אסיזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסיזי
Assisi
Flag of Assisi.svg
דגל העיר
Assisi Piazza del Comune BW 7.JPG
פיאצה דל קומונה באסיזי
מדינה / טריטוריה Flag of Italy.svg  איטליה
מחוז Flag of Umbria.svg  אומבריה
שטח 186 קמ"ר
גובה 424 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

26,196‏  (נכון ל-2004)
131 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 43°04′N 12°37′E / 43.067°N 12.617°E / 43.067; 12.617קואורדינטות: 43°04′N 12°37′E / 43.067°N 12.617°E / 43.067; 12.617
http://www.comune.assisi.pg.it
אסיזי, הבזיליקה של פרנציסקוס
הקדוש ואתרים פרנציסקאנים אחרים
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Assisi San Francesco BW 2.JPG
הבזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי
מדינה Flag of Italy.svg איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותיים בשנת 2000, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6
הגוון האדמדם של אבן גיר אדומה מאסיזי (Pietra rosa di Assisi) ניכר בקו-הרקיע של העיר
מבט על המצודה מהמישור
מקדש מינרווה בכיכר העיר - שריד לפורום רומנו מעל פני הקרקע

אסיזי (איטלקית Assisi; לטינית Asisium) היא עיר במחוז אומבריה שבאיטליה. העיר מפורסמת בזכות היותה מקום הולדתם של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי, שייסד את מסדר הפרנציסקנים בעיר ב-1208, ושל קלרה הקדושה.

כנסייותיה המפוארות ומרקמה העירוני של אסיזי הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

בזכות חשיבותה בדת הקתולית, אסיזי מושכת אליה מיליוני תיירים וצליינים מדי שנה.

ארבעה מאישי העיר זכו לאות חסיד אומות העולם מיד ושם על פעילותם להצלת היהודים בזמן השואה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות 1000 לפנה"ס התיישבו באזור אסיזי מהגרים משבט האומברי. החל מ-450 לפנה"ס כבשו האטרוסקים את היישובים הללו, ומאוחר יותר, ב-295 לפנה"ס, השתלטו על האזור הרומאים, אשר הקימו את העיר התוססת "אסיסיום" למרגלות הר סובאסיו - העיר המרכזית של המחוז בזמנם. גם בימינו ניתן לראות את שרידי עיר רומאית זו: למשל, חומות העיר, הפורום (כיום פיאצה דל קומונה), תיאטרון, אמפיתיאטרון, ומקדש מינרווה (שהפך לכנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה).

בשנת 238 המירו תושבי העיר את דתם לנצרות על ידי הבישוף רופינו שקבור באחת מכנסיות העיר. לאחר נפילת רומא ושלטון הפרנקים, אסיזי השיגה עצמאות במאה ה-11. בעוד התנהלה מלחמה מתמשכת נגד העיר פרוג'ה, פרנצ'שו די ברנאדוטה (פרנציסקוס מאסיזי) נפל בשבי, והדבר הניע אותו להקדיש עצמו לעוני וענווה (ראו: פרנציסקנים). עד סוף ימי הביניים התחלף השלטון בעיר בין משטר האפיפיור לבין זה של פרוג'ה. כמו ערים אחרות רבות, הידרדרה העיר בעקבות פרוץ המוות השחור ב-1348.

במאות הבאות המשיכה העיר לגדול ולשגשג בתור אתר צליינות מרכזי הודות לזכרו של פרנציסקוס מאסיזי.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט לזכרו של המושל הגרמני של העיר אשר הציל אותה

ב-8 בספטמבר 1943 כבש הצבא הגרמני את העיר. בעיר לא התגוררו יהודים, אך במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הכיבוש הגרמני, נקלטו באסיזי פליטים רבים, בהם 300 יהודים. הבישוף המקומי, צוותו ונזירי המנזר סן דמיאנו (Convento di San Damiano) הפכו את אסיזי למקום מקלט ליהודים. המבנה והמרתפים היו אכסניה ליהודים. מהיהודים שהיו בעיר לא נפגע אף אחד. אנשי הכמורה סיפקו לפליטים מסמכי זיהוי מזויפים, וקלטו זקנים, חולים, נשים וילדים מהמחוזות ליגוריה וטוסקנה. הם נטלו חלק גם בפעולות ההצלה של ארגון דלאסם, אשר טיפל בפליטים יהודים מחוץ לאיטליה. בעיר הופעל בית ספר יהודי בו יכלו הילדים ללמוד גם את מנהגי הדת היהודית. אחדים מהמצילים, חברי המחתרת באסיזי, קבלו מ"יד ושם" את אות "חסיד אומות העולם".

שליטתו של הצבא הגרמני בעיר נמשכה עד לאחר הקרב על מונטה קסינו והבקעת החזית בקו גוסטב, שלאחריהם המשיכו בעלות הברית בכיבוש איטליה. הצבא הגרמני הנסוג ניסה למקש את המבנים הקדושים באסיזי. אך ברגע האחרון, ב-31 במאי 1944, הגיעה לידי המושל הקתולי של העיר הודעה מהפילדמרשל אלברט קסלרינג, המפקד העליון של הוורמאכט, כי אסיזי הוכרזה כעיר מפורזת. לפיכך נאמר, יש להוציא ממנה את כל החיילים הגרמנים ולהעניק למבניה חסינות. וכך, ברגע האחרון, ניצלו מהרס המקומות הקדושים באסיזי.

