שיתוק ילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פוליו" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו פוליו (פירושונים).
שיתוק ילדים
Polio.jpg
נגיף הפוליו
שם בלועזית Poliomyelitis
ICD-10
(אנגלית)
A80, B91
ICD-9
(אנגלית)
045, 138
DiseasesDB
(אנגלית)
10209
MedlinePlus
(אנגלית)
001402
eMedicine
(אנגלית)
ped/1843  pmr/6 

שיתוק ילדים (פוליומייליטיס, Poliomyelitis) היא מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה. בכסביבות 90% מההידבקויות בפוליו לא מופיעים אצל החולה סימפטומים כלל, אולם אם הנגיף חודר למחזור הדם החולים עשויים לסבול ממגוון רחב של סימפטומים. בכאחוז אחד מההידבקויות חודר הנגיף למערכת העצבים המרכזית, פוגע בנוירונים מוטוריים, וגורם לחולשה ולשיתוק רפה חד. סוגים שונים של שיתוק יכולים להיגרם מכך כתלות בעצבים שנפגעים. פוליו הפוגע בחוט השדרה הוא הצורה הנפוצה, ומתאפיין בפגיעה א-סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. במקרים חמורים, כמו בשיתוק הסרעפת ושרירי הנשימה הבין צלעיים, המחלה עלולה לגרום אף למוות.

בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגדה בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. לעתים נמצאות כיום עקבות של הנגיף במי השופכין של ערים גדולות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניוון ברגל ימין כתוצאה ממחלת הפוליו

הראשון שאבחן את המחלה היה יעקב היינה (אנ') ב-1840 ואחריו קארל אוסקר מדין (אנ') ב-1890 ולכן במשך שנים נקראה המחלה מחלת היינה-מדין. הראשון שבודד את הנגיף היה קרל לנדשטיינר ב-1908. אף על פי שלפני סוף המאה ה-19 לא היו ידועות מגיפות גדולות של פוליו, במהלך המאה ה-20 היה הפוליו אחת ממחלות הילדות המחרידות ביותר. מגיפות פוליו הטילו מום באלפי אנשים, בעיקר בילדים צעירים; המחלה גרמה לשיתוק ולמוות במהלך רוב ההיסטוריה האנושית. נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי (אנ') עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. במהלך שנות החמישים פותח חיסון לנגיף, שלזכותו נזקף צמצום של מספר החולים במחלה בעולם מדי שנה ממאות אלפים לסביבות אלף.‏[1] מיזמי חיסון בהובלת ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף וארגון רוטרי עשויים להביא להכחדה עולמית של המחלה.

חיסון נגד הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסון נגד פוליו בישראל בשנות ה-50

לאחר מאמץ מחקרי של שנים, בשנות החמישים של המאה ה-20 שני חוקרים אמריקאים פיתחו חיסונים נגד פוליו, דבר שהפך בבוא הזמן את המחלה לנדירה בעולם המערבי והוריד את מספר מקרי המחלה השנתיים בעולם מ-350,000 בשנת 1988 ל-223 בלבד בשנת 2012[2]. את התרכיב הראשון פיתח ד"ר יונה סאלק באמצעות נגיף מומת הניתן בזריקה (IPV), ולאחר מכן, בשנת 1962 ניתן בארצות הברית אישור לשימוש בתרכיב נוסף שפותח על ידי ד"ר אלברט סבין שהסתמך על נגיף מוחלש הניתן בטיפות דרך הפה (OPV).

הנגיף המוחלש בתרכיב סבין יכול להתרבות במעיים אך לא במערכת העצבים, ולכן אינו גורם לשיתוק. חשיפה לנגיף גורמת לפיתוח נוגדנים ומקנה עמידות גם נגד הנגיף האלים. כתוצאה מקיומו במעיים הוא מופץ כמו הנגיף הרגיל גם באוכלוסייה שלא חוסנה ישירות, וחלק מהמודבקים מפתחים גם הם נוגדנים (חיסון משני). בתרכיב זה קיים סיכון בכך שבמקרים מועטים (אחד ל-750,000 מחוסנים) הנגיף המוחלש עלול להפוך בחזרה לנגיף רגיל, ואז להדביק אנשים שאינם מחוסנים ולגרום להתפרצות מחלת הפוליו (שבחלק קטן מהמקרים עלולה לגרום לשיתוק ואף למוות). הסיכון להפצת הנגיף הרגיל עולה יותר ככל שאחוז הלא-מחוסנים באוכלוסייה עולה. עם זאת, הקלות במתן תרכיב זה (דרך הפה), מחירו הנמוך, ויעילותו בחיסון משני במקרים בהם לא ניתן לחסן את כלל האוכלוסייה, גורמים לכך שבמדינות רבות בעולם נפוץ עדיין השימוש בו, לעתים בשילוב תרכיב סאלק.

