משתמש:נתן הורביץ/עמקותה של גמרא
אני מקווה לכתוב ערך ראוי על גודל יקרת ה'תלמוד' שכל הרוצה יבין בה כמה זה יקר לנו וכמה זה חשוב ומה אפשר לזכות אם לומדים בה כראוי .
מהות התלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמוד בבלי כתבה רב אשי ותלמוד ירושלמי כתבה רבי יוחנן כמו מאה שנה קודם [1] . מושג אופן הלימוד של הגמרא (תלמוד) היא מה שהרמב"ם מבאר מהי גמרא [2] "יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה וענין זה הוא הנקרא גמרא" כוונת הרמב"ם במידות היא רבי ישמעאל שביאר שבשלש עשרה מידות התורה נדרשת בהן [3] - שלדוגמא אחד המידות הוא 'קל וחומר' שלומדים שאם התורה מבארת על דבר חמור בוודאי כך הדין על דבר קל שהתורה לא מלמדת בה - , וזה אופן הלימוד של התלמודים הקדושים .
ומה שהרמב"ם אמר 'מפי השמועה' כוונתו על מה שמבאר בתחילת ההקדמה ל'משנה תורה' "כל המצוות שנִתנו לו למשה בסיני בפֵרושן נִתנו שנאמר 'ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה' 'תורה' זו תורה שבכתב 'והמצווה' זו פירושה וציוונו לעשות את התורה על פי המצווה ומצווה זו היא הנקראת תורה שבעל פה . - - והמצווה שהיא פירוש התורה לא כתבה אלא ציווה בה לזקנים וליהושֻע ולשאר כל ישראל - - ומימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש [4] לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה אלא בכל דור ודור ראש בית דין או נביא שהיה באותו הדור כותבה לעצמו זכרון השמועות ששמע מרבותיו והוא מלמד על פה ברבים - - וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים וכל הביאורים והפירושים ששמעו ממשה רבינו ושלימדו בית דין שבכל דור ודור בכל התורה כולה וחיבר מהכל ספר המשנה ושיננו לחכמים ברבים וניגלה לכל ישראל וכתבוהו כולם ורִבּצוֹ בכל מקום כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל . ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה ? לפי שראה שתלמידים מתמעטים והולכים והצרות מתחדשות ובאות ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת וישראל מתגלגלין והולכין לַקְצָווֹת חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם כדי שילמדוהו במהרה ולא יִשָּׁכֵחַ וישב כל ימיו הוא ובית דינו ולימדו המשנה ברבים" .
והרמב"ם ממשיך לבאר שם בהקדמתו על שני התלמודים (תלמוד ירושלמי , תלמוד בבלי) "וענין שני הגמרות הוא פירוש דברי המשנה וביאור עמוקותיה ודברים שנתחדשו בכל בית דין ובית דין מימות רבינו הקדוש ועד חיבור הגמרא" וענין ה'דברים שנתחדשו' שהרמב"ם מבאר היא מה שביאר בהקדמה מקודם "דברים שנתחדשו בכל דור ודור בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במידה משלש עשרה מידות" שביאור הענין שבגלל שמצב מנהג האדם תמיד משתנה ונמצא מצבים שלא היו קודם על זה יש הכוח להבין מהתורה כדוגמת ה'קל וחומר' שכתבתי מקודם . ועוד מבאר שם הרמב"ם "גם יתבאר מהם דברים שגזרו חכמים ונביאים שבכל דור ודור לעשות סְיָג לתורה כמו ששמעו ממשה בפירוש 'ושמרתם את משמרתי' עשו מִשמרת למִשמרתי" .
ועוד אופן מבאר שם הרמב"ם בדרך התלמוד "וכן יתבאר מהם המנהגות והתקנות שהתקינו או שנהגו בכל דור ודור כמו שראו בית דין של אותו הדור לפי שאסור לסור מהם שנאמר 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' ". כי התקנות שחכמי ישראל גזרו היה במה שהם הבינו שכבר התהווה כזה מצב עד שרק ככה יוכלו לחיות כראוי במצב חדש שהתהווה ולא ישתנה . והרמב"ם מפרש שם למה נקבע התלמוד כחותם של ההלכה הקובעת "הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל ואותם החכמים שהתקינו או שגזרו או שהנהיגו או שדנו דין ולימדו שהמשפט כך הוא הם כל חכמי ישראל או רובם והם ששמעו הקבלה בעיקרי התורה כולה דור אחר דור עד משה רבינו עליו השלום" .
