משתמש:Aya shamia

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם אוניברסיטת תל אביב – הקורס האקדמי "סמבה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 20/07/2022. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם אוניברסיטת תל אביב – הקורס האקדמי "סמבה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 20/07/2022. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב. שיחה


למידה שיתופית מקוונת
למידה שיתופית מקוונת

למידה שיתופית מקוונת

אחת משיטות ההוראה שהתפתחה בשנים האחרונות על ידי חוקרים שעסקו בפיתוח שיטות הלמידה השיתופיות במערב ובארץ וכמענה להטרוגניות של אוכלוסיות התלמידים בכיתה, ובפועל היא כוללת צורות הוראה אחדות שנבדלות זו מזו במטרותיהן. נקודת המוצא של הלמידה השיתופית [1]. היא ראיית היחיד כיצור חברתי. הלמידה השיתופית היא למידה שהבסיס שלה בנוי על שיתוף פעולה בין התלמידים במהלך המשימה הלימודית. הלמידה שיתופית שואפת להגביר את ההשתתפות הפעילה של הלומד בתהליך הלמידה. בלמידה שיתופית יש תלות הדדית בין חברי הקבוצה שנוצרת על ידי יחסי גומלין והידברות בין חברי הקבוצה. בלמידה השיתופית יש אינטראקציה פנים אל פנים ואחריות אישית [2] [3].

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמידה השיתופית היא חלק מרכזי במיומנויות המאה ה-21. לצד היתרונות המוכחים באיכות הוראה-למידה, ובשיתוף כל התלמידים על היכולות והמגבלות של כל אחד, אופן זה של הוראה-למידה עדיין לא הופך לשגרת עבודה בבתי הספר, ואחת מהמטרות המרכזיות של תכנית התקשוב היא הטמעת למידה שיתופית באורח החיים השגרתי של בית הספר.למידה שיתופית בעידן שלנו היא אסטרטגיה הכרחית, כיום כל אדם מומחה בתחום מאוד ומצומצם ורק עבוד משותפת עם רעיונות מגוונים ושיתוף פעולה [4] יוכלו להנפיק את התוצר המצופה והרצוי. עם ההתפתחות המהירה של (ICT)[5]. (טכנולוגיות מידע ותקשורת), הטכנולוגיות משחקות יותר ויותר תפקיד חשוב בשיתוף פעולה. מורכבות המשימות בחברת כלכלת הידע מחייבת אנשים לעבוד יחד כפי שקשה להם אנשים שיחזיקו בכל הידע והכישורים. שיתוף פעולה הופך למיומנות הכרחית בחברה הנוכחית. בינתיים, לטכנולוגיות יש להפוך לחלק משולב מחיינו. אנשים משתמשים במכשירים טכנולוגיים שונים כגון מחשבים וטלפונים ניידים כדי לתקשר ולתקשר עם אחרים. אין ספק שהשימוש בטכנולוגיות הפך את התקשורת ושיתוף הפעולה לנוחים יותר וסבירים מבעבר. עם זאת, טכנולוגיות אינן תנאי הכרחי או תרופת פלא לשיתוף פעולה יעיל. זה לא העצם נוכחות או מורכבות של טכנולוגיות המשפרות את חוויות הלמידה, אך את איכות ההתאמה בין טכנולוגיות ללמידה משימה [6].

