סנט אפולינרה אין קלאסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המונומנטים הנוצריים המוקדמים ברוונה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Ravenna BW 3.JPG
פנים הכנסייה
מדינה Flag of Italy.svg איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
Church of S. Apollinaire in Classe Ravenna1.jpg
כיפת האפסיס בכסייה

הבזיליקת סנט אפולינרה אין קלאסה (איטלקית Basilica di Sant'Apollinare in Classe) היא כנסייה מן התקופה הביזנטית, הנמצאת בעיר רוונה. הכנסייה הוכרה כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו בזכות "הפשטות והטוהר של עיצובה ושימושה בחלל" ובזכות עיטורי הפסיפסים שבה.

מבנה הלבנים המקורי של הכנסייה, אשר הוקמה לצד הנמל העתיק של העיר רוונה בידי הבישוף יוריקונוס (Ursicinus), נבנה בזמן המקביל לבנייתה של בזיליקת סן ויטאלה ובמימונו של בנקאי יווני בשם יוליאנוס, אשר תרם כספים לבנייתן של שתי הכנסיות. הכנסייה נבנתה, כנראה, לצידו של בית קברות נוצרי ועל שטחו של בית קברות אחר, פגאני. חלק מן הקטקומבות מבית קברות זה, שולבו בבניית הכנסייה.

ב-8 במאי, שנת 549, נחנכה הכנסייה בידי מקסימיניאוס (Maximianus of Ravenna), בישוף העיר רוונה, ככנסייה המוקדשת לזכרו של אפולינרה הקדוש, הבישוף הראשון של העיר רוונה וקדוש-הפטרון שלה, אשר שרידיו נקברו בה. בשנת 856 הועברו שרידיו של הקדוש אל בזיליקת סנט אפולינרה נואובו, בגלל מתקפות של פיראטים.

מבנה הכנסייה הוא כשל בזיליקה טיפוסית. הוא מכיל שלושה אולמות אורך, מביניהם המרכזי רחב יותר ובעל גלריית תאורה. גג הכנסייה משופע ועשוי קורות עץ. אולמות האורך הצדדים מופרדים בעזרת שורת עמודי שיש, בעלי כותרות כפולות, בסגנון עיטור אשר מקורו בחלק המזרחי של האימפריה הביזנטית. העמודים נושאים קשתות המעוטרות בקסטות בפנים הקשת.

עיטורי הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה אולם האורך מוביל אל אפסיס מונומנטלי ומוגבה, אליו מובילות 12 מדרגות. קשת האפסיס מציגה את ישו במרכז, בתוך מדליון ומשני איבריו מופיעים ארבעת האוונגליונים המופיעים כדמויות סמליות ומכונפות. ברגיסטר נמוך יותר מופיעים 12 כבשים היוצאות משערי העיר ומטפסות אל מרכז קשת האפסיס. הן מייצגות את 12 השליחים של ישו. בצידי הקשת מופיעים שני עצי תמר, המסמלים באמנות הנוצרית את גן העדן.

באפסיס עצמו, מעל שורה של ארבעה חלונות גדולים מופיע פסיפס גדול ממדים המציג נושא אסכטולוגי. במרכז הפסיפס מופיע צלב גדול המוקף במדליון עטור כוכבים. משני עבריו מופיעים דמויותיהם של משה ואליהו. הצלב מסמל לא רק את ישו כי אם גם את הטרנספיגורציה שלו, כלומר, את שינוי הצורה שלו מאדם לאל. לפיכך, הופעתו של אליהו אשר "עלה בסערה לשמיים", אינה מקרית כי אם מהוור רמז מקדים במסורת ה"פרה פיגורציה" הנוצרית. מתחת לתיאור זה, מופיע אפולינרה הקדוש בתוך תיאור אידאלי של גן העדן. לצידו מופיעים שוב 12 השליחים בדמותן כבשים.

מעל שורת הקשתות שבאולם האורך (ה"ספינה המרכזית"), מופיים תיאורים של ארכיבישופים של העיר רוונה. פרסקאות אלו, מתוארכות למאה ה-18. חלקים גדולים בכנסייה חפים מעיטורים ופסיפסים. עיטורים אלו, כנאה, נהרסו במהלך ההיסטוריה. ייתכן שהושמדו במהלך ההתקפה של הצבא הוונציאני, בשנת 1449.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אתרי המורשת העולמית ברוונה
המאוזוליאום של גאלא פלקידיהבית הטבילה האריאניבית הטבילה הנאוניבזיליקת סנט אפולינרה נואובוהמאוזוליאום של תאודוריקוססנט אפולינרה אין קלאסהבזיליקת סן ויטאלה • הקפלה הארכיבישופית וכיסא מקסימיאנוס טראם