משתמש:Egoz23/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Egoz23.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Egoz23.


בועז אפלבאום, יליד חיפה (1947), הוא סופר, משורר, חוקר פוליטי ותסריטאי של סרטי עלילה וסרטים דוקומנטאריים. בעבר כיהן כראש לשכת ראש-הממשלה שמעון פרס; כיועץ הכלכלי לשר התעשייה, המסחר והפיתוח, חיים בר-לב; כנשיא המכון הישראלי לקולנוע; וכיושב-ראש הדירקטוריון של המועצה להימורים בספורט (הטוטו). בין יוזמותיו הבולטות: ביטול הצנזורה על הצגות תיאטרון, והנחת היסודות להקמת הקרן לעידוד סרטי איכות.

לאורך השנים כתב אפלבאום שבעה ספרי שירה ופרוזה, פרסם מאות רשימות פובליציסטיות בעיתונים 'ידיעות אחרונות', 'דבר', 'חדשות' ו'מעריב' ושימש כמבקר תיאטרון וכמבקר ספרים בירחון 'מוניטין'.

אחדים מפזמוניו של אפלבאום הולחנו: השירים 'חוט קרוע' ו'לא כל מי שכותב שירים הוא משורר' הולחנו בידי מתי כספי; 'תוגת הפרידה' הולחן בידי קובי אשרת; ו'אישה – הרי הבטחת' הולחן בידי בועז שרעבי. השירים מבוצעים על-ידי 'הגבעטרון', יזהר כהן והמלחינים עצמם.

קריירה ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפלבאום היה מראשי ארגון הסטודנטים הארצי של מפלגת העבודה ונודע בתחילת שנות ה-70 בהתנגדותו ל'מסמך גלילי' ול'התורה שבעל-פה' – שבלמו כל סיכוי להסדר עם מצרים, בעידן הנשיא אנואר סאדאת. ראש-הממשלה, גולדה מאיר, ראתה בשל כך באפלבאום, נטע זר במפלגה, וכינתה אותו: 'הקומוניסט', בהתחשב גם בהתגייסות אביו לבריגדות הבינלאומיות שלחמו ברודנות הפאשיסטית של הגנרל פראנקו.

במשרד התעשייה כיהן כראש 'מרכז הסרט הישראלי' והניח את היסודות להקמת 'הקרן לעידוד סרטי איכות', שפתחה דף חדש בחיי תעשיית הקולנוע בארץ. אחד סרטים הראשונים שהקרן סייעה לו היה סרטו היחיד של חנוך לוין: 'פנטסיה על נושא רומנטי'.

בשנים 1978-1984 שירת אפלבאום כראש המטה של שמעון פרס, מנהיג האופוזיציה ויושב-ראש 'העבודה'. מיד עם ניצחונו של פרס, בבחירות 1984, הפך להיות ראש לשכת ראש-הממשלה.

בתפקידו זה יזם בועז אפלבאום מהלכים מגוונים, שנועדו למתג את ממשלת פרס הראשונה – כאורגן יצירתי-אקטיביסטי של רפורמות וחידושים. בין הנושאים שזכו לדחיפה ושינוי: הקמת הוועדה לבחינת מעמד הסופר בישראל, מהפך בפעילות קרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לפרסי יצירה, הגדלת הכנסות הסופרים מהשאלת יצירותיהם בספריות, דאגה לאלמנות הסופרים והמשוררים שנקלעו לתנאי עוני, ייסוד קרן לתרגומי ספרות עברית לשפות לעז והענקת מעמד של פרויקט ממלכתי למוסד 'גנזים'.

אפלבאום יזם את ביטול הצנזורה על הצגות תיאטרון – ובפעם הראשונה מאז 1948 שוחררו התיאטראות בישראל מן החובה להעמיד את מחזותיהם לאישור ועדה בין-משרדית שהורכבה מפקידים ממשלתיים ופוליטיים.

הוא אף הביא לידי כך שהעיירה הערבית, אום-אל-פאחם, שכבר עברה אז את מכסת האוכלוסין של 25,000 אזרחים, הוכרזה לעיר בישראל, והייתה בכך לעיר הערבית השנייה בנוסף לנצרת.

במקביל למאמצי ראש-הממשלה פרס לבנות מסלול הידברות עם המלך חוסיין, מאמצים שהביאו לאחר מכן לחתימת הסכם-לונדון המפורסם, יזם אפלבאום ערוץ קשר עם מועמר קדאפי, באמצעות דום מינטוף, ראש-הממשלה היהודי של מלטה, וחברו הקרוב של השליט הלובי. המהלך נקטע בידי קדאפי, לאחר שהפך להיות בעל מניות בקונצרן הרכב האיטלקי 'פיאט' ופעל לטרפד את יוזמתו של שמעון פרס, לייצר בארץ 'פיאט' כחול-לבן.