למידה שיתופית מקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה העשרים ואחת חוללה שינויים בהיבטים רבים של החיים באמצעות התפתחות טכנולוגית בכל מקום ומדיה חברתית מבוססת אינטרנט. השימוש בסביבות Web 2.0 ויצירה ושיתוף של מידע במדיה מקוונת מתרחש במהירות ובאגרסיביות ויש לו השפעה משמעותית על תהליכי ההוראה. המרחקים בין תרבויות ויבשות התקצרו, העולם הפך לכפר קטן, והזדמנויות עסקיות בינלאומיות הפכו גדולות יחסית, ולכן יש לרכוש ולפתח מיומנויות ללמידה שיתופית מקוונת [7] [8]. למידה שיתופית מקוונת מתוארת כפעילות שבה שני אנשים או יותר מתקשרים דרך האינטרנט כדי ללמוד או לחקור נושא מסוים וליצור לו משמעות, או כדי לשפר מיומנויות. אינטראקציה זו המתאפשרת באמצעות הנגישות והקישוריות בה דוגלת הרשת למידה זו מתאפשרת כיום בדרכים חדשות וחדשניות הודות לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת המעצימות עבודה שיתופית ומובילות ליצירת ידע שיתופי, ולכן נחשבת כמיומנות חיונית במאה העשרים ואחת [9] [10]. למידה שיתופית מקוונת מאפשרת להרחיב את מעגל המשתתפים בלמידה במצבים שבהם לא ניתן להיפגש פנים אל פנים בגלל מרחק פיזי האינטראקציה בין המשתתפים או תרבותי במסגרת זו תורמת להרחבת הידע על ידי חשיפה למידע חדש ולמגוון תרבויות ולהצמחת רעיונות יצירתיים.הלומדים מפתחים מיומנויות חברתיות ומיומנויות תקשורת, יכולות קוגניטיביות ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה. למידה שיתופית מקוונת עשויה להעלות את האמון ואת שיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה ואף ליצור קשרי חברות ביניהם [11][12].

אסטרטגיות למידה שיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות, ככל שטכנולוגיות התקשוב חודרות אל תוך ההוראה והלמידה, התפתחו אסטרטגיות המספקות כלים אלו ואחרים ללמידה מתוקשבת, את היכולות הדרושות כדי לספק סביבות למידה המעודדות שיתוף פעולה ועבודה משותפת[13]. אסטרטגיות אלו כוללות:

  • חלוקה ומידור הפורומים על-פי ההיבטים: למידה, חברה, תמיכה, שותפות הלומד בעיצוב סביבת הלמידה שלו, תיעוד (ארכיב).
  • אסטרטגיות הנחיה מעודדות למידה שיתופית פעילה. שינוי בתפקיד המורה – התאמת רמת המעורבות ואופייה לסוג השיח. שיתוף הלומד בהנחיה.
  • עידוד והגברת מוטיבציה – באמצעות ריבוי בחירות ואפשרויות תגמול.
  • זיהוי וחקירת מגבלות הפורומים המקוונים ככלי ללמידה ללמידה שיתופית.

פלטפורמות שיתוף מתוקשבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני העשורים האחרונים התפתחו כלים שיתופיים מתוקשבים המאפשרים ללומדים לקיים אינטראקציות ברמות שונות והמתאימים למטרות למידה ולתוצרים שונים (מישר-טל, 2011) וכן פלטפורמות מתוקשבות לקיום תהליך חקר לכל אורכו (שיינפלד, 2017).כך, באמצעות הכלים הדיגיטליים לומדים יכולים לגשת למידע רלוונטי ולשתפו בקבוצה, לתקשר ולהשתתף בדיונים מקוונים בנושא ממוקד, להזין הערות ומשוב עמיתים, לארגן מידע בצורה סכמתית (רימור, רוזן ונאסר, 2010), לתאם בין מספר מרכיבים של הפרויקט, לתעד את תהליכי העבודה, לערוך ולנהל את גרסאות העבודה (טל וטל, 2006),להבין את משמעות הקניין הרוחני וכללי השימוש במקורות וליצור ידע חדש על ידי שילוב חלקים שונים לכדי תוצר שלם. להלן מספר דוגמאות לסביבות שיתופיות מקוונות [14]:

  1. סביבות שיתוף (Sharing): כגון בלוג (יומן רשת) ורשתות חברתיות כגון Facebook מספקות סביבות לשיתוף מידע באמצעות העלאת תכנים, הוספת קישורים ופרסום פוסטים.המשתתפים בהן יכולים להגיב לתכנים אלו או להוסיף תכנים נפרדים משלהם.
  2. סביבות לשיתוף פעולה (Cooperating): כגון הפורום הלימודי וקהילות מקוונות הפעילות באתרים ובמערכות סגורות שונות (דוגמת Classroom Google).משמשות כמקום מפגש ציבורי המאפשר לשתף פעולה ולנהל דיונים במצב סינכרוני ואסינכרוני באמצעות אינטראקציות בין אישיות וכישורי עבודת צוות, העלאת רעיונות, מתן משוב וביקורת,שיתוף בניסיון אישי וכדומה.
  3. סביבות לניהול תכנים ולמידה שיתופית (Collaborating): כדוגמת Wiki וכלי Google (דוקס, סליידס וכדומה) מאפשרות ניהול משותף של משימות – הן יצירה משותפת של והן קיום אינטראקציה בין השותפים. פלטפורמות אלו מאפשרות עבודה סינכרונית ואסינכרונית והן כוללות את האפשרות להגיב לעבודתו של האחר, לערוך אותה ולבצעבה שינויים.

