סקינה מוחמדי אשטיאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סקינה מוחמדי אשטיאניפרסית: سکینه محمدی آشتیانی, תעתיק מדויק: סכינה מחמדי אשתיאני; באזרית: Səkinə Məhəmmədi-Aştiani; נולדה ב-1967) היא איראנית ממוצא אזרי שמשנת 2006 מתנהל נגדה משפט באשמת ניאוף, שגזר הדין בגינו הוא סקילה על פי המשפט השרעי המוסלמי הנהוג במדינה.

סקינה מוחמדי אשטיאני עלתה לכותרות התקשורת הבינלאומית כאשר בנה ובתה הסבו את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית בבקשה ללחוץ על המשטר באיראן להקל בעונשה. בעקבות הלחץ הבינלאומי עיכבו שלטונות איראן את ביצוע גזר הדין, טענו כי האשמות הן בגין רצח בעלה, והכחישו את הכוונה לסקול אותה באבנים. ההכחשות הוטלו בספק על ידי מסמכים ועדויות שונות. המשפט נגד אשטיאני כלל צנזורה של השלטון על עיתונאים באיראן מלדון במקרה, החרמת מסמכים של השלטונות מעורכי הדין שלה, מעצרם של בני משפחות עורכי הדין שלה ועינוים.

הוועדה הגרמנית נגד סקילה באבנים הצהירה כי לאשטיאני היה צפוי עונש בתלייה ב-3 בנובמבר 2010, אך העונש לא בוצע.

ב-25 בדצמבר 2011 החליטה מערכת המשפט האיראנית כי אשטיאני תוצא להורג ככל הנראה בתלייה.‏[1] ב-24 ביולי 2012 פורסם שעתידה של אשטיאני עדיין לוט בערפל, בעוד שעורך דינה קיאן מצוי במעצר [1].

הליך המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט הראשון שנערך נגד אשטיאני התנהל בתבריז במאי 2006. היא הודתה תחת עינויים ב"במערכת יחסים שלא כדין" עם שני גברים אחרים. לאחר מכן היא חזרה בה מהודאתה וטענה כי הודתה תחת לחץ. התביעה טענה כי הניאוף אירע לאחר מות בעלה; לא נמצא תיעוד אודות שמות הגברים איתם ביצעה, לכאורה, את הדברים שבגינם הואשמה. בית המשפט גזר עליה 99 מלקות.

המשפט השני שנערך נגד אשטיאני התנהל בהליך נפרד, ובו דן בית המשפט ברוצח בעלה של אשטיאני. בית המשפט קבע ברוב של שלושה שופטים מול שניים כי אשטיאני נאפה עם שניים מרוצחי בעלה בזמן שהייתה נשואה לבעלה, והטיל עליה מוות בסקילה.‏[2] לפי המשפט השרעי המוסלמי, עונש זה מבוצע באופן הבא: קוברים את האישה חיה באדמה, ומשאירים את ראשה מעל פני האדמה. לאחר מכן משליכים על ראשה אבנים עד למותה. זכותה של אשטיאני להליך הוגן נפגעה כאשר המשפט התבצע בשפה הפרסית למרות שאשטיאני דוברת את השפה האזרית בלבד. בניגוד לכל תיעוד, נשיא בית המשפט של הפרובינציה המזרחית-אזרית טען כי עונש המוות שהוטל על אשטיאני הוא באשמת רצח וניאוף. ב-27 במאי 2007 אישר בית המשפט העליון של איראן את גזר הדין שהוא מוות בסקילה.

ב-8 ביולי 2010 הכחישה דוברת שגרירות איראן בלונדון את הידיעות לגבי גזר דינה של אשטיאני והודיעה כי אשטיאני לא תוצא להורג בסקילה, ומעולם לא נגזרה עליה סקילה באבנים. הצהרה זו הוטלה בספק כאשר ראש הוועדה האסלאמית לזכויות האדם פרסם את החלטות בית המשפט בדבר הטלת עונש בסקילה, החלטה שמעולם לא בוטלה על ידי בית המשפט.

