משתמש:Naftalig/גמישות יתר (מפרקית)
גמישות יתר (מפרקית) הינה תופעה המערבת את רקמות החיבור בגוף (רצועות, גידים ועוד), ומאופיינת בתנועתיות מפרקית גדולה מהרגיל. לדוגמה, אנשים בעלי גמישות יתר יכולים לכופף את האצבע לאחור עד למפרק היד, להעביר את הרגל אל מאחורי הראש או לבצע תרגילי גמישות אותם המזוהים רבות עם "נערות גימי". גמישות מפרקית יכולה להופיע באחד או יותר מהמפרקים בגוף. גמישות יתר נפוצה ושכיחותה באוכלוסייה מגיעה ל- 10-25% מהאוכלוסייה.[1] בדרך כלל אין הופעה של תסמינים כלל. [2] אצל מיעוט מאנשים נגרמות בעיות מכיוון שהמפרקים לא יציבים. מקרים כאלו נהוג לאבחן כתסמונת גמישות יתר מפרקית –Joint Hypermobility syndrome.[3]
סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשים עם תסמונת גמישות יתר עלולים לפתח אחד או יותר מהתסמינים הבאים הנובעים ממפרק לא יציב.[4] תסמינים אלה כוללים:
- חוסר יציבות מפרקית גורמת לעיתים תכופות לנקעים, דלקות פרקים או דלקות גידים בעת פעילות גופנית אשר לא משפיעה באופן זהה על אנשים ללא התסמונת.
- כאבי פרקים
- הופעה מוקדמת של דלקת מפרקים ניוונית
- נקעים ופריקות, במיוחד בכתף
- כאבי ברכיים
- עייפות, גם לאחר תקופות קצרות של פעילות גופנית
- כאבי גב, צניחת דיסק או ספונדילוליזיס
- המפרקים שגורמים לחיצה רעשים (גם תסמין של דלקת מפרקים ניוונית)
- הרגישות יתר לצליפת שוט
- תסמונת המפרק הלסתי רקתי (TMJ)
אנשים עם תסמונת גמישות יתר נוטים לפתח בעיות כגון פיברומיאלגיה, צניחה של השסתום המיטרלי, הפרעות חרדה כגון הפרעת פאניקה.
גורם[עריכת קוד מקור | עריכה]
גמישות יתר היא בדרך כלל תוצאה של אחת או יותר מהתנאים הבאים:
- צורה לא תקינה של קצה העצם באחת או יותר מהעצמות באזור החיבור למפרק.
- פגם בקולגן מסוג 1 או ברקמות חיבור (כפי שנמצא בתסמונות אהלרס-דנלוס ותסמונת מרפן) וכתוצאה מכך נגרמת היחלשות של הרצועות, השרירים והגידים. פגם זה עלול לגרום לעצמות חלשות, לאוסטיאופורוזיס ושברים.
- פרופריוספציה לא תקינה של המפרקים (היכולת לאתר ולחוש חלקי הגוף בחלל נפגעת)
התאים הללו עלולים לגרום להפעלת מתח חריג על המפרק לזמן מתמשך שמוביל לדלקת מפרקים ניוונית. חלק מהתנאים יכולים לעבור במשפחה.
לרוב האנשים עם גמישות יתר לא מתמודדים עם סימפטומים כלל. אצל כ-5% מהאוכלוסייה הבריאה, מופיעה תסמונת גמישות יתר מפרקית אשר מלווה לעיתים בסימפטומים רבים, לדוגמה, חולשה מפרקית ונטייה לפציעות, נטיה לפריקות בשל חולשה וכן הם עלולים לפתח בעיות עייפות שרירים (השרירים עובדים ביתר כדי לפצות על חולשה של הרצועות התומכות את המפרקים). הסינדרום יכול להוביל כאב כרוני ואפילו לנכות במקרים חמורים.
גמישות יתר עשויה להיות סימפטום כחלק ממחלות רפואיות, כגון , Ehlers-Danlos syndrome,[5] תסמונת מרפן, , דלקת מפרקים שגרונית, אימפרפקטה, זאבת, מחלת הפוליו, תסמונת דאון, myotonia congenita ועוד.