יתרונות הלמידה השיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללמידה שיתופית יש יתרונות רבים:היא מזמנת מעורבות והשתתפות פעילה של כל אחד מחברי הקבוצה כל חבר בקבוצה תורם בהבניית הידע. השיח המתקיים תוך כדי הלמידה השיתופית יכול להעצים ולתגבר את חווית הלמידה האישית ואיכותה ולהביא לריבוי רעיונות ולשינוי תפיסות ועמדות [15][16][17] למידה שיתופית בקבוצה מובילה את הלומד לקבל אחריות לביצוע המשימה, ושיפור היחסים החברתיים ובמיוחד ילדים שמוצאם מסטטוס שונה ומסייעת להעלאת ערך העצמי של הפרט.

  • חברים חדשים:
    • למידה קבוצתית מזמנת היכרויות חדשות או העמקה של היכרות קיימת, מגבירה את הסיכוי להנאה ומאפשרת, פעמים רבות, גם למופנמים וגם למוחצנים למצוא את עצמם ולבוא לידי ביטוי באופן שלא מתרחש בלמידה עצמית.
  • חלוקת עבודה :
    • למידה בצוות מאפשרת לחברים לתרום ולבטא את עצמם מתוך החוזקות והמוטיבציות האישיות שלהם ולהביא להרחבת היכולות של כל אחד דרך האינטראקציה המשותפת באופן שלא היה מתרחש בלמידה עצמית.
  • מוטיבציה:
    • אנשים הם יצורים חברתיים, הצורך להיות חלק ממשהו גדול יותר הוא כח מניע שמסייע מאוד ללמידה קבוצתית ויכול לגרום לנו ללמוד יותר מאשר אם היינו לבדנו.

עקרונות הלמידה השיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי לזרוביץ ופוקס (1987) הלמידה השיתופית מתבטאת בעקרונות הבאים [18] [19]:

  • התלמיד הוא יצור חברתי לומד מיסודו ויש לפתח בו יכולת חברתית, תקשורת אנושית ושיתוף פעולה: התלמידים מופעלים תוך מימוש התנהגויות שיתופיות בתוך הקבוצה ונדרשים להפעיל מיומנויות של תקשורת בין אישית כמו דיון, הקשבה, סובלנות, האזנה, ויתור ועוד.
  • התלמידים שונים זה מזה מבחינת המין, הרקע, הרמה השכלית. כל תלמיד הוא בעל ייחודיות משלו: הלמידה השיתופית מאפשרת הרכבים שונים של קבוצות הטרוגניות והומוגניות. הרכב הקבוצות אינו קבוע. הלמידה השיתופיות מאפשרת מפגש בין תלמידים שונים. בתהליך הלמידה השיתופי כל תלמיד יכול לתרום לקבוצה ויתקדם בהתאם לכישוריו.
  • למידה משמעותית מתרחשת רק כאשר הלומד משתתף באופן פעיל בתהליך הלמידה: ללומד יש אפשרות לבחור בדרכי הלמידה או במשאבי הלמידה או בכולם יחד לפי התעניינותו. הלומד יהיה פעיל על ידי הצגת תוצר ופרשנותו.
  • התלמיד יממש את הפוטנציאל הטמון בו בסביבה לימודית תומכת, מעודדת ובאקלים חברתי חיובי שמתפתח כאשר התקשורת היא רב כיוונית: הלמידה השיתופית מתרחשת בתוך קבוצות לימודיות קטנות שבה המורה מעודד ערוצי תקשורת רבים: בין המורה לבין התלמיד, בין המורה לקבוצה ובין התלמידים עצמם. בקבוצה יש לכל תלמיד אפשרות מרבית לבטא את כישוריו באופן מילולי, יצירתי או אחר. בקבוצה שיתופית התלמיד תורם לקבוצה ידע והתייחסות, והוא מקבל משוב המחזק את דימויו העצמי.

