סימור ברנשטיין
 | |
| לידה |
24 באפריל 1927 (בן 97) ניוארק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1942 |
| מקום לימודים |
Weequahic High School |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סימור ברנשטיין (באנגלית: Seymour Bernstein, נולד ב-24 באפריל 1927) הוא פסנתרן, מלחין ומורה יהודי-אמריקאי. נושא סרט התעודה Seymour: An Introduction בבימויו של השחקן איתן הוק. הוק מתאר את ברנשטיין כדמות של מדריך ומורה.[1]
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנשטיין נולד בניוארק, ניו ג'רזי. הוא החל ללמד פסנתר בגיל חמש-עשרה, כשמורתו באותו הזמן, קלרה האסרל, מסרה לידיו את הפיקוח על אימון כמה מן המוכשרים שבתלמידיה הצעירים. עד מהרה הייתה לו כיתת תלמידים משלו. הוא זכה לתהילה כפסנתרן כשזכה בפרס גריפית לאמן בגיל שבע-עשרה. בתקופת מלחמת קוריאה, ניגן בקונצרטים בקווי החזית ולפני מפקדי צבא. קריירת הקונצרטים שלו לקחה אותו לאירופה, אסיה וחלקים רבים מאמריקה הצפונית, המרכזית והדרומית.
סימור ברנשטיין חיבר את "במו שתי ידיך" ו-"20 שיעורים בכוריאוגרפיה של המקלדת", שיצאו לאור בגרמנית, יפנית, קוריאנית ורוסית.
ברנשטיין למד אצל אלכסנדר בריילובסקי, קליפורד קרזון, יאן גורברטי, נדיה בולאנז'ה וג'ורג'ה אנסקו. ב-1969 הופיע לראשונה עם התזמורת הסימפונית של שיקגו,[2] בנגינת ביצוע הבכורה העולמי של הקונצ'רטו השני של הייטור וילה-לובוס. הוא שם לו לחוק להגיש כיתות אמן ורסיטלים משולבים בהרצאות בכל מקום שהגיע אליו במסעות הקונצרטים שלו. הוא נהג למלא את מזוודותיו בפרטיטורות לחלוקה למורים ותלמידים, ככל שאיפשרו לו כספי המלגות והמענקים שקיבל. בשנת 1977 הפסיק להופיע, כדי להתמקד בהוראה, הלחנה ושאר עיסוקים יצירתיים; הוא לא גילה לאיש, שרסיטל הפרידה שלו יהיה האחרון שינגן.
סימור ברנשטיין מלחין מוזיקה ברמות שונות, החל בחומר הוראה לתלמידים בכל הרמות וכלה ביצירות קונצרטנטיות מתוחכמות. הוא מנגן כאמן אורח עם הרכבים קאמריים ויושב בחברי שופטים בתחרויות בינלאומיות. הוא מנהל אולפן פרטי בניו יורק וכמו כן מכהן כפרופסור חבר למוזיקה ולחינוך מוזיקלי באוניברסיטת ניו יורק.[3] ב-18 בדצמבר 2004 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שננדואה. ב-2015 יצר השחקן ומפיק הקולנוע אית'ן הוק סרט תיעודי של ברנשטיין, בשם: "סימור: נא להכיר".[4]
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס ראשון ופרס ז'אק דוראן בפונטנבלו
- פרס הפדרציה הלאומית של מועדוני מוזיקה לקידום המוזיקה האמריקאית מחוץ לארצות הברית
- מלגת קרן ביב
- שני מענקי מרתה ביירד רוקפלר
- ארבעה מענקים ממשרד החוץ האמריקאי
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- [=https://archive.org/details/withyourowntwoha00seym סימור ברנשטיין, "במו ידיך: גילוי עצמי באמצעות מוזיקה", הוצאת ג. שירמר] ISBN=978-0793557127
- סימור ברנשטיין, Twenty Lessons In Keyboard Choreography ("עשרים שיעורים בכוריאוגרפיה של המקלדת"), 1991, הוצאת סימור ברנשטיין מיוזיק, ISBN=978-0793503728
- סימור ברנשטיין, Monsters and Angels: Surviving a Career in Music ("מפלצות ומלאכים: לשרוד קריירה במוזיקה"), 2004, הוצאת מאנדוקה מיוזיק, ISBN=978-0634078378
- סימור ברנשטיין, Chopin - Interpreting His Notational Symbols ("שופן - פרשנות סמלי התיווי שלו"), 2005, הוצאת האל ליאונרד קורפוריישן, ISBN=978-0634098512
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימור ברנשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סימור ברנשטיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סימור ברנשטיין, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איתן הוק על הדרכה, זהות אמנותית ובימוי ,סימור: נא להכיר' The Takeaway10 במרץ 2015
- ^ אנסטסיה ציולקאס, קדנצה מדומה, "תנו לאיתן הוק להציג לפניכם פסנתרן מעולה שנשכח" 11 במרץ 2015
- ^ קרוליין לניאדו, אוניברסיטת ניו יורק, "סימור ברנשטיין הוא נושא סרט התעודה של איתן הוק" 25 באפריל 2017
- ^ ריצ'רד ברודי, הניו יורקר, "דיוקן האמן כאיש זקן" 14 במרץ 2015