אופן לימוד התלמוד בזמן שלנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל אחד ואחד בעולם התורה מודע לנעימות הגדולה שיש בלימוד הגמרא וכמו שזה נחתם בתלמוד בבלי שהיא כוללת את הירושלמי , לא מייתרת אבל כן כוללת . ככה שבלימוד התלמוד בבלי מזה יש הגישה הנכונה ללימוד התלמוד ירושלמי . לימוד התורה מתחיל בלימוד הגמרא של תלמוד בבלי עם פירוש רש"י והתוספות שנדפס עם הדף גמרא - ותוספות זה לבאר דברים בגמרא בשאלות ותשובות . וכל מי שיכנס לישיבה או מקום תורה הוא יכול לראות באיזו חדווה צעירים ואנשים יושבים ולומדים הגמרא רש"י תוספות שעות על שעות וכלל לא מתעייפים .
כמו שיש כלל ידוע בכל דבר שאי אפשר לדעת באמת מהות ענין מסוים אם נערכהו רק לפי כמה בעלי אינטרס שהם ככה או ככה עורכים ביקורת על זה כי כוונתם כלל לא להאיר עינינו בה אלא לאינטרס אישי שלהם בגלל זה העולם החילוני ובכלל - לא יכולים לבנות ההבנה והדעה על 'התלמוד' (והמדרשים הקדושים) רק מכמה אנשים שהוציאו מהתלמוד כל מיני משמעויות אבל זה זר מאד מהאמת רחוק מאד מהמציאות - כל מה שבנו בעולם שלא יודע כל כך מהתלמוד - על התלמוד כל מיני דברים - מההשערה של התנהגות יהודי לאינו יהודי ועד ההשערה של 'מעמד האישה' הכל רק התקבל בגלל חוסר ידיעה , חוסר ידיעה מוחלטת , וכמו שלא תסמכו על מי שימכור לכם משהו מאד יקר ויבקש ממכם המון כסף על זה לא תסמכו עד שתראו ברור מה אכן ערך הדבר ככה אתם חייבים לנסות ובעצמכם ללמוד - לראות אופן הלימוד בתלמוד ואז תבינו כמה נאה זה . וזה באמת בונה את האדם בשלמות .
ומי שקצת יודע בלימוד הגמרא יודע שאחרי שהוא לומד שיעור בגמרא הוא מקבל הרגשה והבנה בהירה מאד בתנ"ך - באור התורה , וכל פסוק מורגש לו ומובן לו שזה לא סתם דבר שנאמר כפקודה של מפקד אלא זה ממש מתנה שאנו נזכה כראוי לעשות בה ככל שהשכל האנושי מבין מה באמת הטוב .
הגמרא ביִחודיותָה ליחֵד בין כולם באמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל המושג של הגמרא לאינם יהודים זה לא ענין הנכנס לבחינה של פוליטיקה להשוות בין אדם לאדם ולאמר זה יותר מזה אלא בענין הפשוט של פירוש התורה הכתובה , שהרשעים שבאומות שיודעים מעלת התורה ודווקא כופרים בה ושונאים אותה הם אכן כלל לא בגדר הטוב ובגדר כוונת האל בבריאת העולם .וזה דרך הגמרא לדבר באופן פשטותי על העובדי עבודה זרה שתמיד הכוונה על האלו שהכוח בידם בכל זה כרצונם וככה הם דווקא [5]. כי אי אפשר לגמרא לסבר על יחידים דווקא כי אז יֵצא הפירוש שאבל אלו כן צודקים וטובים בגלל זה יש לשון כללית על 'עובדי עבודה זרה' . ותמיד הכוונה במזיד - במי שיודע ומזיד , כמו שהתורה דברה רק באופן הזה . אבל רק במושג השפעת הטובה מהאל .
ובכל הלכה של גזל וכדומה הדין דומה לישראל אלא אם ידוע שבאותו המצב היה זה הגוי גם עושה כך ליהודי למשל אם הוא מוצא ברחוב הומה אנשים דבר שנאבד מכזה גוי אז כמו שהגוי הזה לא היה מחזיר לו כך הוא לא חייב - ובאותה נשימה מספרת הגמרא [6] כמה כן החזירו תנאים לגוים אבידתם . כי גדול קידוש השם .