מודלים של הלמידה השיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העדר שיתוף פעולה מוגדר כמצב שבו היחיד/ה משיג מטרות אישיות בעזרת אמצעים אישיים (מלבן שמאלי עליון בתרשים). לזרוביץ ופוקס (1987)מדגישים שבמצב כזה כמעט אין התנהגויות שיתופיות לימודיות. המורה מרשה לשוחח ונותן לגיטימציה להדברות כל שהיא. לדוגמא כאשר התלמיד קורא, עונה על שאלה.
  • שיתוף פעולה מינימלי מתקיים כאשר היחיד/ה נעזר באמצעים, תוצרים המשותפים להשגת מטרות אישיות, או על ידי הבעת דעה, חוויה ועמדה. שיתוף פעולה מסוג זה מכונה באנגלית Sharing.מלבן ימני עליון בתרשים. לזרוביץ ופוקס (1987)הדגישו שבשיתוף פעולה מסוג זה יש רמת שיתופיות נמוכה. לפי המודל הזה התלמידים פועלים סביב אמצעי משותף, שהוא בדרך כלל כלי עזר לימודי.למשל, הם קוראים יחד בטקסט משותף, מתחלקים באותם כלים (כלי ניסוי מעבדתיים, מכשירים ועוד).כאן האמצעי משותף לכל חברי הקבוצה, אך הפעילות היא יחידנית ועצמית.
  • שיתוף פעולה מתקדם יותר מתקיים כאשר על העמיתים מוטלת מטרה משותפת וכל עמית/ה מבצעאת חלקו במשימה בעזרת אמצעים אישיים. שיתוף פעולה מסוג זה מכונה באנגלית Cooperation .מלבן שמאלי תחתון. לזרוביץ ופוקס (1987)הדגישו שבשיתוף פעולה מסוג זה יש רמת שיתופיות בינונית. לפי המודל הזה קיימת שיתופיות בתוצרים מושם הדגש על התוצר המשותף. תוצר משותף יכול להיות סך כל התוצרים האישיים או תוצר חדש של חברי הקבוצה. התלמידים המתבקשים ליצור תוצר אחד משותף לכלל הקבוצה צריכים לפעול ברמה מסוימת של תקשורת ומיומנויות לימודיות ובינאישיות, אשר בלעדיהן לא ניתן יהיה להשלים את המשימה ולהגיע לתוצר משותף. ובכך לפי המודל הזה המשימה השיתופית נוצרת כאשר אין אדם אחד יכול להשלים את המשימה לבד, אלא כל תלמיד אחראי על חלק מסוים במטרה להגיע לתוצר קבוצתי סופי(Wiz & Towndrow, Vallance,2010) [20][21].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרץ-לזרוביץ, ר' ופוקס, א' (1987).למידה שיתופית בכיתה. חיפה: אח.
  • שרן, ש' והרץ-לזרוביץ, ר' (1978)שיתוף פעולה ותקשורת בבית-הספר. ירושלים ותל אביב: שוקן.
  • לזרוביץ, ר' והרץ- לזרוביץ, ר' (2007). למידה שיתופית ומיומנויות חקר בהוראת הביולוגיה. בתוך ז' ענת (עורכת). למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך (עמ' 166-133).ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית.
  • Dooly,M.(Ed.). (2008). Constructing Knowledookge to moderating intercultural collaboration online (pp. 21-45). Bern: peter Lang.
  • Stahl, G., Ludvigsen, S., Law, N., & Cress, U. (2014). CSCL artifacts. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 9(3), 237-245.
  • Gillies, R. M. (2004). The effects of cooperative learning on junior high school students during small group learning. Learning and instuction, 14(2), 197-213.
  • Johnson, D. W., & Johnson, R. T. (1989). Cooperation and competition.Edina, MN: Interaction Book.
  • Moallem, M. (2003). An interactive online course: a collaborative design model. Educational Technology Research and Development, 51(4), 85–103
  • Wang, Q. Y. (2008). Student–facilitators’ roles of moderating online discussions. British Journal of Educational Technology, 39(5), 859–874
  • Cunliffe, R. (2006). Investigating the use and usefulness of instant messaging in an elementary statistics course. Available from: http://www.ime.usp.br/wabe/ICOTS7/ Proceedings/PDFs/InvitedPapers/6E4_CUNL.pdf Accessed 21.01.10.
