סבסטיאן קבוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סבסטיאן קבוט (Sebastian Cabot)
Sebastian Cabot - S. Rawle after Hans Holbein, 1824.jpeg
סבסטיאן קבוט
לאום איטלקי
לידה 1484
ונציה, איטליה
פטירה 1557 (בגיל 73)
שנות פעילות 1557-1512
מספר מסעות 2
גילויים בולטים נהר פרנה
אזורים שחקר חופי דרום אמריקה
מידע על חייו

סבסטיאן קבוט (בערך 1484 - 1557) מגלה ארצות וספן איטלקי.

קבוט נולד בונציה כ"סבסטיאנו קבוטו" לאביו ג'ון קאבוט, שהיה אף הוא ספן מפורסם ומגלה ארצות. קבוט סיפר לאנגלי ריצ'רד אדן, כי נולד בבריסטול ונלקח אל ונציה כשהיה בן ארבע, אך לאחרים סיפר כי הוא יליד ונציה.

ג'ון קבוט הפליג בשירותה של אנגליה במאי 1498 למסע גילוי ארצות כשהוא יוצא מבריסטול אל עבר חופי ניופאונדלנד. כפי הנראה נלווה סבסטיאן לאביו במסע זה. ישנה מחלוקת היכן בדיוק נחת קבוט, אך מניחים כי המדובר בנובה סקוטיה. קבוט ואנשיו סברו כי המדובר בסין.

ב-1512 היה קבוט כנראה בשירותו של המלך האנגלי הנרי השמיני כשרטט מפות בגריניץ'. בשנה זו הגיע לספרד שם הוכתר בתואר "קפיטן" על ידי המלך פרדיננד החמישי. לאחר מותו של פרדיננד שב לאנגליה, בשנת 1517 אך לא הצליח לקבל תמיכה ליציאה למסע גילויים חדש. בשנים שלאחר מכן ניסה לקבל תמיכה מגורמים שונים בספרד, אנגליה וונציה ליציאה למסע לגילוי המעבר הצפון מערבי האגדי המוביל מאירופה לסין.

לבסוף קיבל מספרד את התואר "קפיטן גנרל" וב-4 במרץ 1525 הופקד בידו צי ליציאה למסע שמטרתו למצוא את תרשיש, אופיר וקתאי (שמה של סין בידי האירופים בתקופה ההיא). המשלחת כללה שלוש ספינות ובהן 150 איש ויצאה מקדיס ב-5 באפריל 1526. המשלחת הגיעה עד לשפך ריו דה לה פלטה. קבוט ירד אל החוף והשאיר מאחוריו חלק מן המשלחת, עמו היה מצוי בסכסוך. הוא חקר את אזור הנהר פרנה עד למקום בו הוא מתאחד עם הנהר פרגוואי, ובנה במקום שתי מצודות. באוגוסט 1530 שב לספרד, שם הועמד לדין על יחסו למלוויו ועל חוסר הצלחתו. הוא גורש ב-1 בפברואר 1532 לעיר אוראן במרוקו. לאחר שנה קיבל חנינה וחזר לסביליה. הוא המשיך לשמש בתפקיד בצי הספרדי עד שנת 1547, כאשר עבר לשירותה של אנגליה (מבלי לאבד את תוארו או את קצבתו מן המלך הספרדי), שם נשא בתואר "נווט גדול".

בשנת 1553 ניסה קארל החמישי מספרד לקבלו בחזרה לשורותיו. קבוט החל בינתיים במגעים עם ונציה, ולמעשה שימש בשלב זה בשירותן של שלוש המדינות. כפי הנראה נפטר בשנת 1557.

התיאור שכתב קבוט בעצמו על מסעיו אבד. כל שנותר מעבודתו היא מפה של העולם ששרטט בשנת 1544, אשר נמצאה בבוואריה, ומוצגת כיום בספרייה הלאומית בפריז. מפה זו חשובה מאוד שכן היא שופכת אור על מסעותיו המוקדמים של אביו.

אופיו של קבוט היה חסר מנוחה. הוא העסיק עצמו בפרויקטים רבים, ועמד בקשר עם כל מדינה שיכלה לסייע לו בהגשמת תוכניותיו. אנגליה היא כנראה המדינה לה תרם יותר מכל, שכן בשהותו שם עודד רבים אחרים לצאת למסעות חקר וכיבוש. הוא ואביו נחשבים למניחי היסוד לעליונות הבריטית בימים.