הנגיף המומת בתרכיב סאלק אינו מתרבה ואינו יכול להפוך לנגיף רגיל, כך שהשימוש בו בטוח יותר; עם זאת הוא אינו יוצר חיסון משני באוכלוסייה שלא חוסנה, ומתן החיסון בזריקה, הדורש תנאים היגייניים נאותים, מקשה על הפצתו במדינות מתפתחות.

שני התרכיבים מקנים חסינות כמעט מוחלטת למקבליהם לאחר מתן מספר מנות. משך זמן החסינות כתוצאה מתרכיב IPV נחשב למוגבל (אם כי אינו ידוע בוודאות), בעוד שחיסון ה-OPV יעיל לכל החיים.

בארצות הברית חלה ירידה משמעותית בתחלואה עם כניסת ה-IPV לשימוש, וירידה משמעותית נוספת לאחר שנכנס גם ה-OPV לשימוש, עד להדברה כמעט מוחלטת של המחלה. כתוצאה מכך הופסק בארצות הברית השימוש ב-OPV למעט מקרים יוצאי דופן, ואחוז גבוה מהאוכלוסייה מחוסן ב-IPV. בישראל התרחש תהליך דומה וכיום התרכיב הניתן בשיגרה הוא IPV. לעומת זאת בהרבה מארצות העולם נפוץ עדיין השימוש ב-OPV.

ילדים או מבוגרים שלא חוסנו מעודם כנגד פוליו ועומדים לנסוע לארץ אנדמית (ארץ בה קיימת המחלה), יקבלו OPV חודש לפני נסיעתם.

ילדים בעלי רגישות לסוגי האנטיביוטיקה- נאומיצין, סטרפטומיצין, או פולימיקסין הנמצאים בשיעורים זעירים בתרכיב המומת, או בעלי רגישות אחרת לתרכיב המומת, יקבלו תרכיב מוחלש.

סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרכיב המוחלש עלול לעתים נדירות לגרום אצל המקבל או אנשים בלתי מחוסנים בסביבתו למחלת הפוליו. במקרה כזה, כמו במחלה הרגילה, חלק מהנדבקים עלולים ללקות בשיתוק. סיכון זה נמנע על ידי מתן התרכיב המומת (בזריקה) לפני מתן התרכיב המוחלש.

פוסט פוליו סינדרום Post Polio Syndrome[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעבור תקופה בת כ-45 שנים, מאז נדבק החולה בוירוס הפוליו, תוקפת המחלה בשנית. המחלה לא תוקפת את כל נפגעי הפוליו, אך מי ביניהם שכן, סובל מירידה נוספת בכישורי שריריו, וכן עלול לחוות חוויות קשות מבחינה עצבית, והשפעות נפשיות קשות ביותר. לא ידוע על טיפול תרופתי, אלא רק בתחום העיסויים וטיפולים תומכים.‏[3]

שיתוק ילדים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל יוצר החיסון לראשונה על ידי נתן גולדבלום בסוף שנות החמישים של המאה העשרים. עד אז, לעתים היו התפרצויות של המחלה, כפי שאירע בשנים 1949 - 1953 בישראל כשפרצה מגפת שיתוק הילדים (בשנת 1950 נצפו 1,621 מקרים כאלו).

ב-1989, הוכנס לתוכנית השגרתית בארץ מתן חיסון מומת לפני החיסון החי המוחלש ומאז לא אירע אף מקרה שיתוק בין מקבלי החיסון, אך נוכח הסיכון האפשרי הוחלט על הוצאתו משגרת החיסונים. ביוני 2005 הוחלט על שינוי במדיניות החיסונים וחיסון OPV הוצא משימוש, בדומה לארצות הברית והוחלט לחסן רק עם הנגיף המומת. חיסון זה ניתן מאז באופן שגרתי בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה ובהמשך לילדי כתות ב’ בבתי הספר.‏[4]