  • Graham, C. R., & Misanchuk, M. (2004). Computer-mediated teamwork: Benefits and challenges of using teamwork in online learning environments. In T. S. Roberts (Ed.),Online collaborative learning: Theory and practice (pp. 181–202). Hershey, PA: Idea Group
  • Gokhale, A. (1995). Collaborative learning enhances critical thinking. Journal of Technology Education [online], 7(1). Available from: http://scholar.lib.vt.edu/ejournals/JTE/jte�v7n1/gokh
  • Wong, Q. (2010). Using online shared workspaces to support group collaboration learning. Computer & Education, 55(3), 1270-1276.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר האינטרנט למידה שיתופית
  2. ^ [-https://www.valamis.com/hub/collaborative-learning אתר האינטרנט Collaborative Learning]
  3. ^ https://youtu.be/da1ejKljZf8 למידה שיתופית]
  4. ^ [-https://milog.co.il/ אתר האינטרנט שיתוף פעולה]
  5. ^ [-https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Information_and_communications_technology&action=edit אתר ויקפידיה טכנולוגיית מידע ותקשורת]
  6. ^ מאמר
  7. ^ [-http://www.amisalant.com/?p=7531 אתר האינטרנט למידה שיתופית מקוונת]
  8. ^ Asmaa Ganayem, Elaine Hoter, Miri Shonfeld, Lessons Learned From 15 Years of Multicultural Online Collaborative Learning in Israel, New York, NY : Routledge, 2021.: Routledge, 2020-10-25, עמ' 59–91
  9. ^ Richard Noss, 21st Century Learning for 21st Century Skills: What Does It Mean, and How Do We Do It?, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, 2012, עמ' 3–5, ISBN 978-3-642-33262-3
  10. ^ [-http://www.amisalant.com/?p=7531 אתר האינטרנט למידה שיתופית מקוונת]
  11. ^ https://teaching-center.tau.ac.il/sites/teachingcenter.tau.ac.il/files/Miri_Schenfeld.pdf/ אתר האינטרנט למידה שיתופית מקוונת]
  12. ^ Linda M. Harasim, Starr Roxanne Hiltz, Lucio Teles, Murray Turoff, Learning Networks: A Field Guide to Teaching and Learning Online, Cambridge, MA, USA: MIT Press, 1995-09-05, ISBN 978-0-262-08236-5. (באנגלית)
  13. ^ [-https://portal.macam.ac.il/ אתר האינטרנט אסטרטגיות הלמידה השיתופית]
  14. ^ מאמר
  15. ^ [-https://new.methodic.co.il/4- אתר האינטרנט יתרונות הלמידה השיתופית]
  16. ^ [-https://portal.macam.ac.il/ אתר האינטרנט יתרונות הלמידה השיתופית]
  17. ^ מיודוסר, ד'(1995).מציאות מדומה במערות לסקו: על יחסי הגומלין בין טכנולוגיות ידע ותהליכים קוגניטיביים. בתוך: ד', חן (עורך), החינוך לקראת המאה- 80 (עמ' 342 -374). תל אביב: רמות.
  18. ^ האינטרנט למידה שיתופית
  19. ^ Frank, L. S. (2004) The effects of cooperative learning on junior high school students during small group learning. Learning and instruction, 14(2), 197-213.
  20. ^ Vallance, M., Towndrow, P. A., & Wiz, C., Conditions for successful online document collaboration, TechTrends, (51), 2010, עמ' 20-24
  21. ^ Bedwell, W. L., Wildman, J. L., DiazGranados, D., Salazar, M., Kramer, W. S., & Salas, E. (2012). Collaboration at work: An integrative multilevel conceptualization. Human Resource Management Review, 22(2), 128-145.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Aya_shamia&oldid=34291461"