שיתוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חדר כביסה שיתופי בקיבוץ אילון
סימביוזה הדדית בין השושנון החי בין זרועות הציד של שושנות ים טרופיות. הדג הטריטוריאלי מגן על שושנת הים מפני דגים המסוגלים לאכול אותה, ובתורו זוכה להגנה מפני טורפיו בין זרועות הציד הצורבות של השושנה.

שיתוף הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו. מצבים הפוכים לשיתוף יכולים להיות פעילות בלתי-תלויה, תחרות, טפילות ומצב בו ישות אחת נהנית מפעולתה של השניי ואילו השניי אינה נהנית ואינה סובלת.

שיתוף עשוי להופיע בין בני אדם פרטיים, קבוצות של בני אדם (כמו חברות כלכליות, מדינות), אורגניזמים מאותו מין טקסונומי ואורגניזמים ממינים שונים (כמו כלב ואדם או אצה וחזזית). בשל הגדרתו הרחבה של המושג, הוא נדון הן בשיח הסוציולוגי והן בשיח הביולוגי (סימביוזה).

מאפייני שיתוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שיתוף" תלוי במספר מאפיינים: התחום המשותף, השותפים ויחסי הגומלין ביניהם.

התחום המשותף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין זה ניתן להתייחסות כגורם בעל קיום עצמאי וחוקיות משלו, החורגים מההתייחסות ל'שותפים' בלבד. כך לדוגמה, ניתן להתייחס אל השפה - שהיא התחום המשותף למשתמשים בה - כאל גורם נפרד במציאות, לחקור אותה כבעלת קיום משלה ולהתייחס אליה בלא להתייחס ישירות לדובריה.

התחום המשותף משפיע על המשתמשים בו ומעצב הן את חייהם בפועל והן את זהותם, ופעולותיהם משפיעות על עיצובו (שהוא חלק ביחסי הגומלין בין המאפיינים). עיצוב זה עשוי להיות על דרך השינוי (רפורמה) או על דרך השימור. לדוגמה: אם לקבוצת אנשים מסוימים נורמה משותפת, אזי נורמה זו משפיעה ישירות על התנהגותם וגם הופכת להיות חלק מזהותם. בנוסף על כך, שותף מסוים עשוי להשפיע על הנורמה בהתנהגותו. הא גם עוזר לאנשים ומשתף את דעתו בדעת האחרים ואוהב להשתתף בדינים של החברה

השותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הכוחות האורגניים שפועלים בתחום-השיתוף מאפיינות רמות שונות של מודעות חברתית, לשיתוף שמתקיים ביניהם ולהשפעות ההדדיות שלהם ושל התחום המשותף. על אף שחוסר מודעות אינו מבטל את השיתוף, הוא משפיע עליו, לדוגמה: לחברה המודרנית נורמות צריכה המשותפות לרוב הפרטים. שותף (פרט) מסוים עשוי להיות מודע לכך שנורמות הצריכה הן משותפות, או, לסבור כי נורמות הצריכה שלו הן פרטיות וכך אינן תלויות במעגליו החברתיים.

שותף יכול לעצב את התחום המשותף בשני אופנים:

  • באופן אקטיבי - כשהוא משפיע באופן מכוון על מעגלי ההשתייכות החברתיים (התחום המשותף) שלו, ומודע להשפעה שלו. צורה זו מכונה חברתיות או שיתופיות. אדם המעצב את מעגלי ההשתייכות החברתיים שלו באופן אקטיבי מכונה אדם שיתופי, המקיים אורח חיים שיתופי, וחברה המקיימת נורמות כאלו מכונה חברה שיתופית.
  • באופן פאסיבי - בצורה שאין מאחוריה כוונה לעצב את התחום המשותף, אלא מכוונת לדבר מה אחר. צורה זו היא צורת השפעה "מופרטת" ובאופן מקביל: אורח חיים מופרט, וחברה מופרטת.