והעיקר שבעיקרים היא ההבנה הברורה שאדרבה תמיד מובן בתלמוד את גודל הכבוד והיחסים הנעימים שהיו עם הגוים [7] . וסיפורי הגמרא על ההוא טייעא ( = היה פעם סוחר ישמעאלי) בכמה מקומות [8] - שזה כבר ענין של לימוד מכל גוי נבון . ובענין שהתלמוד מספר הכבוד שכיבדו תנאים ואמוראים את זקני הגוים - בכל מצוות וֶהָדַרְתָּ פני זקן [9] . במילים אחדות אפשר ברור להתברר שלא נכון ציין בזה הערך 'תלמוד בבלי' את יחס התנאים והאמוראים הקדושים לגוים - . אפשר להבין זאת ממה שאמרו בגמרא [10] בפירוש 'שמעו איליי אבירי לב' (ישעיהו מ"ו י"ב) אומרת שם הגמרא על גוים מסוימים שאף שידעו וראו בגדולת ואמיתת ישראל לא התגיירו מהם כלל . בדיוק בזה הכל מסתכם . הגמרא אוהבת ורק מחבקת כל גוי אך לא באופן של הכנעה לגוי שהוא תקיף וכוונתו אחרת לגמרי .
והגמרא היא מאד אמיתית לדבר בקדושה במעלת הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וכשמקשרים היטב את תוכן התלמוד - ונזהרים לא להוציא דבר מהֶקְשֵּרוֹ אז מבינים שאדרבה מעלת הנשים היא שהן טהורות מכל בריונוּת המכלה את העולם ורק בסיבת הבריונות המושלת אכן האנשים ולא הנשים נמצאים ב'עול התורה' כי מי שכוח הפיזי הגופני בידו בעת שהעולם מתנהג רק בזה הוא צריך יותר לתקן והוא גם מוזהר בשמירות שלא ישתמש בבִּריונוּת שבידיו . אך במצב של טהרה שאין חשש מבריונות אז דווקא הנשים שמאד מבוארות באמיתות דרכן בכל עניינן רק הן יהא להן הבלעדיות על התורה 'בלעדיות' מצד מה שהגמרא אומרת [11] 'גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים' - כי מה שהגמרא מפרטת על הנשים בכלל זה להראות מין טהרה שהן אמיתיות בכל זמן - שבאותו זמן שאצל האנשים אלו מידות מתבטאת ברציחה הנשים הן רק באמיתותן באהבה נכונה . אבל אם הבריונוּת מושלת בעולם יש להשים מעצור נגד הבריונוּת לחוד .
מעלת לימוד הגמרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזון איש (רבי אברהם ישעיהו קרליץ) כתב [12] 'ידיעת התורה אין זה פשוטו של סוגיא בחיי אדם כי הלא אמרו "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה' המיתה שבכאן הוא הנטיה מפשוטו של החיים לעומקו של החיים לתוך תוכו של החיים" פירוש הדברים שבזה שהאדם מסכים למסור עצמו להבין את עמקות הפירוש האמיתי בתורה בזה לבד הוא הרג כל יכולת שבו עוד להיות נטוי לרע . הלימוד בתלמוד היא כה עשירה עד שמי שמנסה ללמוד בה ויקדיש לזה זמן - הוא תמיד רק ירגיש ויחפוץ ללמוד בזה עוד ועוד כי תמיד הוא יגלה דברים חדשים בזה . וכמו שאמרו במשנה [13] "ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק" .
ולסיכום . הפירושים שנכתבו במשך הדורות על התלמוד - מראה כמה כוח ומוח וזמן יקר מאד הכניסו כל הטהורי לב שבעמינו בכל מאודם בגמרא - , וניכר מכל עריכתם את גודל הטוב והחכמה והשלמות שאפשר לזכות אם לומדים גמרא לשם שמים - לא כדי להתגאות בזה , אלא להבין כראוי את רצון יוצר שמים וארץ .
וכן . עיקר הלימוד היא רק בגמרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ופסק הרמב"ם [14] "אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה (שזה ההלכות בפשטותם) יקרא בעִתִּים מְזֻמָנִים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויִפָּנֶה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב ליבו וישוב דעתו" . אכן כאן טמון סוד העוצמה שיש בלימוד התלמוד - גמרא , ככתוב במשנה [15] "הפוֹך בה והפוֹך בה דכּוּלה בה ובה תחזי וסיב ובְּלֵה בה ומִנַה לא תְּזוּעַ שאין לך מידה טובה הימנה" פירוש , התעסק רק בזה כי הכל נמצא בזה - בתלמוד [16] , ובזה תראה כל מין ראייה של הבנה והבחנה וכל חכמה , ותזדקן בהאריכות ימים דווקא בזה הלימוד , ותבלה בזה כל רגע שתוכל , ולא תזוז מזה שאין לך מידה טובה הימנה .
