שיתוק ילדים
המונח "פוליו" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו פוליו (פירושונים).
| שיתוק ילדים | |
 נגיף הפוליו |
|
| שם בלועזית | Poliomyelitis |
| ICD-10 (אנגלית) |
A80., B91. |
| ICD-9 (אנגלית) |
045, 138 |
| DiseasesDB (אנגלית) |
10209 |
| MedlinePlus (אנגלית) |
001402 |
| eMedicine (אנגלית) |
ped/1843 pmr/6 |
שיתוק ילדים (פוליומייליטיס, Poliomyelitis) היא מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה. בכסביבות 90% מההידבקויות בפוליו לא מופיעים אצל החולה סימפטומים כלל, אולם אם הנגיף חודר למחזור הדם החולים עשויים לסבול ממגוון רחב של סימפטומים. בכ-1% מההידבקויות חודר הנגיף למערכת העצבים המרכזית ופוגע בנוירונים מוטורים וגורם לחולשה ולשיתוק רפה חד. סוגים שונים של שיתוק יכולים להיגרם מכך כתלות בעצבים שנפגעים. פוליו הפוגע בעמוד השדרה הוא הצורה הנפוצה, ומתאפיין בפגיעה לא סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. במקרים חמורים המחלה מובילה אף למוות (כתוצאה משיתוק שרירי הנשימה).
בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגד המחלה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת. (החיסון הגיע לישראל רק בסוף שנות החמישים, ולכן במחלה חלו ילדים רבים). לעתים נמצאות כיום עקבות של הנגיף במי השופכין של ערים גדולות.
הראשון שאבחן את המחלה היה יעקב היינה ב-1840 ואחריו קארל אוסקר מדין ב-1890 ולכן במשך שנים נקראה המחלה מחלת היינה-מדין. הראשון שבודד את הנגיף היה קרל לנדשטיינר ב-1908. אף על פי שלפני סוף המאה ה-19 לא היו ידועות מגיפות גדולות של פוליו, במהלך המאה ה-20 היה הפוליו אחת ממחלות הילדות המחרידות ביותר. מגיפות פוליו הטילו מום באלפי אנשים, בעיקר בילדים צעירים; המחלה גרמה לשיתוק ולמוות במהלך רוב ההיסטוריה האנושית. נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. במהלך שנות החמישים פותח חיסון לנגיף, שלזכותו נזקף צמצום של מספר החולים במחלה בעולם מדי שנה ממאות אלפים לסביבות אלף.[1] מיזמי חיסון בהובלת ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף וארגון רוטרי עשויים להביא להכחדה עולמית של המחלה.
תוכן עניינים |
חיסון נגד הנגיף [עריכה]
לאחר מאמץ מחקרי של שנים, בשנות החמישים של המאה ה-20 שני חוקרים אמריקאים יהודים פיתחו חיסונים נגד פוליו, דבר שהפך בבוא הזמן את המחלה לנדירה בעולם המערבי והוריד את מספר מקרי המחלה השנתיים בעולם מ-350,000 בשנת 1988 ל-1651 בלבד בשנת 2008. את התרכיב הראשון פיתח ד"ר יונה סאלק באמצעות נגיף מומת הניתן בזריקה, ולאחר מכן, בשנת 1962 ניתן בארצות הברית אישור לשימוש בתרכיב נוסף שפותח על ידי ד"ר אלברט סבין שהסתמך על נגיף מוחלש הניתן בטיפות דרך הפה (OPV).
בישראל יוצר החיסון לראשונה על ידי נתן גולדבלום. עד אז, לעתים היו התפרצויות של המחלה, כפי שאירע בשנים 1949 - 1953 בישראל כשפרצה מגפת שיתוק הילדים (בשנת 1950 נצפו 1,621 מקרים כאלו).
בארצות הברית שימוש ב-OPV אינו בשגרה למעט מקרים יוצאי דופן. התרכיב נפוץ בשימוש בהרבה מארצות העולם כולל ישראל. החיסון יעיל בהקניית חסינות לאוכלוסיות גדולות, למניעת התפרצויות פוליו. יש לציין כי נכון לחודש יוני 2005 – הוחלט על שינוי במדיניות החיסונים וחיסון זה יוצא מהשימוש בדומה לארצות הברית.
שני החיסונים מקנים חסינות למקבליהם. OPV - טוב יותר במניעת התפשטות המחלה. לכן בארצות שבהן שיעור הדברת הפוליו אינו דומה לזה של ארצות הברית, נפוץ עדיין השימוש בחיסון, אם כי בשילוב התרכיב מומת.
