חוסיין (בן עלי)
ערך זה עוסק בבנו של הח'ליף הרביעי באסלאם. אם התכוונתם לשריף מכה ואמיר חג'אז בתחילת המאה ה-20, ראו חוסיין בן עלי.
| חוסיין בן עלי | |
|---|---|
| (8 בינואר 626; מדינה, ערב הסעודית - 10 באוקטובר 680; כרבלא, עיראק) | |
| שם בשפת המקור | حسين بن علي |
| מקום קבורה | מסגד האימאם חוסיין בכרבלא |
| שושלת | |
| כינוי | חוסיין אְבן עלי, סייד א-שֻהדאא' (אדון הקדושים המעונים), אבו עבדאללה |
| אב | עלי בן אבי טאלב |
| אם | פאטמה בת מוחמד |
| צאצאים | עלי בן חוסיין |
| האימאם השיעי ה-3 | |
| תקופת כהונה | 669 - 10 באוקטובר 680 |
| הקודם בתפקיד | חסן בן עלי |
| הבא בתפקיד | עלי בן חוסיין |
חוסיין בן עלי (בערבית: حسين بن علي; תעתיק מדויק: חֻסַין בן עלי) הוא בנו הצעיר של עלי בן אבי טאלב, הח'ליף הרביעי באסלאם. הוא ואחיו, חסן בן עלי, היו מבני משפחתו האהובים של הנביא מוחמד. הוא נהרג יחד עם תומכיו על ידי שליחיו של הח'ליף יזיד הראשון, בנו של מֻעאויה אבן סופיאן, יריבו המר של עלי, בכרבלא שבעיראק.
בתקופתו היה מאבק על ההנהגה בין צאצאי החליף הרביעי לבין בית אומיה על הנהגת האסלאם. הח'ליף יזיד הראשון רצה הכרה מחוסיין שהוא (יזיד) המנהיג הלגטימי של העולם המוסלמי ואילו חוסיין רצה לתבוע את השלטון מידי יזיד. חוסיין נקרא על ידי אנשי כופה, אשר תמכו בהנהגה של משפחת הנביא את הקהילה שם. כאשר נודע הדבר לאבן סעד, מנהיג העיר כופה, הוא יידע את יזיד על כך. יזיד שלח את ראש צבאו שמר (شمر) כדי לעצור את שיירתו של חוסיין, שכללה נשים, ילדים וטף, מלהגיע לכופה.
צבאו של יזיד הגיע אל חוסיין, הסיט אותו מדרכו והביא אותו אל מישורי כרבלא, שם החל המצור על שיירתו של חוסיין במטרה למנוע ממנו להגיע לכופה. חוסיין לא נכנע וביום העשירי יצא לקרב נגד צבאו האדיר של יזיד. ביום זה הוא נהרג, וראשו נערף על ידי שמר. כל אנשי שיירתו של חוסיין נהרגו ביום זה, מלבד בנו החולה של חוסיין, עלי (המכונה "זין אל-עאבדין"), שהפך לאימאם הרביעי של השיעים.
הקרב בכרבלא ומותו של חוסיין הטביעו את חותמם העמוק על האמונה השיעית, והפכו אותה ממפלגה המבקשת להחליף את השלטון, לתנועה דתית. על פי האמונה השיעית, חוסיין בחר למות בקרב שהיה בעצם אבוד מראש, כביטוי לאהבת האסלאם והגנה על אללה.
זכרו של חוסיין נשמר עד היום בקרב השיעים. הללו מציינים את יום מותו על ידי צום וטקסי זיכרון ומעלים הצגות (תעזיה) שבהן מזכירים את כל ההיסטוריה הדתית של האנושות עד לאירוע בכרבלא. ישנם חלקים בעולם השיעי שבמהלך טקסים אלה אף מכים עצמם עד זוב דם. יום זה נקרא עשוראא', לפי המסורת השיעית מלשון "עשר", משום שמותו חל ביום 10 בחודש המוסלמי מוחרם, שנת 61 להג'רה.
ישנה מסורת שלפיה נקבר ראשו של חוסיין סמוך לבית החולים ברזילי באשקלון. מדי שנה מגיעים למקום עשרות מאמינים שיעים, בעיקר מהודו ומפקיסטן.[1]
הערות שוליים [עריכה]
| האימאמים השיעים | ||
|---|---|---|
|
