בבא בתרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

בארמית "בבא בתרא" פירושו "השער האחרון", ולפניו במסכת נזיקין קיימות בבא קמא - השער הראשון, ובבא מציעא - השער האמצעי. החלוקה הזו היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מסכת זו ממוקמת בסוף מסכת נזיקין מכיוון שכולה דברי קבלה וסברות ואין לה סמך מפסוקים שבתורה.

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. השותפין שרצו לעשות מחיצה (שש משניות[1]) - הפרק עוסק בהלכות חלוקת שותפות, מחיצה בין חצרות (היזק ראיה) ועוד. בתלמוד עוסק הפרק גם במצוות צדקה, בזהותם של כותבי התנ"ך ועוד.
  2. לא יחפור אדם בור (ארבע עשר משניות) - הפרק עוסק בנזקי שכנים.
  3. חזקת הבתים (שמונה משניות) - הפרק עוסק בהלכות חזקת ראיה וחזקת קניין במקרקעין. בתלמוד עוסק הפרק בכללים יסודיים בדיני 'טוען ונטען', כגון הלכות עדות, מיגו ועוד. בפרק גם סוגיות הלכתיות מפורסמות, כמו נסכא דרבי אבא וכל דאלים גבר.
  4. המוכר את הבית (תשע משניות) - פרק זה והשלושה שאחריו עוסקים בהלכות מכירה של בתים, חצרות, ספינות, שדות, בהמות, תבואה ועוד.
  5. המוכר את הספינה (אחת עשר משניות).
  6. המוכר פירות לחבירו (שמונה משניות).
  7. האומר לחבירובית כור (ארבע משניות) - דיני מכירה, כאשר לשון המכירה מתפרש למשמעויות סותרות, כגון "האומר לחבירו מידה בחבל (כלומר מידה מדויקת) הן חסר הן יתר (כלומר מידה משוערת) אני מוכר לך", וכדומה.
  8. יש נוחלין ומנחילין (שמונה משניות) - פרק זה עוסק בדיני ירושות, בין השאר בירושת הבת, בכור ובעל היורש את אשתו.
  9. מי שמת והניח בנים ובנות (עשר משניות) - גם פרק זה עוסק בדיני ירושה. עוד יש בו הלכות "אומדנא".
  10. גט פשוט (שמונה משניות) - עוסק בדיני שטרות, כולל שטרי חוב, שטרי מכר, וגיטין.


בסה"כ יש במסכת כ- 86 משניות.

פרשני המסכת בתלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י כתב פירוש למסכת, ובמהדורות שלנו (ובכתבי היד של הפירוש) הוא נקטע בדף כ"ט עמוד א', וממנו ואילך מתפרשת המסכת על ידי נכדו, הרשב"ם, אם כי כמה תוספות של הרשב"ם נכתבו בגוף פירוש רש"י בתחילת המסכת. בדפוס פיזארו של המסכת נאמר בסוף פירושו של רש"י "כאן מת רש"י", אך היו חוקרים שפקפקו האם זו הסיבה להיקטעותו של הפירוש.

מלבד פירושי וחידושי הראשונים שנתחברו על רוב המסכתות, יש בידינו חידושיו של הר"י מיגאש למסכת זו. ופירושו של רבינו יונה גירונדי הידוע כ"עליות דרבנו יונה", על שם מנהגו לסיים כל סוגיא בפסיקת ההלכה במילים "עלה בידינו", וכן פירושו של הרמ"ה, רבי מאיר הלוי מטוליטולה בשם "יד רמה", שנמצא רק על מסכת זו ומסכת סנהדרין.

סוגיות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.