חיים בר-לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חיים בר-לב
צבי צור וחיים בר-לב (משמאל) בטקס סיום קורס קצינים
נולד	16 בנובמבר 1924, וינה
עלה לישראל	1939
נפטר	7 במאי 1994, תל אביב
השתייכות	פלמ"ח צבא הגנה לישראל
תקופת שירות	1942 - 1972, 1973
דרגה	רב אלוף
תפקידים צבאיים	מפקד גייסות השריון, ראש אג"ם, סגן הרמטכ"ל, רמטכ"ל, מפקד החזית הדרומית במלחמת יום הכיפורים
מלחמות וקרבות	ליל הגשרים מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים	חבר כנסת, שר, שגריר ישראל ברוסיה

חיים בר-לב
ממשלות	15, 16, 17, 21, 22, 23
כנסות	9, 10, 11, 12
סיעות	המערך
תפקידים בולטים	שר המסחר והתעשייה שר המשטרה שר הפיתוח

רא"ל חיים בר-לב (משמאל) נפגש עם גנרל מצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים

חיים בר-לב (ברוצלבסקי), (16 בנובמבר 1924 - 7 במאי 1994) היה הרמטכ"ל השמיני של צבא הגנה לישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

[עריכה] ביוגרפיה

חיים ברוצלבסקי נולד ב-1924 בווינה, אוסטריה, וגדל בזאגרב, יוגוסלביה (כיום בקרואטיה). עלה ארצה בשנת 1939. בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח. בשנת 1946 התמנה למפקד פלוגה ד' בפלמ"ח, ופיקד על הפעולה לפיצוץ גשר אלנבי במסגרת ליל הגשרים. ב-1947 התמנה למפקד הגדוד השמיני של הפלמ"ח שהשתייך לחטיבת הנגב ומפקדתו הייתה בצאלים. שנה אחר כך התמנה לקצין המבצעים של החטיבה. באותה שנה פיקד על גדוד במבצע חורב במלחמת העצמאות.

ב-1952 מונה בר-לב לראש מטה פיקוד הצפון וב-1954 פיקד על חטיבת גבעתי הראשונה, ב-1955 הוטל עליו תכנון מבצע להסרת הסגר שהטילו המצרים על ים סוף ובר-לב נתן לו את שם הקוד "עומר" על שם בנו. בהכנות למבצע התגלה שחסר מידע על עבירות הצירים ולשם כך יצא לפועל בפיקודו של בר-לב מבצע ירקון, סיור מקדים שנועד לבחון את צירי הגישה בסיני, הסיור עלה בהצלחה אך מבצע עומר נדחה. בר-לב נשלח לקורס מפקדי גדודים באנגליה יחד עם אברהם יפה ובשובו ב-1956 מונה לראש מחלקת ההדרכה. במבצע סיני קבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27, חטיבת מילואים באוגדה 77, אחת משתי האוגדות הראשונות של צה"ל שהוקמה זמן קצר קודם למערכה. ביולי 1957 מונה למפקד גייסות השריון ובאוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף. ב-1961 יצא בר-לב ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1964 חזר לתפקיד ראש אג"ם במטה הכללי וב-1967 מונה לסגן הרמטכ"ל. בשנות ה-60 עבר בר-לב קורס טיס מקוצר למטוס קל, בדומה לקציני צה"ל בכירים אחרים באותה תקופה.

בשנת 1968 התמנה לרמטכ"ל. בעקבות פעילות מלחמתית לאורך תעלת סואץ בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1968, בנתה ישראל לאורך התעלה קו המעוזים שבו כשלושים מוצבים מבוצרים, עמידים בפני התקפות ארטילריה. מערך הגנה זה תוכנן בידי אלוף פיקוד הדרום, ישעיהו גביש, ומפקד הכוחות המשוריינים בסיני (עוצבת סיני), אלוף אברהם אדן, ונקרא בשם "קו בר-לב", על-שם הרמטכ"ל, שתמך בהקמתו. בהמשך כהונתו כרמטכ"ל התקיימה מלחמת ההתשה, שהסתיימה בהפסקת אש ב-7 באוגוסט 1970. בתחילת 1972 סיים את שירותו בצה"ל, וב-5 במרץ 1972 התמנה לשר המסחר והתעשייה.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973 חזר לשירות מילואים פעיל בדרגת רב אלוף. בימיה הראשונים של המלחמה היה יועץ לאלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, וב-10 באוקטובר מונה למפקד חזית הדרום, בעקבות תפקודו הכושל של אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש), בימי הלחימה הראשונים. הצליח לייצב את החזית, והרים תרומה חשובה לבלימת המתקפה המצרית ולמעבר למתקפה. לאחר מלחמת יום הכיפורים מונה בר-לב לשר הפיתוח ולשר המסחר והתעשייה בממשלות גולדה מאיר ויצחק רבין. בשנת 1977 נבחר לכנסת התשיעית מטעם המערך, וכיהן בכנסת עד 1992. בר-לב כיהן כשר המשטרה בין השנים 1984-1990 בממשלותיהם של שמעון פרס ויצחק שמיר, ופרש יחד עם שרי מפלגת העבודה מן הממשלה ב-15 במרץ 1990. בשנת 1992 מונה לשגריר ישראל הראשון למעשה בחבר המדינות, וכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב-7 במאי 1994.

בר-לב היה ידוע בדיבורו האיטי והשקול ובקור רוחו. בתקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים, כשרבים בצמרת הצבאית והמדינית חששו מפני תוצאות המלחמה הצפויה, הוא אמר על תוצאותיה, הצפויות לדעתו, את המימרה המפורסמת "נכה אותם חזק, מהר ובאופן אלגנטי".^[^{דרוש מקור}^]

בנו הוא אל"מ (מיל.) עומר בר-לב, שבשנות השמונים היה מפקד סיירת מטכ"ל.

[עריכה] הנצחה

על שמו של בר-לב נקראו רחובות רבים בערי ישראל כגון דרך בר-לב בירושלים. כמו כן נקרא על שמו בית ספר מקיף ח' ע"ש חיים בר לב בראשון לציון, בית חינוך (יסודי) ע"ש חיים בר לב שבפתח תקווה וחטיבת הביניים ע"ש חיים בר-לב שבכפר סבא.