א-נאצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע שהוטבע בח'ואריזם בשם א-נאצר כח'ליף

א-נאצר לדין אללה (מילולית: המנצח למען דת האל), אבו אל-עבאס אחמד בן אל-מסתדא (תעתיק מדויק: אל-מסתצ'א, בערבית: الناصر, ابو العباس احمد بن المستنضئ) היה הח'ליפה העבאסי השלושים וארבעה בין השנים 1180 ל-1225. הוא נולד בשנת 1158, ובמהלך שלטונו עלה בידיו להחזיר לתחומי שלטון בית עבאס אזורים נרחבים בפרס ובעיראק. ימי שלטונו הארוכים מסמלים את תקופת הפריחה האחרונה של השושלת העבאסית שמרכזה בבגדאד.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות מלכותו הראשונות של א-נאצר עמדו בסימן קונסולידציית השליטה בעיראק גופה - למן תיכרית ועד המפרץ הפרסי. מבית, שלטונו התאפיין בעלייתן של קבוצות פותוה (בערבית: فتواء) ועיארון (בערבית: عيارون) - כנופיות לוחמות בעלות נטייה לסופיות. למרות זאת, בימיו פרחה בגדאד כמרכז של למדנות דתית וכללית, ואמנות.

בניסיון לשבור את כוחם של הסלג'וקים במזרח, הסית את שליט ח'ואריזם הטאטרי, תכיש, לכדי מרד. משצלח, העניק תכיש לא-נאצר מספר מחוזות במזרח פרס. אף על פי כן, עד מהרה החמיצו הקשרים בין הצדדים כאשר הווזיר הגדול של א-נאצר נהג בגסות בתכיש במהלך ביקור דיפלומטי. הווזיר הוצא להורג ותכיש התקיף את המחוזות המזרחיים שניתנו במתנה לא-נאצר. א-נאצר הגיב על ידי הזמנת חיסולו של אחד ממושליו של תכיש בידי החשישיון, והטלת קשיים על עולי הרגל הבאים מהאזורים שבשליטתו. מוחמד השני, בנו של תכיש, שלח את צבאו לעבר בגדאד, אך א-נאצר פנה לעזרת ג'ינגיס ח'אן, והדבר גרם לנסיגת הצבא הטאטארי. במקביל, סייע א-נאצר לכוחותיו של צלאח א-דין ותגבר אותם בסיוע חומרי ולוגיסטי.

הקודם:
אל-מסתדא
הח'ליפים לבית עבאס
1180 - 1225
הבא:
אל-ט'אהר
IconeIslam.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.