נקרא על השנה בה הוקמה נס ציונה.
• המניין הראשון - רחוב במרכז העיר המקביל לרחוב תל אביב, בו גר מיכאל הלפרין ובו נמצאת חורשת האקליפטוסים של מיכאל הלפרין.
• שדרות אפרים קומרוב - רחוב בצפון-מזרח העיר ובו היכל הספורט צימרמן (מגרשה הביתי של קבוצת הכדוריד: "א.כ. נס ציונה") ובית הנוער.
• דרך גבעות הכורכר - רחוב ראשי קטן במערב העיר, גובל עם גבעות הכורכר ממערב(ומכאן שם הרחוב). ליד הרחוב ישנו מרכז מסחרי "לב האירוס" ושני גנים גדולים. בקרוב הכביש יתפתח ויגדל וממזרחו יהיה שכונת הארגמן.
• שדרות המעפילים - רחוב ראשי קטן במערב העיר וגובל בגבעות הכורכר. בסמוך לרחוב תוקם בקרוב שכונה חדשה.

שטחים ירוקים בעיר

בנס ציונה יש כ-40 גנים ציבוריים ופארקים, ביניהם:

• גבעת האירוסים - שמורת טבע בין נס ציונה לראשון לציון. היא נקראת כך בשל אירוס הארגמן הצומח בה.
• גבעות הכורכר נס-ציונה - רכס כורכר המשתרע ממערב לנס ציונה, ובו מספר גבעות כורכר מרשימות, וביניהן עמקים שהיו מעובדים בעבר, עם שרידי פרדסים. המקום הוכרז ב-2010 כגן לאומי.
• גבעת האהבה - גבעה משנותיה הראשונות של המושבה ליד בית ראשונים בה היה פעמון המושבה.
• גן הגיבורים - גן הגיבורים הוא גן שנמצא ברחוב ויצמן ליד "צומת אברהם ילובסקי". ליד הגן נמצאת התחנה המרכזית של נס ציונה, בית ספר ואזור תעשייה א'. במקום נערכים מדי פעם טקסים ופעילויות.
• גן המייסדים - גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה. נמצא ברחוב ויצמן. בגן נמצא הספורטק ופינת חי. בדרום הגן הוא משקיף לעבר הקניותר במערב, ולעיריית נס ציונה במזרח.
• גן נווה - פארק גן נווה הוא הגן השני בגודלו בעיר. גן נווה הוא גן יפהפה ומולו נמצא "אולם הכדורסל בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל נס ציונה.
• גן גרנד קוויל - גן גרנד קוויל הוא הגן השלישי בגודלו בנס ציונה. הוא נמצא בשכונה "רמת בן-צבי". ליד הגן נמצאים: בית ספר ומתנ"ס בן-צבי. הגן נקרא על שם העיר התאומה של נס ציונה: גרנד קוויל הנמצאת בצרפת.
• גן השבעים ושלוש - גן קטן בשכונה "גבעת הצבר".
• גן יד אליעזר - גן בשכונה "יד אליעזר" הנקרא גם "גן הגבעה".
• גן מגדלי התאומים - גן הנמצא בשכונה "גבעת נוף".
• גן רוטרי - הגן הקטן ביותר בנס ציונה.
• גן הפעמון - גן ליד הקניותר והיכל התרבות. בגן נמצא פעמון ושרידי מסגד.
• גן ע"ש שושנה הוכברג - גן על שמה של אשתו של צבי הוכברג.
• גן התור - גן בשכונה "גבעת התור".
• חורשת הנופלים - שכונה ליד השכונה "שמורת מליבו" וליד גבעות הכורכר נס ציונה.

תחבורה

בנס ציונה יש בעיות חניה בדרך כלל באזורי תעשייה וקניונים, אך זיהום האוויר מועט מאוד. בעיר, העירייה מעודדת לרכוב על אופניים או ללכת ברגל ומצליחה בזה, יש הרבה מסלולי רכיבה ומסלולים נוחים לאורך שכונות העיר. נס ציונה עוברת דרך הכביש האזורי - (כביש 412).

האוטובוסים העירוניים הפועלים בעיר הם של אגד ומסוף האוטובוסים של העיר היא התחנה המרכזית הממוקמת בכביש 412. בעיר עוברות מוניות שירות המגיעות לכל רחבי האזור. שתי תחנות רכבת משרתות את תושבי העיר, מצפון תחנת ראשון לציון "ראשונים" הממוקמת 2 ק"מ צפונית למרכז העיר. מדרום, תחנת הרכבת ברחובות הממוקמת 2.5 ק"מ דרומית למרכז העיר.

תרבות

בעיר קיים היכל תרבות הממוקם במרכז העיר. במתחם זה נמצאת הספרייה העירונית של העיר.

תנועות נוער

• מועדונצ'יק - תנועת נוער עירונית הפועלת אך ורק בנס ציונה. התנועה הוקמה על ידי יעקב קורץ (תושב נס ציונה) בשנת 1985 על מנת לתת מענה לחוסר פעילותו של הנוער הנס ציוני עקב חוסר פעילויות נוער בעיר. המועדונצ'יק הינה התנועה השולטת בנוער נס ציונה ורוב התלמידים מכיתות ג'-יב' בעיר חברים בה.
• הנוער העובד והלומד
• מכבי צעיר
• בני עקיבא
• הצופים העבריים

ספורט

לנס ציונה קבוצת כדוריד בליגה הבכירה, א.כ. נס ציונה - ששייכת בשנים האחרונות למועדון 4 הגדולות של הליגה. לאגודת א.כ. נס ציונה מחלקת נוער ענפה הכוללת קבוצות נוער רבות, קבוצת נערות ובית ספר לכדוריד. מגרשה הביתי הוא היכל הספורט "צימרמן".

סקציה נס ציונה, היא קבוצת הכדורגל המובילה של העיר שמשחקת בליגה הלאומית, אחרי שעלתה ארבע ליגות בארבע שנים. קבוצת כדורגל נוספת היא הפועל טירת שלום שמשחקת בליגה ב' וממוקמת בשכונת טירת שלום שהייתה במקור מאוכלסת על ידי יוצאי תימן. לנס ציונה אצטדיון כדורגל (אצטדיון עירוני נס ציונה) הנמצא ליד טירת שלום.

קבוצת הכדורסל של העיר - עירוני נס ציונה משחקת בליגה הלאומית נכון לשנת 2011/2012. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אולם הספורט לב המושבה. לאחרונה נבנה בעיר סקייטפארק לגולשי הסקייטבורד והרולרבלייד המקומיים. הסקייטפארק ממוקם סמוך לאצטדיון העירוני של העיר ומשמש מחליקים וגולשים מכל רחבי האיזור.

ערים תאומות

לנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם:

• צ'ינגדאו, סין מה-2 בדצמבר 1997
• גרנד קוויל, צרפת
• פרייברג, גרמניה
• זולינגן, גרמניה מאז 1986
• אלאטרי, איטליה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נס ציונה

• אתר העיריה
• נס ציונה באתר המועצה לשימור אתרים
• יומן הרצל מביקור בנס ציונה באתר מטח
• סיפורו של מקום תולדות המושבה
• נס ציונה דוט קום האתר הרשמי של בית חב"ד נס ציונה
• זכייתה של נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה

לקריאה נוספת

• אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883-‏2003). הוצאת מלוא, 2003.

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 31°55′45″N 34°48′2″E}