משתמש:Leelu alfi/טרנטו בריזי

טרנטו בריצי (באיטלקית: Trento Brizi) נולד בשנת 1876 ונפטר 1969. היה חסיד אומות עולם איטלקי, שפעל להצלתם של יהודים באיטליה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא ואביו לואיג'י היו חברים במחתרת באסיזי, בהורכבה בעיקר מכמרים קתולים, וסיכנו את חייהם בהדפסת תעודות זהות מזויפות עבור יהודים נרדפים באמצעות ציוד הדפוס שבו החזיקו בחנות המזכרות שהייתה בבעלותם באסיזי, שבאומבריה. הם לא היו אנשי דת, ואף הגדירו את עצמם כאתאיסטים. בריצי ואביו הוקרו כחסידי אומות עולם על ידי יד ושם בשנת 1997.

שגיאות פרמטריות בתבנית:חסיד אומות העולם
סוג לא תואם [ יד ושם ]

טרנטו בריזי
Trento Brizi

לידה	שנת 1915 איטליה
פטירה	שנת 1992 (בגיל 77 בערך)
מדינה	איטליה
מקצוע	עזר לאביו בחנות המזכרות
מידע חסיד אומות העולם
סטטוס היסטורי	שרד את המלחמה
מקום ההצלה	איסיזי, איטליה
אופן ההצלה	זיוף מסמכים ותעודות זהות
תאריך הכרה	16.6.1997
מקום ההכרה	ירושלים, ישראל
יוזם ההכרה	מרים בן חורין
אופן הנצחה	קיר הכבוד
קישורים חיצוניים
יד ושם	Leelu alfi/טרנטו בריזי

בשנת 1997, כמה שנים לאחר פטירתו, חנות המזכרות עברה בירושה לבעלות אחיינו אוגו סקיאמנה (Ugo Sciamanna) ששמר על אופייה של החנות. מכונת הדפוס שבה השתמשו במסגרת המחתרת, מוצגת כיום במוזיאון באסיזי.

פעולותיהם להצלת יהודים בזמן מלחמת העולם השניה

בספטמבר 1943 פלשו צבאות גרמניה הנאצית לאיטליה, בעקבות כניעתה לבעלות הברית. הנאצים הקימו ממשלת בובות, שנקראה הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית, שבראשה עמד בניטו מוסוליני. הכוחות כבשו את צפונה ומרכזה של איטליה, תוך שהם מקימים קו ביצורים בשם קו החורף. הגרמנים הצליחו לעצור התקדמות בעלות הברית במשך שנה שלמה, ובזמן זה עבר עיקר הכח להתכונן לפלישה לנורמנדי. תושבים רבים בצפונה ובמרכזה של איטליה, ביניהם יהודים ומתנגדים למשטר הפשיסטי מיהרו להימלט ולברוח במטרה להציל את עצמם מהכוחות הגרמניים.

בתקופה זו, שימשה העיר אסיזי מקום מקלט למעל ל-4000 פליטים, כ-300 מהם יהודים. כמרים קתולים, רופינו ניקאצ'י, אב מנזר סן דמיאנו שבאסיזי, אלדו ברונצ'י, כומר בקתדרלת סן רופינו, והבישוף ג'וזפה פלאסידו ניקוליני, יחד עם איטלקים אחרים, בהם ג'ינו ברטלי, הקימו רשת מחתרתית שמצאה בתי מקלט, וסיפקה מזון ותעודות מזויפות לפליטים היהודים, כדי להסוות את יהדותם, ללואיג'י וטרנטו בריצי היו חלק משמעותי ומרכזי בהצלת הפליטים היהודים.

ניקאצ'י, שהיה ידידו של לואיג'י אביו, נהג לשחק עימו דמקה בכל שבוע, ביקש ממנו לעזור לרשת ההברחה בהדפסת תעודות זהות מזויפות ליהודים בבית הדפוס שהיה בבעלותו. לואיג'י, שהיה אתאיסט ואנטי-פאשיסט הסכים לבקשה, וטען כי הוא יעשה זאת למען עתידה של איטליה, ובשם החירות והדמוקרטיה.

אך הציב רק תנאי אחד. הוא לא רצה שטרנטו יהיה מעורב בעניין, מחשש לסיכון משפחתו. אך בהמשך, טרנטו נחלץ לעזרתו של אביו, וביחד בלילות, לאחר שסיימו את משמרתם בחנות המזכרות, היו עוברים בחשאי לבית הדפוס שנמצא בבעלותם, ומדפיסים תעודות זהות ומסמכים מזוייפים. הם השתמשו בתעודות זהות ובשמות של אזרחים איטלקיים שברחו לדרום איטליה, שהייתה בשליטת בעלות הברית. אזרחים אלה, העבירו לניקאצ'י את התעודות כדי משפחות היהודים המוסתרים יוכלו להשתמש בהן.

