בוכרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוכרה
Buxoro
Bukhara03.jpg
מדינה / טריטוריה אוזבקיסטן
תאריך ייסוד בערך 500 לפני הספירה
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

263,400‏  (נכון ל-2009)
6,700/ק"מ² נפש לקמ"ר (נכון ל-2009)
קואורדינטות 39°46′00″N 64°26′00″E / 39.7666666666667°N 64.4333333333333°E / 39.7666666666667; 64.4333333333333קואורדינטות: 39°46′00″N 64°26′00″E / 39.7666666666667°N 64.4333333333333°E / 39.7666666666667; 64.4333333333333
אזור זמן UTC +5
www.bukhara.uz
המרכז ההיסטורי של בוכרה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Bokhara1909.jpg
הכניסה לארמון האמיר בבוכרה
מדינה Flag of Uzbekistan.svg אוזבקיסטן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 2, 4, 6

העיר בּוּכָרָהפרסית: بُخارا, באוזבקית: Buxoro או Бұхара) היא בירת מחוז בוכרה באוזבקיסטן, ואחת הערים הגדולות במדינה זו. פירוש השם הוא ככל הנראה "מנזר", או "מקום של עושר טוב". לעיר יש כינויים רבים.

אזור בוכרה היה במשך תקופה ארוכה חלק מהאימפריה הפרסית, ובמהלך ההיסטוריה הייתה בוכרה אחד ממרכזי התרבות האיראנית, כאשר האתרים הארכאולוגיים והאדריכליים שבה הם מעמודי התווך של ההיסטוריה והאמנות הפרסית. אולם מוצא התושבים הוא מהגירה פרהיסטורית של עמים הודו-ארים למקום מאזורים שמצפון-מערב לתת-היבשת ההודית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוכרה היא אחת הערים העתיקות ביותר באוזבקיסטן, והיה לה ערך רב בעיצוב התרבות האזורית לאורך ההיסטוריה כולה. חפירות ארכאולוגיות מגלות 20 מטרים של שכבות תרבותיות בהם נחפרו בתים, מבנים ציבוריים, תכשיטים וכלים אשר נוצרו עד 500 שנה לפני הספירה.

כאמור, גילה המוערך של בוכרה הוא 2,500 שנה. במהלך האלף הראשון לספירה שכנה העיר על דרך המשי וסוחרים רבים מסין, הודו ואיראן עברו דרכה וסחרו בשווקיה הרבים.

עקב היותה מרכז כה חשוב היוותה בוכרה מטרת כיבוש לאימפריות רבות שבאו ונעלמו במהלך ההיסטוריה של האזור והשפיעו עליה רבות. אלכסנדר מוקדון, שכבש את האזור, השאיר את חותמו בעיצוב מבנים בסגנון ייחודי שלא היה קיים לפני כן. האדריכלות והמנהגים החדשים השתנו בהתאם.

במהלך המאה השביעית, עם הגעתם של הערבים, האסלאם התפשט בבוכרה. בעיר החלו לצוץ מסגדים ומדרשות. במשך אלף השנים הבאות הארכיטקטורה השלטת הייתה דמוית כיפות עגולות יפייפיות אשר נבנו על ידי מיטב האדריכלים המוסלמים באותן תקופות.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוכרה וסמרקנד (העיר השנייה בגודלה באוזבקיסטן) מהוות יחדיו את שני המרכזים העיקריים של התרבות וההיסטוריה הטג'יקית. עובדה זו מצביעה ככל הנראה על הסיבה העיקרית לכך שמרבית אוכלוסיית בוכרה מהווה טג'יקים דוברי פרסית.

במהלך השלטון הסובייטי סופחו שתי הערים לרפובליקה הסוביטית של אוזבקיסטן, למרות מחאותיהם של הטג'יקים. מאז מופעלת בידי שלטונות אוזבקיסטן תוכנית קשוחה להתבוללות והטמעה תרבותית של הטג'יקים במדינה.

בוכרה היא גם ביתה של קהילה יהודית גדולה שאבותיה התיישבו במקום עוד בתקופת השלטון הרומי. המונח "יהדות בוכרה" משמש לעתים לתיאור כל יהדות מרכז אסיה. מעקב אחר שושלת היוחסין של מרביתם, מגלה כי מקור אבות אבותיהם הוא בבוכרה.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז ההיסטורי של בוכרה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. שוכנים בו מסגדים ומדרשות (בתי-ספר) רבים. בכיכר המרכזית נמצא פסלו של החכם נאסר א-דין, בתמונתו המסורתית: רוכב על חמור כשהוא ישוב הפוך ואוחז בזנב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Uzbekistan
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באוזבקיסטן

סמרקנדהמרכז ההיסטורי של בוכרהאיצ'אן קלההמרכז ההיסטורי בשאחריסאבז