סדר נזיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה.

סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

הסדר עוסק בסדרים חברתיים, ובפרט בהלכות נזקי רכוש, פגיעות באדם, הלכות שכנים ושותפים לדירה, סדרי בתי המשפט, סדר הדין הפלילי והלכות שופטים ודיינים. כמו כן מכיל הסדר אמרות חכמים, המרוכזות במסכת אבות, עדויות של חכמים על הלכות קדומות ויוצאות דופן (מסכת עדויות) ודיני עבודה זרה (במסכת עבודה זרה). כבר נאמר בגמרא, "הרוצה להחכים יעסוק בדיני נזיקין"‏[1].

בתלמוד‏[2] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."‏[3] על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר נזיקין היא "יְשׁוּעֹת", משום שהסדר מזהיר שלא להזיק ולא להתחייב ממון וחיסכון בכסף הוא ישועה‏[4].

המסכתות בסדר נזיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדר נזיקין נכללות עשר המסכתות הבאות:

במקור היו בסדר שבע מסכתות, אלא ש"מסכת נזיקין" שפתחה את הסדר פוצלה לשלוש "בבות" (שערים) בשל גודלה הרב, ומסכת "סנהדרין" פוצלה ל"סנהדרין" ו"מכות".

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם[5], שמסכת בבא קמא סודרה ראשונה מפני שקודם כל צריך לכתוב על הסרת הנזק מבני האדם ואחר כך לכתוב על שאר הדינים, כמו שבתורה מופיעים דיני ארבעת השומרים אחרי דיני שור שנגח. לכן, אחרי מסכת בבא קמא סודרה מסכת בבא מציעא, שמדברת על פקדונות וטענות וכדומה ולאחר מכן מסכת בבא בתרא, שסודרה אחרונה, מפני שכולה סברות ואין לה מקורות מפורשים בתורה. ואחרי שדיבר רבי יהודה הנשיא על כל הדינים החברתיים, התחיל לדבר על דיני הדיינים עצמם במסכת סנהדרין. מסכת מכות סודרה אחר כך, הואיל ובסוף מסכת סנהדרין דובר על הנהרגים, המשיכה מסכת מכות בדיני הגולים והלוקים ודומיהם. אחרי מסכת מכות באה מסכת שבועות, מפני שגם שבועה, כמו המלקות, אין רשות לכל אדם להטיל על השני, אלא רק לדיינים יש את היכולת הזו. אחר כך התחיל לדבר על דברים המוכרחים לדיין שידע אותם וסידר את מסכת עדויות שמדברת על הלכות שהעידו אותם אנשים נאמנים ובאותו עניין סידר את מסכת עבודה זרה, כי הדיין גם מוכרח לדעת בדיוק את כל מנהגי הגויים כדי שידע מה נקרא עבודה זרה ומה לא. מסכת אבות סודרה אחר כך, מפני שני דברים. האחד, מפני שבתחילת המסכת מובאת השתלשלות התורה שבעל-פה, כדי שנדע לכבד את הדיינים ולא לסור מפסקם. והשני, כי הדיינים הם האנשים שצריכים להיות הכי מוסריים, כי אם אנשים פשוטים לא יכבדו אנשים אחרים, אין הנזק כל כך גדול, אך אם השופט לא יהיה בעל מידות טובות, הוא עלול להזיק לכל האנשים שבאים לפניו לדין. לכן, הרבה אמירות המובאות במסכת מדברות על דיינים‏[6] והשאר מדברות על דברים מוסריים אחרים שהכרחי שיהיה לשופט (וגם לאנשים אחרים). ואחר שסידר רבי יהודה הנשיא את דיני הדיינים, הכניס את ההלכות של מקרים שבהם הדיינים טועים (גם הם בני אדם), במסכת הוריות.

הסדר מחוץ למשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום סדר נזיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר נזיקין ממוקם במשנה אחרי סדר נשים. הרמב"ם[7] אומר, שהסיבה לכך היא שבספר שמות, דיני נזיקין מופיעים אחרי דיני הנשים-"וכי ימכור איש את ביתו לאמה... וכי ינצו אנשים ונגפו אישה... כי יגח שור את איש"‏[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קע"ה, עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
  3. ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
  4. ^ רש"י שם בדיבור המתחיל "סדר נזיקין"
  5. ^ בהקדמה לפירוש המשנה
  6. ^ פרק א' משנה א', ח', ט',יח'
  7. ^ בהקדמתו לפירוש המשנה
  8. ^ ספר שמות פרק כא' פסוקים ז', כב' וכח'
ששת סדרי המשנה

סדר זרעיםסדר מועדסדר נשיםסדר נזיקיןסדר קדשיםסדר טהרות