ב-4 ביוני 1944 החלה הנסיגה הגרמנית. כ-2,000 פצועים גרמנים פונו מהעיר. התוכנית הגרמנית הייתה לפוצץ את תחנת הרכבת לאחר הנסיגה. המחתרת הפרטיזנית השתלטה על הכניסות לעיר, ענדה על זרועות חבריה את סמל הצלב האדום הבינלאומי והורתה לחבלנים להפסיק את מלאכתם. הגרמנים נשמעו להוראה והסכימו כי אסיזי היא עיר מפורזת ואין לחבל במבניה.

ב-1997 פקדו רעידות אדמה כפולות את אומבריה וגרמו לנזק רב למבניה הקדושים וההיסטוריים של אסיזי. עבודות השיפוץ ממשיכות עד היום.

כנסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר מקום חשוב ומרכזי בדת הקתוליות ועל כן יש בה מספר רב של כנסיות:

תאור העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד התופעות המיוחדות לעיר הוא השימוש הרחב באבן גיר ורודה מאסיזי (Pietra rosa di Assisi). הבתים נבנים מאבן זו ואפילו הככרות מרוצפות בה. כך אומצה האבן, הנחצבת ממונטה סובסיו, לבסיס שלטי המוסדות שלהם ברחבי העולם.

העיר עצמה בנויה במורד המתון של ההר, כאשר מעליה ניצבה המצודה רוקה מג'ורה.

רוקה מג'ורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקה מג'ורה (באיטלקית: Rocca Maggiore) היא מצודה השולטת על העיר אסיזי ועל מרחבי מחוז אומבריה. המצודה הוקמה בשנת 1174 בתקופת הארכיבישוף כריסטיאנו די מגונצה (Cristiano di Magonza) על מנת להתגונן מפני פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

במרכז המצודה מגורי החיילים והמחסנים העומדים לרשותם. מדרום למבצר מצויה הכניסה אליו והיא בעליה במעלה ההר. דרך הכניסה מוגנת על ידי מצד מעוגל (Bastione Circulare) ומגדל נמוך הנמצא בכניסה למצודה.

מוזיאון ופורום רומנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון ופורום רומנו באסיזי נמצאים מתחת לכיכר המרכזית של העיר פיאצה דל קומונה (piazza del commune). בכיכר עצמה נשמרו המדרגות והחזית של מקדש מינרווה. שרידי הפורום נמצאים יחד עם ממצאי המוזיאון. הם כוללים ממצאים מהעת העתיקה.

אוסף העתיקות של המוזיאון נוצר בשנים 1790 - 1794 על ידי הארכיטקט ג'יובני אנטוליני (Giovanni Antolini), אשר ביחד עם פרנצ'סקו אנטוניו פרונדיני (Francesco Antonio Frondini) ליקטו 37 כתובות בשפה הלטינית והחליטו להציג אותן ב"מקדש מינרווה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט פנורמי על אסיזי
Magnify-clip.png
מבט פנורמי על אסיזי


Flag of Italy.svg
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באיטליה

אגריג'נטוהמרכז ההיסטורי של אורבינוהטרולי באלברובלואסיזיארמון קזרטה, אקוודוקט ונוויטלי וסן לאוצ'וג'נובה • האזורים הארכאולגיים בפומפיי, הרקולנאום וטורה אנונציאטההאיים הליפרייםהבזיליקה של אקוויליההגן הבוטני בפדובהההרים הקדושיםהווילה הרומאית בקזאלההמעונות המלכותיים של בית סבויהסו נוראז'י די ברומיניהנקרופוליס בצ'רווטרי והנקרופוליס בטרקוויניההפארק הלאומי צ'ילנטו וואלו די דיאנו (כולל פאסטום, וליה וצ'רטוזה די פאדולה) • ואל ד'אורצ'העיירות שלהי הבארוק של הוואל די נוטו (דרום-מזרח סיציליה)ציורי הסלע בוואל קמוניקהוילה אדריאנהוילה ד'אסטהויצ'נצה והווילות הפלדיאניות בוונטוונציהורונהכנסיית סנטה מריה דלה גרציה והסעודה האחרונה מאת לאונרדו דה וינצ'ימודנהקסטל דל מונטההסאסי במטרההמרכז ההיסטורי של נאפוליהמרכז ההיסטורי של סיינהסירקוזה והנקרופוליס בפנטליקההמרכז ההיסטורי של סן ג'ימיניאנופורטוונרה וצ'ינקואה טרהפיאצה דיי מיראקוליהמרכז ההיסטורי של פיינצההמרכז ההיסטורי של פירנצההמרכז ההיסטורי בפרארהקרספי ד'אדההחוף האמאלפיטאניהמונומנטים הנוצריים המוקדמים ברוונההמרכז ההיסטורי של רומא ורכוש הכס הקדוש הנהנה ממעמד אקסטרה טריטוריאלי ובזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומותמנטובה וסביונטהנופי הרכבת הרטית באלבולה ובברנינה (בשיתוף עם שווייץ) • הרי הדולומיטיםמוקדי הכח של הלומברדים באיטליהבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (עם חמש מדינות אחרות) • הר אטנההווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה * נוף הכרמים של פיימונטה: מונפראטו ורוארו