לדוגמה: לקבוצה של אנשים מסוימים עשויה להיות כלכלה משותפת. שותף מסוים עשוי לעשות מעשים שישפיעו על הכלכלה באופן מכוון - כמו הסתדרויות עובדים או פעולות ממשלתיות - או להשפיע על הכלכלה על מנת לקדם מטרות פרטיות בלבד - כמו עבודה שמטרתה היחידה לקדם רווח אישי, צריכה לא מאוגדת וכו'.

שיתוף כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף חברתי בקבוצות גורר אחריו גם שיתוף כלכלי ברמות שונות, כאשר רמת השיתוף הכלכלי היא לרוב שיקוף של רמת השיתוף החברתי. ניתן לחלק את השיתוף הכלכלי למספר רמות בסיסיות:

  • ללא שיתוף - זו לרוב רמת השיתוף הכלכלי בין אנשים שאין ביניהם קשר או תלות, ממדינות נפרדות וללא היכרות הדדית.
  • שיתוף אגרה - זוהי רמת שיתוף בה כל חבר בקבוצה נתונה מחויב לשלם סכום קבוע כלשהו בכל פרק זמן, כאשר הסכום הזה מקנה לו ולחברי הקבוצה זכות מסוימת או שירות מסוים, למשל: קבוצת המנויים לבריכת שחייה מסוימת.
  • שיתוף מס - זוהי רמת שיתוף הדומה לשיתוף אגרה, אך כאן ישנו קשר ישיר בין יכולתו של הפרט לשתף לבין הסכום אותו הוא משלם, לדוגמה: מס הכנסה שתלוי ברמת ההכנסה. לשיתוף מסוג זה נלווית אמירה חברתית מסוימת בתוך הקבוצה - מי שיכול נותן יותר.
  • שיתוף תקציבי - רמה זו, בניגוד לקודמותיה, גורסת כי ההון הוא רכוש הכלל, ואילו הפרטים חיים מממון מסוים שאמור לאפשר להם חיים סבירים, לפי הגדרת הקבוצה, ובהתאם לצרכיהם. האמירה החברתית פה היא חזקה יותר ובה בולטת השאיפה לשוויון מוחלט ברמת החיים הכלכלית בין חברי הקבוצה; שיתוף כזה קיים, למשל, בקיבוצים שיתופיים ( כאלו שלא ביצעו הפרטה ).
  • שיתוף מלא - זוהי רמת השיתוף הכלכלי המקסימלית, לפיה אין כלל ממון פרטי או רכוש פרטי, קיימת קופה אחת שהיא קופת כל ההכנסות וכל ההוצאות. שיתוף כזה קיים רק במסגרות אנרכיסטיות, קטנות לרוב, כמו קומונות או משפחות.

תוכן שיתופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן שיתופי הוא שם כללי לתוכן (טקסט, תמונה, צליל וכו') שבעל זכויות היוצרים עליו (הוא היוצר) מאפשר זכויות שימוש, הפצה, ועריכה בלתי מוגבלות לאחרים, כלומר לכלל.

שיתוף בידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה אמירה שאומרת כי "ידע הוא כוח" ומי שיש לו ידע, הארגון לא יוותר עליו. עם זאת, בשנות האלפיים אנו מוצפים בידע, הידע הוא זמין בכל מקום ודווקא מי שמשתף בידע כוחו בתוך הארגון גדל.

ארגונים רבים פועלים על מנת לייצר ולבנות תהליכים של שיתוף בידע בין גורמים שונים, בין יחידות ומחלקות בארגון על מנת לייעל ולשפר את הארגון.

יצירה של תהליכי שיתוף בידע בארגון קשורה פעמים רבות לתהליכים הקרשורים לניהול ידע.

הצלחתם של תהליכי שיתוף תלויה במידה שבה הצלחנו להביא ערך עד אחרון העובדים. שיטה טובה לבדיקת הערך היא מבחן אמילי. דרך נוספת ליצירת תהליכי שיתוף מוצלחים היא עבודה על ידי עיצוב מעלה-מטה ומטה-מעלה. שיטה שעובדת עם ההנהלה ועם העובדים שרוצים שיתפו פעולה במקביל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]