משתמש:ATDoron/מינגבורנו
| לידה |
1199 קנאורגנץ'  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
1231 (בגיל 32 בערך) דיארבקיר  | ||||
| שם מלא | ג'לאל עד-דוניה ווה עד-דין אבול-מוזאפר מנגוברדי בן מוחמד | ||||
| מדינה |
האימפריה הח'ווארזמית  | ||||
| דת | אסלאם סוני | ||||
| |||||
גַ'לְאל א-דִּין חַ'וַּרְזֶם-שָׁאָה (פרסית: جلال الدین خوارزمشاه) או בכינויו המוכר מִינְגְּבוֹרְנוֹ (פרסית: مِنکُبِرنی) היה השאה הח'ווארזמי האחרון. בשנת 1231 נהרג בקרב נגד פלישת האימפריה המונגולית לתוך ממלכת פרס. מותו סימן את סופה של האימפריה הח'ווארזמית.
פלישת המונגולים לפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר נודע לפרסים על כך שג'ינג'יס חאן צועד לראש צבאותיו לעברם, מינגבורנו הציע לאביו לפגוש את החאן בקרב הכרעה מהיר על נהר סיר דריה. מוחמד השני, למרות הצעת בנו הסתמך יתר על המידה למבצרים חזקים ולא קרא לצבאו. בינתיים המונגולים לקחו עיר אחר עיר. בתחילת 1220 הם כבשו את בוכרה ואת סמרקנד. הצבא הח'ווארזמי, אמנם גדול בהרבה מאויבו לא יכל היה לעצור את התקדמות המונגולים ובהמשך השנה כמעט ולא נותרו למוחמד השני עוד כוחות.
מוחמד ברח לחופי הים הכספי, שם בעודו חולה הכריז על בנו מינגבורנו כיורשו מכיוון שהאמין כי הוא היחיד שיוכל לעצור את המונגולים.
מינגבורנו הביס את המונגולים בקרב פרוואן בשנת 1221, ליד קאבול, אך כוחותיו נאלצו לסגת בכל שאר החזיתות. עקב נפילת הערים המרכזיות והעובדה שהאפגנים נטשו אותו, מינגבורנו החל לברוח עם צבאו לעבר סולטנות דלהי. בקרב מכריע על נהר האינדוס הכוחות המונגולים פירקו לגמרי את הצבא הפרסי אך מינגבורו צלח את הבריחה לעבר דלהי. הסולטאן של דלהי, שמס אל-דין אלתותמש, סירב לתת לשאה הנמלט מקלט עקב ההבדל ביחסם לחליפות העבאסית.
שלוש שנים בילה מינגבורנו בלאהור, עד אשר המונגולים היו לשעריה של הסולטאנות. באותה נקודה מינגבורנו ביקש איחוד כוחות עם הסולטאן נגד המונגולים. הסולטאן סירב, בגלל שלא רצה להיכנס לעימות חזיתי במונגולים. הסולטאן גירש את מינגבורנו שברח דרך סינד אל דרום פרס בשנת 1224.
עם איחוד כוחותיו המחודש, מינגבורנו רצה לשחזר את ממלכתו. הוא איחד כוחות עם ממלכת הקארה קיטאי נגד הח'ליף א-נאצר ונגד גיאורגיה ומזרח אנטוליה. את שאר ימיו העביר מינגבורנו במלחמות נגד המונגולים ונגד סולטנות רום. מינגבורנו נחלש עם הזמן ובשנת 1230 המידע הגיע אל אוגדיי חאן אשר ארגן צבא 30,000 נגד הפרסים. הצבא המונגולי ובראשו צ'ורמגן כבש מחדש את צפון פרס מידיו של מינגבורנו ולאחר קרבות מתמשכים נגד שאריות הצבא הפרסי, בשנת 1231, התרחש הקרב האחרון בין הפרסים למונגולים במזרח אנטוליה, מינגבורנו נהרג במהלך הקרב, ואיתו גם האימפריה הח'ווארזמית.
חשיבותו של מינגבורנו היא שהיווה סמל להתנגדות הפרסית מעל לכובשים. המונגולים לא ישלטו זמן רב בפרס עד אשר התרבותויות יתחברו ותיווצר הממלכה של השושלת האילח'אנית.