גמישות יתר נקשרת לתסמונת התשישות הכרונית ולדאבת ויכולה לגרום לטראומה פיזית או רגשית. הטראומה היא גורם אפשרי עבור דאבת[6]
נשים עם גמישות יתר עלולות להיתקל בקשיים בזמן ההריון. במהלך ההריון, הגוף משחרר הורמונים מסויימים שמטרתם לשנות את גמישות הרצועות בכדי להקל על המתיחות בזמן הגדילה העוברית וכן בתהליך הלידה.
טיפולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיזיותרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשוב hypermobile אנשים להישאר התאמה - אפילו יותר מאשר האדם הממוצע - כדי למנוע פציעות חוזרות ונשנות. פעילות גופנית סדירה ועל פעילות גופנית על ידי רופא, פיזיותרפיסט יכול להפחית את הסימפטומים כי שרירים חזקים להגביר את הדינמיקה המשותפת יציבות. השפעה נמוכה פעילות גופנית כגון סגורה שרשרת קינטית תרגילים מומלצים בדרך כלל כפי שהם נוטים פחות לגרום לפציעה בהשוואה להשפעה פעילות גופנית או ספורט מגע.
תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפול תרופתי אינו הטיפול הראשוני עבור hypermobility, אבל יכול לשמש כתוספת לטיפול הקשורים כאבי פרקים. NSAIDS הם העיקרי תרופות של בחירה. סמים אינם מומלצים ראשונית או טיפול לטווח ארוך ושמורים לשימוש לטווח קצר לאחר פגיעה חריפה.
שינוי אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבור אנשים מסוימים עם hypermobility, שינויים באורח החיים להקטין את חומרת הסימפטום. באופן כללי, פעילות מגבירה את הכאב להימנע. לדוגמה:
- הקלדה יכול להפחית את הכאב מן הכתיבה.
- שליטה קולית התוכנה או יותר ארגונומי מקלדת יכול להפחית את הכאב של הקלדה.
- מכופפים את הברכיים או לשבת יכול להפחית כאב עומד.
- סימפטומים לא רצויים בתדירות גבוהה המיוצרים על ידי כמה צורות של יוגה, משקולות.
- השימוש השפעה נמוכה אליפטי הכשרה מכונות יכול להחליף high-השפעה לרוץ.
- ללא כאבים שחייה עשוי לדרוש kickboard או טיפול נוסף כדי למנוע hyperextending מרפקים ומפרקים אחרים.
- נחלש הרצועות והשרירים לתרום יציבה לקויה, אשר עשויים לתרום מצבים רפואיים אחרים.
- תרגיל איזומטרי נמנע hyperextension ותורם כוח.
טיפולים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרענן יכול להיות מועיל באופן זמני מגן על המפרקים לא יציב.
אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Hypermobile המפרקים להתרחש בעוד כ-10 עד 25% מהאוכלוסייה.
ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרצועות laxity
המלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Garcia-Campayo, J; Asso, E; Alda, M (בפברואר 2011). "Joint hypermobility and anxiety: the state of the art". Current Psychiatry Reports. 13 (1): 18–25. doi:10.1007/s11920-010-0164-0. PMID 20963520.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Joint double jointed ness | Arthritis Research UK". www.arthritisresearchuk.org. נבדק ב-2016-12-02.
- ^ "Joint hypermobility - NHS Choices". NHS choices. נבדק ב-2016-12-02.
- ^ "Clinician's Guide to JHS". hypermobility.org. Hypermobility Syndromes Association. אורכב מ-המקור ב-2016-11-15. נבדק ב-2016-12-02.
{{cite web}}: פרמטר לא ידוע|deadurl=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ Simpson, MR (בספטמבר 2006). "Benign joint hypermobility syndrome: evaluation, diagnosis, and management". The Journal of the American Osteopathic Association. 106 (9): 531–536. PMID 17079522. אורכב מ-המקור ב-2013-03-02.
{{cite journal}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ "Fibromyalgia: Possible Causes and Risk Factors". Webmd.com. 2008-05-21. נבדק ב-2014-03-06.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]] [[קטגוריה:הפרעות בצפיפות ובמבנה העצם]] [[קטגוריה:תסמונות]]