משתמש:רותם טורס/טיוטה
מחנה הריכוז סיסאק (בקרואטית: Sisak) היה תת-מחנה במחנה הריכוז וההשמדה יאסנובאץ, שהוקם במלחמת העולם השנייה בעיר סיסאק שביוגוסלביה (שטח קרואטיה כיום). המחנה הוקם ב-3 באוגוסט 1941 ופעל עד 8 באפריל 1944 על ידי משטר האוסטאשה הפשיסטי של מדינת קרואטיה העצמאית (NDH). במחנה הורעבו והומתו באמצעות הרעלה מכוונת בין 1,160 ל-1,600 ילדים.
פעילות המחנה במהלך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחנה הריכוז סיסאק לילדים שכן בפאתי העיר סיסאק במלחמת העולם השנייה. היה חלק ממחנה הריכוז יאסנובאץ. סיסאק היה ממוקם בערך כ-48 קילומטרים דרומית מזרחית לזאגרב. במחנה סיסאק היו כ-7,000 ילדים יהודים וסרבים. כ-2,000 מהם הורעבו למוות או הודבקו במכוון בטיפוס הבטן על ידי זריקה וכתוצאה מכך מתו. מפקד המחנה הקרואטי ד"ר אנטון נאיז'ר (אנ'), אשר כונה "מנגלה הקרואטי", היה אחראי להדבקת ילדי המחנה. התנאים במחנה הילדים היו מחפירים והתמותה הייתה רבה. חלק מהאסירים נשלחו מסיסאק הראשון למחנה הריכוז סיימישטה, אסירים רבים אחרים נשלחו לאושוויץ, דכאו, אוגסבורג ומטהאוזן. לטענת הניצולים, הילדים לא מתו רק כתוצאה מהתנאים הקשים במחנה אלא גם מהאוכל שככל הנראה היה מורעל, החלב והדייסה עם נתרן הידרוקסידי.
מחנה הריכוז סיסאק היה מורכב משני מחנות-משנה, סיסאק 1 וסיסאק 2. המחנה הראשון הוקם בשנת 1941 ושימש למבוגרים מתמחים המיועדים לעבודות כפייה. בשנת 1942 הוא הורחב בשבעה צריפים נוספים והיה בעל קיבולת של כ-5,000 אסירים. באפריל 1944 העבירו הגרמנים את השליטה בסיסאק הראשון לידי האוסטאשה. הוא נסגר בינואר 1945 ושאר האסירים שלו נשלחו ליאסנובאץ'.
סיסאק השני, הוקם בשנת 1942 והיה מיועד רק לילדים. הוא הפך מבצעי באוגוסט 1942. המחנה הוגדר כמקום שאנשים נשלחו אליו כיוון שלא היו כשירים לעבודות כפייה. הוא היה מסווג על ידי מפקדיו כ-"מקלט לילדים פליטים". ההערכה היא שסיסאק שתיים הכיל כ-3,900 אסירים. משלוחי מזון שנשלחו על ידי הצלב האדום למחנה מעולם לא הגיעו לידי האסירים, כנראה הנאצים זרקו או השתמשו בהם והחביאו את עצם קיומם מהאסירים. מתוך כ-162 ילדים שאושפזו בבית החולים למחלות זיהומיות של זאגרב כ-145 מתו כתוצאה מכך שהיו בסיסאק שתיים. סיסאק השני פורק בינואר 1943, והילדים נשלחו לזאגרב.
בעת השלטון הפשיסטי הקרואטי נספו כל היהודים בשואה, ובא קיצה של הקהילה היהודית.
בספטמבר 1946 הורשע נג'זר בגין מעורבותו בזוועות שהתרחשו במחנה הילדים ונידון למוות על ידי כיתת יורים .
פעולות הצלה הומניטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלפי ילדים ניצלו ממוות במחנה בזכות מאמצי חילוץ בראשות ההומניטרית האוסטרית דיאנה בודיסבליביץ' ובסיועה של המחתרת הקומוניסטית המקומית והצלב האדום. בערך כ-2200 ילדים מוקמו בזאגרב.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרטאות לזכר קורבנות המחנה כמו לוח זיכרון במפעל המלח שמוקמו בו ילדים שניצלו מהמחנה נהרסו בתחילת שנות ה-90, במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה. הפסל של ניצולת המחנה גבריאלה קולאר נשאר עומד, אך מאז נקלע למצב מוזנח. לאחר עצמאות קרואטיה, המבנה הראשי של המחנה הוסב לאולם קולנוע ושמו שונה לקוביית הקריסטל של העליזות.