לפי עדותו של אלדו ברונצ'י, התעודות האמיתיות של היהודים, ביחד עם חפציהם יקרי הערך ותכשיטיהם, נשמרו במרתף בביתו של הבישוף. דלת המרתף הוסתרה על ידי קיר שהבישוף בנה במו ידיו.

הקושי הגדול ביותר שבו נתקלו הייתה בייצור חותמת, שתראה אותנטית. בריצי לקח את אופניו של ברונצ'י ורכב כ-20 ק"מ במטרה להשיג את החותמות המתאימות, מידיד משפחה שהיה מומחה מיומן ביצירת חותמות שהתגורר בעיר פוליניו.

סיפור ההצלה של משפחת ויטרבי

משפחת ויטרבי הייתה משפחה יהודית אשר מצאה מקלט באסיזי בין השנים 1943-1944. המשפחה כללה כללה את האב אמיליו, אשתו מרגריטה, והבנות מרים (לימים בן חורין), וגרצ'יאלה (לימים קארוצ'י). כל חברי המשפחה קיבלו מבריצי תעודות מזויפות עם שמות איטלקיים נוצריים. מרים, שהפכה למריה, לא קיבלה תעודת זהות, משום שהייתה צעירה מדי. היה עליה לזכור ששם משפחתה "החדש" הוא וילטי, ושמוצאה מהעיר לצ'ה שבדרום איטליה - ולכן היה עליה להכיר את מפת העיר לצ'ה. העיר לצ'ה באותה התקופה כבר שוחררה על ידי בעלות הברית, ולכן לגרמנים לא הייתה האפשרות לערוך בירורים לבדיקת אמינותם של התעודות על המקום שממנו המשפחה העמידה פנים שהגיעה.

"אני זוכרת היטב את השעות הארוכות שבילו לואיג'י בריצי ובנו טרנטו על המסמכים האלה... עבדו בחוסר עניין ובעריצות, מודעים היטב לסיכון שהם נחשפו אליו" - מרים (ויטרבי) בן חורין, מעדותה בארכיון יד ושם.

הכרה והנצחה

לאחר סיום המלחמה, חנות המזכרות ובית הדפוס של לואיג'י וטרנטו בריצי נשמרה ואף המשיכה לפעול. לאחר מותו של טרנטו הבעלות עברה לאחיינו אוגו סקיאמנה (Ugo Sciamanna) ששמר על אופייה של החנות. לאחר מספר שנים המקום נסגר. מכונת הדפוס שבה השתמשו במסגרת המחתרת, הועברה למוזיאון באסיזי, שם היא מוצגת כיום.

שמם של לואיג'י בריצי ובנו טרנטו על קיר הכבוד לחסידי אומות העולם, בגן חסידי אומות העולם שביד ושם, ירושלים.

בשנת 1978 כתב אלכסנדר רמתי את הספר "המחתרת באסיזי" שתיאר את פעולותיהם של רשת אסיזי, ובתוך כך את פעולותיהם של לואיג'י וטרנטו בריצי.

בשנת 1997 מסרה מרים בן חורין (ויטרבי) עדות ליד ושם על לואיג'י וטרנטו בריצי על העזרה להצלת משפחתה באמצעות המסמכים והתעודות המזויפות שהדפיסו להם ולשאר היהודים באסיזי.

לואיג'י וטרנטו בריצ'י הוכרו כחסידי אומות עולם ביד ושם ב-16 ביוני, 1997.

ב-16 ביוני 1997 הוכרו לואיג'י וטרנטו בריצי כחסידי אומות עולם לאחר מותם. שמם נחרט על קיר הכבוד של חסידי אומות העולם, בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.

ראו גם

• אלדו ברונצ'י
• ג'וזפה פלאסידו ניקוליני
• ג'ינו ברטלי
• המחתרת באסיזי
• לואיג'י בריצי
• רופינו ניקאצ'י

לקריאה נוספת

• המחתרת באסיזי, אלכסנדר רמתי, מסדה, 1978
• Canadian Travellers in Italy, Barry Callaghan, 1989

קישורים חיצוניים

• Brizi Luigi, The Righteous Among The Nations Database
• מונסניור ג'וזפה פלסידו ניקוליני, האב אלדו ברונצ'י, האב רופינו ניקצ'י לואיג'י בריזי ובנו טרנטו, יד ושם
• Rescue of Jews in Italy. Testimony of the Righteous Among the Nations Aldo Brunacci, סרטון באתר יוטיוב
• Don ALDO Brunacci (1914-2007), Le Famiglie Brunacci

• Three Heroes of Assisi during the Holocaust, סרטון באתר יוטיוב
• "The Assisi Underground", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• Don Aldo Brunacci, סרטון באתר יוטיוב