ילדים או מבוגרים שלא חוסנו מעודם כנגד פוליו ועומדים לנסוע לארץ אנדמית (ארץ בה קיימת המחלה), יקבלו OPV חודש לפני נסיעתם.
ילדים בעלי רגישות לסוגי האנטיביוטיקה- נאומיצין, סטרפטומיצין, או פולימיקסין הנמצאים בשיעורים זעירים בתרכיב המומת, או בעלי רגישות אחרת לתרכיב המומת, יקבלו תרכיב מוחלש.
תופעות לוואי [עריכה]
בשכיחות נדירה ביותר, של 1 לכל 2.4 מיליון מנות, עלולים להופיע סימני שיתוק אצל מקבל החיסון או אצל בני המשפחה שבאו במגע עם הפרשות המחוסן. מצב זה נמנע על ידי מתן החיסון המומת (בזריקה) לפני החיסון החי-מוחלש (בטיפות).
ב-1989, הוכנס לתוכנית השגרתית בארץ מתן חיסון מומת לפני החיסון החי המוחלש ומאז לא אירע אף מקרה שיתוק בין מקבלי החיסון, אך נוכח הסיכון האפשרי הוחלט על הוצאתו משגרת החיסונים.
סיכונים [עריכה]
התרכיב המוחלש עלול, אם כי לעתים נדירות, לגרום לפוליו או לתגובות אלרגיות קשות, לדוגמה: קשיי נשימה, צרידות, פריחה או נפיחות צווארית. אם מופיע שיתוק, הוא יתרחש בין שבוע לחודש מקבלת החיסון.
פוסט פוליו סינדרום Post Polio Syndrome [עריכה]
כעבור תקופה בת כ-45 שנים, מאז חדר בחולה וירוס הפוליו, תוקפת המחלה בשנית. המחלה לא תוקפת את כל נפגעי הפוליו, אך מי ביניהם שכן, סובל מירידה נוספת בכישורי שריריו, וכן עלול לחוות חוויות קשות מבחינה עצבית, והשפעות נפשיות קשות ביותר. לא ידוע על טיפול, תרופתי, אלא רק בתחום העיסויים והטיפולים האלטרנטיביים[2].
חוק פיצוי לנפגעי פוליו [עריכה]
בשנת 2007 נחקק בישראל חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, שמטרתו, בהתאם לסעיף 1 של החוק: "לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם"[3]. החוק אינו מפצה נפגעי פוליו שמחלתם נגרמה קודם שעלו לישראל, אף לא למי שמחלתו הוחמרה לאחר עלותו לישראל[4]. אולם בג"ץ קבע ברוב דעות שהחוק חל גם על תושבי ישראל שחלו במחלה בארץ ישראל לפני קום המדינה[5]. מלכתחילה, מטרת החוק הייתה "לעגן בחקיקה הטבות סוציאליות לנפגעי פוליו", אולם לאור ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה מפני חקיקה של חוקים עבור חולי מחלות שיש להם קבוצת לחץ מאורגנת, תוך הימנעות מחוקים כאלו לגבי מחלות אחרות, הוחלט שהחוק ייתן פיצוי לחולי הפוליו לאור רשלנות המדינה באי מניעת ההדבקות במחלה[5].
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- נגיף פוליו שעבר מוטציה נמצא במתקן ביוב
- שיתוק הילדים בעבר ובהווה
- חיסון נגד שיתוק ילדים (פוליו)
- ליאור פרידמן, 60 שנה לפני שפעת החזירים תקפה את ישראל מגפת הפוליו. זיכרונות משעת חירום, באתר הארץ, 28.8.2009
- שיתוק ילדים, אתר חיסונים
- פוליו - שיתוק ילדים, באתר כל-זכות
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Aylward R (2006). "Eradicating polio: today's challenges and tomorrow's legacy". Ann Trop Med Parasitol 100 (5–6): 401–13. doi:. PMID 16899145.
- ^ אתר בית החולים הדסה, מרפאת post polio בהדסה הר הצופים: http://www.hadassah.org.il/Hadassa/Heb_SubNavBar/Departments/Medical+departments/Rehabilitation/גם בבית החולים תל השומר יש מרפאת פוסט פוליו במרכז השיקום -http://www.sheba.co.il/h/85/ לגלוש עד שמגיעים לכותרת - "מרפאת פוסט פוליו". אך אין להם כל פתרון. רק עצות טובות בדרך כלל.
- ^ חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007
- ^ בג"ץ 273/10
- ^ 5.0 5.1 בג"ץ 10771/07, פסק הדין של השופט אדמונד לוי
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