בשנת 2013 התגלו בישראל נשאים של נגיף הפוליו וכן שרידים של הנגיף בשפכים עירוניים ליד רהט, אשדוד, חדרה, קריית גת, אופקים, באר שבע וערים נוספות. בעקבות זאת החל משרד הבריאות בתחילת אוגוסט 2013 במבצע לחסן 150,000 ילדים שנולדו לאחר 2004 בדרום הארץ נגד נגיף הפוליו, בחיסון סייבין שמכיל נגיפים חיים מוחלשים. כעבור כמה ימים הודיע משרד הבריאות על הרחבת מבצע חיסון הפוליו לכמיליון ילדים בכל רחבי הארץ.‏[5]

חוק פיצוי לנפגעי פוליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 נחקק בישראל חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, שמטרתו, בהתאם לסעיף 1 של החוק: "לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם"‏‏.‏[6] החוק אינו מפצה נפגעי פוליו שמחלתם נגרמה קודם שעלו לישראל, אף לא למי שמחלתו הוחמרה לאחר עלותו לישראל.‏[7] אולם בג"ץ קבע ברוב דעות שהחוק חל גם על תושבי ישראל שחלו במחלה בארץ ישראל לפני קום המדינה.‏[8] מלכתחילה, מטרת החוק הייתה "לעגן בחקיקה הטבות סוציאליות לנפגעי פוליו", אולם לאור ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה מפני חקיקה של חוקים עבור חולי מחלות שיש להם קבוצת לחץ מאורגנת, תוך הימנעות מחוקים כאלו לגבי מחלות אחרות, הוחלט שהחוק ייתן פיצוי לחולי הפוליו לאור רשלנות המדינה באי מניעת ההדבקות במחלה.‏[8]

הדברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמהות ממתינות עם ילדיהן לחיסון נגד פוליו בתחנת בריאות ברפובליקה המרכז-אפריקאית.

הארגון global eradication of poliomyelitis, הפועל תחת ארגון הבריאות העולמי, רוטרי ויוניצף עוסק במיגור המחלה ברחבי העולם. בכוונת הארגון לחסל את המחלה ברחבי העולם עד לשנת 2018‏[9]. בחלק מהמדינות בהן עדיין מתגלה המחלה קיימת התנגדות של המנהיגים למתן חיסונים, בדרך כלל על רקע דתי. בין המדינות האלה פקיסטן וניגריה. במדינות אלה מופעלות תוכניות ייחודיות שמטרתן לשכנע את המנהיגים ולהגיע אל האמהות.‏[10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Aylward R (2006). "Eradicating polio: today's challenges and tomorrow's legacy". Ann Trop Med Parasitol 100 (5–6): 401–13. doi:10.1179/136485906X97354. PMID 16899145. 
  2. ^ http://www.polioeradication.org/Dataandmonitoring/Poliothisweek.aspx
  3. ^ אתר בית החולים הדסה, מרפאת post polio בהדסה הר הצופים: http://www.hadassah.org.il/Hadassa/Heb_SubNavBar/Departments/Medical+departments/Rehabilitation/גם בבית החולים תל השומר יש מרפאת פוסט פוליו במרכז השיקום -http://www.sheba.co.il/h/85/ לגלוש עד שמגיעים לכותרת - "מרפאת פוסט פוליו". אך אין להם כל פתרון. רק עצות טובות בדרך כלל.
  4. ^ השאלה היומית: כל מה שצריך לדעת על החיסון נגד פוליו, באתר ‏mako‏‏, ‏5 באוגוסט 2013‏
  5. ^ דן אבןמשרד הבריאות הודיע על הרחבת מבצע חיסון הפוליו לילדים בכל הארץ, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2013
  6. ^ https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&ved=0CDIQFjAA&url=http%3A%2F%2Fwww.knesset.gov.il%2Fprivatelaw%2Fdata%2F17%2F3%2F110_3_2.rtf&ei=76SXUtCzG4Kl4ASNm4DQAg&usg=AFQjCNHQOKKYPrL2-azRnItzp0Y2Wg80wA&bvm=bv.57155469,d.bGE חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007
  7. ^ בג"ץ 273/10
  8. ^ 8.0 8.1 בג"ץ 10771/07, פסק הדין של השופט אדמונד לוי
  9. ^ Polio eradication and endgame timeline
  10. ^ The Surge
  11. ^ Polio emergency in Nigeria

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.