ומעמקות התלמוד מגיעים לכל ההבנה העמוקה שהעיקר בכל זה אפשר להבין מהרמב"ם [17] "ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה והעניינים הנקראים פרדס (עמקות ההבנה בראיית עוצמת אמיתות כל התורה) בכלל הגמרא הן " - מתבאר מזה שלימוד של כמו פירוש פסוק בתורה רק בפשטות להבינה ולהמשיך זה לימוד מקרא - וגם לפרשה אך יותר כמעתיק שמועה להבין פשטות הפסוקים איך תתפרש ההלכה מזה זה עוד לא נקרא גמרא אלא תורה שבעל פה - כמו שמֹשה היה מפרש הפירוש כך גם אנו - ולא זה עיקר מצוות לימוד התורה אלא כמו שחתם הרמב"ם דווקא גמרא - שהאדם יבין מעצמו כמו שמשה רבינו זכה להבין מעצמו [18] - ככה שאכן תלמוד צריך להיות עיקר הלימוד וכן דברים עמוקים הנמשכים בזה - שמזה באים לזוהר הקדוש וכל העמקות - אבל שלא תהיה בבחינה כמעתיק שמועה אלא כי האדם כך זכה וכמאמר חז"ל [19] אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ . ובגלל זה אחרי הכל תמיד נשאר עיקר הלימוד רק בגמרא - תלמוד שרק זה מחדדת ומחדשת תמיד להחזיק את האדם בעמקות הלימוד הנכון הזה .
ומה טוב ומה נעים לחתום את מעלת יופי הלימוד תורה שעיקרה מתבטאת בתלמוד . בדברי רבינו נחמן מברסלב [20] "דע כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי" :
--נתן הורביץ - שיחה 09:49, 5 ביולי 2015 (IDT)יום ראשון י"ז תמוז ה'תשע"ה 2015\07\05
- ^ הקדמת הרמב"ם לספרו משנה תורה - אחר שהוא מונה סדר הדורות מרב אשי עד משה רבינו
- ^ בספרו 'משנה תורה' (-נקרא גם 'היד החזקה') 'מדע' הלכות תלמוד תורה פרק א' סעיף י"א
- ^ ספרא פרק א' וזה עולה על חומש ויקרא שנקראת 'תורת כהנים' - וניתן למצוא זה הלימוד של שלש עשרה מידות בכל סידור תפילה קודם 'פסוקי דזמרא' .
- ^ רבי יהודה הנשיא שחיבר ה'ששה סדרי משנה'
- ^ בגמרא ברכות י"ז עמוד ב' מפרש רב אשי את פסוק 'שמעו דבר ה' הרחוקים מצדקה' (ישעיהו מ"ו) שזה על גוים הרואים כבוד התורה ואין מהם גרים , ותוספות שם מפרש 'שהיה עמוד של אש יורד מן השמים עליהם' ומובן שבזה הגמרא מדברת נוכח כאלו עזי נפש מרשעי הגוים . ורק לאהוב בשלום ולקרב כל השאר :
- ^ ירושלמי , בבא מציעא פרק ב' דף ח' עמוד א' . מסופר שם כך גם על שמעון בן שטח ועל רבי חנינא שסיפר על רבנן . ועל אבא הושעיא איש טוריא ועל רבי שמואל בר ססרטי סיפור על כל אחד שהחזיר אבידה לגוי .
- ^ בגמרא עבודה זרה , י' עמוד ב' מתואר היחסים המאד טובים של קיסר רומי עם רבי יהודה הנשיא .
- ^ לדוגמא - בבא בתרא דף ע"ג עמוד ב' .
- ^ בגמרא קידושין ל"ג עמוד א' .
- ^ בגמרא ברכות י"ז עמוד ב'
- ^ ברכות י"ז ע"א
- ^ 'קובץ אִגרות' אִגרת ג'
- ^ סדר נזיקין אבות פרק ו' משנה א'
- ^ במשנה תורה 'מדע' הלכות תלמוד תורה פרק א' סעיף י"ב
- ^ סדר נזיקין , 'אבות' פרק ה' משנה כ"ב
- ^ כמו שבמשנה כ"א שם הוא חותם במעלות הלימוד דווקא ב'תלמוד'
- ^ מדע , הלכות תלמוד תורה פרק א' י"ב
- ^ והבאתי דברי הרמב"ם בהתחלה , ומצוין ב[2]
- ^ בגמרא , עבודה זרה , דף י"ט עמוד א' "אמר רבי אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ - אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שליבו חפץ - ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו"
- ^ בספרו ליקוטי מוהר"ן תורה א' בהתחלה .