נשותיו של מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הנביא מוחמד נשא במהלך חייו 11 עד 13 נשים בנסיבות שונות. כל אחת מנשותיו זכתה בפי המאמינים לכינוי "אם המאמינים"‏[1]

נישואיו הראשונים של מוחמד היו בשנת 595, בהיותו בן 25, לח'דיג'ה, בת ה-40, שהייתה סוחרת יהודיה, אלמנה ומעסיקתו של מוחמד. מוחמד היה נשוי לה במשך 25 שנה עד שנפטרה בגיל 65. מנישואין אלו נולדו לו שני בנים שמתו בצעירותם ובת אחת (פאטמה בת מוחמד), בנוסף על שלוש בנות שהיו לח'דיג'ה מנישואיה הראשונים. כל עוד הייתה ח'דיג'ה בחיים היו אלו נישואין מונוגמיים וכנראה גם מאושרים כי מוחמד לא נישא לאישה נוספת. בתרבות הערבית, נישואין היו בדרך כלל מוסדרים בהתאם לצרכים של שבט והתבססו על הצורך לכרות בריתות בתוך השבט ועם שבטים אחרים לפיכך נישואיו הנותרים של מוחמד נועדו בין היתר לחזק בריתות ידידות. במהלך נישואיהם רכשו עבד בשם זיאד והחליטו לאמץ אותו.

בשנת 620, ימים מעטים אחרי מותה של ח'דיג'ה, בהיותו בן 50, נישא לסודא בת זמעה, אלמנה בת 55, משבט קורייש, שבטו של מוחמד, לה היו מספר ילדים מנישואיה הקודמים. סודא נפטרה בשנת 674. יש גרסאות הטוענות שמוחמד רצה לגרשה ומסופר כי מחשש שמוחמד יגרש אותה, ויתרה סודא על היום שהגיע לה במסגרת סבב הנשים של מוחמד לטובת עאישה אשתו הצעירה. באותה שנה נישא לעאישה בת ה-9 והרווקה, בתו של חברו הטוב אבו בכר. לפני אירוסיה למוחמד הייתה מאורסת לאדם אחר אולם אחרי מותה של ח'דיג'ה בוטלו אירוסיה הראשונים בהסכמה והיא אורסה למוחמד. היא נפטרה ב-678. יש מחלוקת במסורת המוסלמית אם מוחמד נישא קודם לסודא או קודם לעאישה.

במהלך כיבוש מכה נהרגו גברים רבים וכתוצאה מכך נשים רבות התאלמנו. מוחמד נישא לאלמנות מהקרבות: ב-625, בהיותו בן 55, נישא לחפסה בת עומר, אלמנה בת 19 שהתאלמנה בקרב על באדר, היא נפטרה בשנת 666. בהיותן קרובות בגיל התיידדה חפסה עם עיאשה. ב-626 נישא לזינב בת חוזיימה שהייתה אלמנה מהקרב על באדר. היא הייתה בסוף שנות ה-20 או בת 48 (לפי גרסאות שונות). זינב נפטרה לפי גרסאות שונות בין חודשיים לשנתיים לאחר חתונתם. ב-627 נישא לקרובת משפחתו, הינד (אום סלמה) שהייתה אלמנה בת 47 (יש גרסאות אחדות לגילה). בעלה הראשון, עבדאללה אבן עבד-אל-אסאד שהיה מוסלמי מסור נהרג בקרב אוחוד והותיר אותה עם ארבעה ילדים. היא נפטרה בשנת 680 ובכך האריכה ימים להיות האחרונה מנשותיו של מוחמד שנשארה בחיים.

אחרי קרב השוחה שניהל מוחמד, לקח כשפחה את ריחאנה, במקורה בת שבט בני נדיר ואלמנתו של אחד מבני שבט בנו קורייזה היהודים. יש גרסאות הטוענות שהיא התאסלמה ונישאה למוחמד ויש כאלו הטוענות שלא התאסלמה או לא נישאה לו. היא הלכה לעולמה כנראה שנה לפני מוחמד.

זינב בת ג'חש, בת דודתו של מוחמד, הייתה אלמנה כשארגן את נישואיה לזיאד, בנו המאומץ. זיאד גירש את זינב. כשמוחמד נישא לה זינב הייתה אשתו החמישית במקביל, בזמן שלאחרים הותר לשאת רק ארבע נשים בבת אחת והתעוררה בעיית גילוי עריות בכך שמוחמד נישא למי שהייתה אשת בנו. זינב נפטרה או מעט לפני או מעט אחרי מותו של מוחמד.

ב-628, בהיותו בן 58, נישא לג'והריה בת אל-חרית, אלמנה שבוייה בת 20 מהקרב נגד שבט בנו מוסטליק. היא נפטרה ב-673. בסוף אותה שנה נישא לרמלה (אום חביבה), בת לאחת המשפחות התקיפות בשבט קורייש- בני אומייה. רמלה הייתה אחותו של מועאויה הראשון ובת דודו של עות'מאן בן עפאן. בעלה הראשון ואב בתה חביבה, עבד-אללה, היה אחיה של זינב בת ג'חש, הם התגוררו באתיופיה, כאשר בעלה התנצר והיא סירבה לעזוב את האסלאם היא התגרשה ממנו. אחרי מותו של עבד-אללה נישאה רמלה בת ה-30 למוחמד. טקס הנישואין נערך באתיופיה בלי נוכחותו של מוחמד, רק 6 שנים מאוחר יותר נסעה למדינה והצטרפה למוחמד. רמלה נפטרה ב-666.

ב-629 מוחמד בן ה-59 נישא לצפיה (ספיה) בת ה-17, בתו של חי בן אחיטוב, יהודיה בת שבט בני נדיר, אלמנה ידועה ביופיה ומשכילה, שבעלה הראשון נהרג בקרב ח'ייבר בו היא נלקחה בשבי. צפיה נפטרה בשנת 670.

ב-630 נישא למיימונה (בורה) בת ה-36, אחותה למחצה של אשתו המנוחה זינב בת חוזיימה, נפטרה ב-674.

האחרונה בנשותיו הייתה מריה הקופטית, רווקה נוצריה בת 20, נשלחה אליו כשפחה. ילדה לו בן (אברהים) שמת בגיל שנה לערך. היא נפטרה ב-637.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי סורה 33 (סורת אל אחזאב) איה 6 النَّبِيُّ أَوْلَىٰ بِالْمُؤْمِنِينَ مِنْ أَنفُسِهِمْ ۖ وَأَزْوَاجُهُ أُمَّهَاتُهُمْ ۗ وَأُولُو الْأَرْحَامِ بَعْضُهُمْ أَوْلَىٰ بِبَعْضٍ فِي كِتَابِ اللَّـهِ مِنَ الْمُؤْمِنِينَ وَالْمُهَاجِرِينَ إِلَّا أَن تَفْعَلُوا إِلَىٰ أَوْلِيَائِكُم مَّعْرُوفًا ۚ كَانَ ذَٰلِكَ فِي الْكِتَابِ مَسْطُورًا