משתמש:Milana Shubin/אופוסום וירג'יניה
אופוסום וירג'יניה (שם מדעי: Didelphis Virginia) הוא זן יבשתי של חיית כיס נדירה שמקורה בארה"ב [1]. זן זה הוא אחד מתוך 100 זנים קיימים של האופוסומים, והגדול מבניהם. פירוש השם "אופוסום" באלגונקין (לשון אינדיאנית צפון- אמריקאית) הוא חיה לבנה [2], ואכן האופוסום מאופיין בכתם לבן המשמש לזיהוי המין [3]. שם זה הוטבע לראשונה בשנת 1608 על ידי הקפטן ג'ון סמית – מגלה ארצות ומייסד מושבת וירג'יניה.[3]
האופוסום מצוי באמריקה הצפונית ובאמריקה המרכזית. [2][3]
תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופוסום וירג'יניה זכר ובוגר נוטה להיות גדול במעט מנקבה בוגרת: אורכו הממוצע הוא 76 ס"מ, לעומת אורכה הממוצע של הנקבה העומד על 72 ס"מ [1][3]. כמו כן, הזכר שוקל כשלושה ק''ג בממוצע לעומת הנקבה השוקלת כשני ק''ג [1][3]. לכל נקבה כיס וכ-13 פטמות. על פי רוב, צבעו של האופוסום הוא אפרפר, אך הוא עשוי להופיע גם בגוון אדמדם, חום או אפילו שחור. הפרווה שעל פניו נוטה להיות קלה יותר מאשר זו שעל שאר גופו. אוזניו עדינות וגדולות ומכוסות בעיקר בשיער. בבסיס הזנב ישנה פרווה, אך היא חסרת שיער לכל האורך. נוסף לכך, ניתן לראות פרווה אפורה במקומות שונים בגופו: על האוזניים, על הרגליים ועל הזנב [1].
לאופוסום וירג'יניה חמש אצבעות בעלות טפרים חדים בכל אחת מהגפיים הקדמיות והאחוריות[2][3], וזנב המותאם לאחיזה בענפי העץ לטווחי זמן קצרים. כמו כן, בפיו 50 שיניים, והוא חסין מפני ארס של נחשים שונים[2][3]רבייה וצאצאים
האופוסום מקיים מערכת הזדווגות פוליגנית [1][2]. עונת הרבייה שלו נמשכת בדרך כלל מדצמבר ועד אוגוסט [1][3], ומספר הגורים בשנה משתנה ונקבע בהתאם לאקלים. הממוצע הוא המלטה אחת בשנה, אך באקלים חם מספר ההמלטות עשוי לעלות [1].
משך ההריון של אופוסום וירג'יניה נמשך 13-12 ימים [1][3]. כ-25 אופוסומים צעירים עשויים להיוולד בכל המלטה, אך על פי רוב עומד מספר הצאצאים השורדים על שבעה או שמונה. היונקים הנולדים קטנים מאוד - גודלם כגודל שעועית. הם מטפסים על פרוות אמם כדי להגיע לכיסה ולאחת מ-13 הפטמות שלה, ואילו אותם יונקים שאינם מוצאים דרכם לכיס או לפטמה - אינם שורדים. היונקים שוהים בכיס במשך 60-55 ימים, ולאחר מכן כשישה חודשים נוספים על גב אמם. [2]
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופוסום וירג'יניה מצוי ברחבי צפון אמריקה ובמרכזה [1][2], בצפון מקסיקו [2][3], בדרום קנדה [2][3], בצפון קוסטה ריקה, בארה''ב ובקולומביה [3], ונפוץ בעיקר במזרח הרי הרוקי [1][2].
האופוסום קיים כ-70 מיליון שנים והוא אחד היונקים העתיקים ביותר של כדור הארץ [2]. לפני ההחלפה האמריקנית הגדולה הוא היה נפוץ בקנטקי, אינדיאנה ואוהיו [1].
תזונה ותנאי מחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופוסום וירג'יניה נוהג להשתמש בחורים באדמה שנחפרו על ידי בעלי חיים אחרים, כגון חרקים, לצרכי הקיום שלו [3]. כיוון שאינו מסוגל לשרוד בקור קיצוני, הוא חי באקלים ממוזג ובאזורים טרופיים. ניתן למצוא אותו במגוון רחב של בתי גידול, בעיקר כאלו שבקרבת מקור מים, ביערות פתוחים, בחורשות ובאדמות חקלאיות [2]. האופוסום שוכן גם בעצים חלולים או בביצה, ואף עשוי לשגשג באזורים עירוניים [1][2]. הוא עשוי להימצא עד גובה 3,000 מטרים מעל פני הים [1].
אופוסום וירג'יניה ניזון ממגוון מזונות, הכוללים: פירות, חרקים, תולעי אדמה, ביצים, ציפורים, זוחלים, דו חיים, יונקים קטנים, נבלות ושאריות [2][3]. בדרך כלל הם טורפים נחשים ומינים רעילים [3].
מאפיינים התנהגותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האופוסומים הם מטפסים מיומנים ופעילים בשעות הלילה המאוחרות, אם כי בעונה הקרה הם פעילים פחות [1]. במזג אוויר קר מחפש האופוסום מקומות מסתור כדי להתגונן מפני כוויות קור באוזניו, בזנבו ובבהונותיו [2]. במזג אוויר חם באופן קיצוני, האופוסום מלקק את גופו כמנגנון קירור. [1] האופוסומים נוטים לחיות באותה סביבה לתקופה ממושכת, עד שצאצאיהם גדלים והופכים עצמאיים. [1]
דרכי הישרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האופוסומים רדופים על ידי מגוון של מינים, כגון: ינשופים, כלבים מקומיים, זאבים, שועלים אדומים, דביבונים, נחשים גדולים, חתולי בר ואף בני אדם [2]. כאשר אופוסום וירג'יניה צעיר מרגיש מאוים, הוא מעמיד פני מת למשך דקה עד שש דקות, ומתחיל להסריח כמו נבלה. באופן זה הוא מרחיק מסביבתו טורפים. [1][4]. כאשר אופוסום וירג'יניה מבוגר מרגיש מאוים, הוא נוהג אחרת: הוא עלול לחשוף את שיניו, לעמוד על הקרקע, לצרוח או לברוח בריצה - במהירות של כשבעה ק"מ בשעה. לחילופין, הוא עשוי להימלט באמצעות טיפוס או שחייה [1][3].
מיתוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמריקה קיים מיתוס על אופוסום וירג'יניה, שלפיו נקבת האופוסום ממליטה דרך האף[1][3]. מיתוס זה נוצר מפני שנקבות אופוסום וירג'יניה נצפות לעתים קרובות מלקקות את הכיס ואת צאצאיהן [1][3],תכונתן זו, הובילה לרעיון המוטעה כי הנקבה מגדלת את צאצאיה עם האף, ולאחר מכן זוחלים הצאצאים מן הנחיריים אל תוך כיסה [1][3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 Didelphis virginiana (Virginia opossum), Animal Diversity Web (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 Virginia Opossum - Didelphis virginiana - NatureWorks, www.nhptv.org
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 "Opossum | marsupial". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2018-05-07.
- ^ StepNet Ltd - www.stepnet.co.il, מבזקון | מבזקי דף | עולם החי והצומח | בעלי חיים ערמומיים, באתר www.mivzakon.com