כאשר כיהן אפלבאום כיושב-ראש הדירקטוריון של המועצה להימורים בספורט - 'הטוטו', הוא קידם מהלכים שמטרתם להפוך את המועצה לגוף מוביל לבניין הספורט בישראל. בין השינויים שיזם: החדרת המצאת ה'טוטו תיקו' לשוק ההימורים המורשים בארץ. אישור הכנסת לכך הושג בזכות יוזמתו להעברת חלק מהכנסות המשחק החדש, בהיקף של 8 מיליון ₪, להשלמת אצטדיון 'טדי' בירושלים.

בתקופה בה שימש יו"ר המועצה להימורים בספורט, הוא גיבש לראשונה את התשתית המשפטית והארגונית להימורים על מרוצי סוסים בישראל, כשהמגמה היתה, לבסס את ההגרלות בתחילה, על מירוצים בחו"ל.

מבין ספריו של בועז אפלבאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר לראשי-ממשלה – מחקר משווה המטפל ב-10 ראשי-ממשלה ישראליים: דויד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק: הרה"מים מתכנסים בקלוב אקסקלוסיבי ואפלבאום מושיבם על ספתו של הדוקטור פרויד.

עובר אורח – ספר שירה הכולל בין את היתר את השירים: אלוהים איננו עוסק בכספים; אחר; לשוב לימי הרנסנאס; קודר עץ-התליה; גם הים צמא; תנו לי לטפס על עץ; גם מחר הכרח לחיות; לשרבט, לשרבט; הקוד היסודי וחוט קרוע. השיר בקובץ 'גם פגסוס בין הסוסים' זכה בפרס 'שירה על הדרך' ע"ש נחמן ביאליק.

גוי של חב"ד – רומן דוקומנטארי, מסמך ראשון מסוגו המנסה לפענח את חידת המסתורין של חב"ד (שהרב ש"ך הגדירה: "...הדת הכי קרובה ליהדות !"), היא סיפור התנצרותו של רבי משה שניאורסון, בנו העילוי של מייסד החסידות, 'בעל התניא', שייעד אותו לרשתו סביב 1812.

גופה אחת פחות מדי – רומן מתח הנאחז ברמזים עובדתיים על הולדת בת ממזרה לדיזנגוף, ראש-העיר המייסד של תל-אביב, וכיצד היא נעלמת בהיותה כבר אשת-חברה מפורסמת, כשאין עקבות וראיות לפשע. האם נחטפה וחוסלה ? למי היו מניעים לרצות ברעתה ? האם קשורה הפרשה להיותה בתו הבלתי חוקית של דיזנגוף ?

הורדוס .Vs פלאביוס – מחקר היסטורי המנסה להפריך את התיזה של יוספוס פלאביוס, יוסף בן-מתתיהו, כאילו רצח הורדוס הגדול את שני בניו, שנולדו לו ממרים החשמונאית, אלכסנדרוס ואירסטובולוס. בשורה התחתונה מוכיח המחבר כי השניים הוגלו בידי אביהם – האחד לארמניה של אז, והשני לממלכה קטנה שבצפון הר-הלבנון בשם כאלקיס. הספר הוכלל בביליוגרפיה של החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בידי הדיקן, פרופסור אפרים שטרן.

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פעילותו של בועז אפלבאום בתחום העסקי שימש כדירקטור בחברות ציבוריות אחדות, לרוב כיושב-ראש ועדות הביקורת. בין החברות: 'מבני תעשייה ומלאכה' בע"מ, 'מאגרי בנייה' בע"מ, 'ספנקריט' בע"מ, 'מידאס' בע"מ, 'י. מושקוביץ' לייזום ולבנייה' בע"מ.

מלבד זאת עסק אפלבאום בקידומם של פרויקטים תעשייתיים מחו"ל ובהחדרתם לישראל ובהם: היוזמה לנמל-הצף בעזה (בתיאום עם ראש-הממשלה יצחק רבין), מול אש"ף-תוניס ובסיוע קונצרן ההנדסה ההולנדי Ballast Nedam, שבבעלות משפחת המלוכה הסעודית.

פעילויות עסקיות נוספות: החדרה לישראל של תאגיד המחזור הבריטי Etwoods, ושילוב מערכות הסינון בטנקי 'המרכבה' משל היצרן האמריקני המוביל בעולם Pall Corp. .