נובה סקוטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נובה סקוטיה
Nova Scotia
la Nouvelle-Écosse
דגל נובה סקוטיה סמל נובה סקוטיה
(בפירוט) (בפירוט)
מוטו: Munit Haec et Altera Vincit (האחד מביס האחר כובש)
מפת קנדה - נובה סקוטיה בהדגשה
פרובינציות נוספות של קנדה
עיר בירה הליפקס
העיר הגדולה ביותר הליפקס
משנה למושל ג'ון ג'יימס גראנט
ראש ממשלה סטיבן מקנייל (המפלגה הליברלית של נובה סקוטיה)
שטח 55,284 קמ"ר (שתים עשרה בגודלה)
- שטחי יבשה 53,338 קמ"ר
- שטחי מים 1,946 קמ"ר (3.5%)
אוכלוסייה (2004)
- אוכלוסין 938,134 (שביעית באוכלוסייתה)
- צפיפות אוכלוסין 17.67 נפשות לקמ"ר (שנייה בצפיפותה)
כניסה לקונפדרציה
- תאריך 1 ביולי 1867
- סדר ראשונה
אזור זמן UTC-4
ייצוג בבית הנבחרים של קנדה
- מושבים בבית הנבחרים 11
- מושבים בסנאט 10
קיצורים
- דואר NS
- ISO CA-NS
קידומת דואר B
אתר אינטרנט www.gov.ns.ca
(למפת נובה סקוטיה רגילה)

נובה סקוטיהאנגלית: Nova Scotia, הגייה: נובה סקושה, בצרפתית: la Nouvelle-Écosse, בגאלית סקוטית: Alba Nuadh) היא פרובינציה של קנדה לחוף האוקיינוס האטלנטי. שטחה 55,500 קמ"ר, מתגוררים בה 940,000 תושבים ובירתה היא הליפקס. פירוש השם בלטינית: "סקוטלנד החדשה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר לפני כ-11,000 שנים התגוררו על חצי האי אינדיאנים משבט פלאו. החל משנת 4000 לפני הספירה ועד לפני כ-1000 שנים התגוררו באזור אינדיאנים משבט מיקמאק.

החוקר ג'ון קאבוט ביקר בכף ברטון בשנת 1497, אך ההתיישבות האירופית הראשונה בנובה סקוטיה הייתה ההתיישבות הצרפתית באקדיה, שנוסדה עלי ידי פייר דוגה בשנת 1605 ונקראה פורט רויאל - עיר זו הייתה הבירה הראשונה של המושבה, ומראשוני היישובים בקנדה.

בשנת 1620 נשלחה קבוצה של סקוטים על ידי המלך צ'ארלס הראשון להקים את המושבה של "סקוטלנד החדשה" - "נובה סקוטיה", אולם לאחר שאנגליה חתמה על הסכם שלום עם צרפת, והטריטוריה נמסרה לשליטת הצרפתים, נאלצו הסקוטים לנטוש את משימתם טרם הקמת המושבה.

הצרפתים הקימו את מצודת לואיבור באי איל-רויאל כדי להגן על הכניסה לקוויבק מכיוון הים. במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, בשנת 1758, כבשו הכוחות הבריטיים את המצודה.

אנשי הממשל הבריטי התנגדו לנוכחותם של האקאדים הקתולים דוברי הצרפתית, אשר מספרם עלה על מספר המתיישבים הבריטיים, ושסירבו להישבע אמונים לכתר הבריטי. בשנת 1755 החליט השלטון הבריטי לגרש את המתיישבים הצרפתיים - ורובם התיישבו בטריטוריית לואיזיאנה.

בשנת 1763 הפך האי קייפ ברטון לחלק מנובה סקוטיה, ובשנת 1769 נפרד האי סנט ג'ון מהפרובינציה (כיום זהו אי הנסיך אדוארד) והפך למושבה עצמאית. ב-1784 הפך החלק המערבי של המושבה למושבה נפרדת (כיום - פרובינציית ניו ברנזוויק. כף ברטון הפך למושבה עצמאית בשנת 1784 אולם ב-1820 אוחד מחדש עם נובה סקוטיה.

במחצית השנייה של המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19 נמשכה הגירת מתיישבים מהממלכה המאוחדת לאיזור, רבים מהם היו מהגרים מסקוטלנד. בשנת 1848 הפכה המושבה למושבה בעלת שלטון עצמאי, והייתה אחת הפרובינציות המקוריות שייצרו את הקונפדרציה של קנדה בשנת 1867.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובה סקוטיה היא חצי אי המחוברת ליבשת צפון אמריקה במצר יבשה שנקרא מצר צ'יגנקטו. כף ברטון הוא אי גדול צפונית לחצי האי המהווה חלק מהפרובינציה. נובה סקוטיה היא אחת מהפרובינציות הקטנות ביותר בקנדה בשטחה, והיא גדולה רק מפרובינציית אי הנסיך אדוארד.

העיר הגדולה ביותר בנובה סקוטיה היא הליפקס.

מפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת לוויין של נובה סקוטיה
מפת נובה סקוטיה


אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת סדרת ספרי "האסופית" מתרחשת בחלקה בנובה סקוטיה, בה היה מיקומו של בית היתומים של אן שרלי עד שאומצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]