כתוצאה מגל המחאה הבינלאומי, הוטלה צנזורה על כתבים באיראן לדווח על המקרה של אשטיאני. עורך דינה של אשטיאני, מוחמד מוסטפאי, ברח לנורבגיה מחשש מהשלטונות. אשתו וגיסו של מוסטפאי נעצרו, והמשטרה האיראנית סירבה לשחררם עד שמוסטפאי יסגיר את עצמו. מוסטפאי הצליח לברוח לטורקיה, ולאחר מכן זכה במקלט מדיני בנורבגיה, שם התאחד עם משפחתו ב-2 בספטמבר 2010.

ב-2010 נאמר לעורך דינה על ידי השלטונות כי אשטיאני צפויה למוות בתלייה. באותו יום, בית המשפט לערעורים בטהראן דחה את הבקשה בעניינה של אשטיאני למשפט חוזר ואישר שוב את החלטת בית המשפט קמא. בבוא העת נאמר לבנה של אשטיאני סג'אד כי אבד התיק בנוגע לרוצח בעלה. בנה טען כי "הם משקרים על האשמות כנגד אמי, היא זוכתה מרצח אבי, ועכשיו השלטונות יוצרים סיפור שיתאים להם נגדה".‏[3] בראיון לעיתון הגארדיאן, אמרה אשטיאני כנגד האשמות של השלטונות - באמצעות מתווך: "הם משקרים. הם נבוכים מעניין הקהילה הבינלאומית במקרה שלי ומנסים להסיט את תשומת הלב התקשורתית מהנושא כדי להוציא אותי להורג בחשאי... הורשעתי בניאוף וזוכיתי מאשמת הרצח, אבל האיש שרצח את בעלי זוהה ונשלח לכלא, אך לא נידון למוות".‏[4] בביתו של עורך דין נוסף של אשטיאני, הוטאן כיאן, נערך חיפוש יסודי ומסמכים שזיכו את אשטיאני מרצח בבית משפט הוחרמו. מאז, נטען כי לא מוצאים מסמכים בדבר החלטת בית המשפט בדבר אשטיאני.

ב-12 באוגוסט הודתה אשטיאני בניאוף ובמעורבות ברצח בעלה בריאיון שנעשה מהכלא בתבריז לטלוויזיה. עורך דינה הוטאן כיאן אמר לעיתון הגארדיאן כי אשטיאני עונתה והוכתה עד שתסכים להתראיין לטלוויזיה.‏[5]

חשדות לגבי סקילה באבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בספטמבר 2010 אישר דובר משרד החוץ האיראני, ראמין מהמנפאראסט, כי הממשלה השעתה את ביצוע הסקילה באבנים נגד אשטיאני, ובית המשפט דן בשנית בנושא רצח בעלה. עוד נטען כי הרפובליקה האסלאמית שינתה את בסיס האשמות נגד אשטיאני מניאוף לרצח, בהנחה שהציבור האיראני לא ייצא כנגד השלטונות במקרה רצח. זאת לאחר שאשטיאני זוכתה מרצח בעלה ונמצא אדם אחר אשם ברצח בעלה.

מסע תקשורתי בינלאומי והשלכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2010 בנה ובתה של אשטיאני פרסמו מכתב כדי להציל את אמם. המכתב הופץ על ידי הוועדה הבינלאומית נגד סקילה והחזית לשחרור איראן. המכתב הגיע לתודעה הבינלאומית באמצעות אתרי רשתות חברתיות ולאחר מכן בכלי התקשורת העיקריים. ביולי 2010 נערכו הפגנות להצלת אשטיאני בוושינגטון, ברומא, בלונדון ובערים נוספות בעולם. קריאות לבטל את ביצוע גזר הדין הגיעו מארגונים בינלאומים רבים וכן מידוענים רבים. כמו כן נחתמו עצומות רבות למען שחרורה של אשטיאני.‏[6]

ב-1 באוגוסט 2010 נשיא ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה ביקש מנשיא איראן לשלוח את אשטיאני לברזיל, שם תזכה למקלט מדיני. גורמים רשמיים באיראן הגיבו שנשיא ברזיל לא קיבל מידע מלא על הפרשה.‏[7] הילרי קלינטון הזכירה את פרשת אשטיאני בהקשר לכך שאיראן לא מכבדת זכויות אדם בסיסיות.

קרלה ברוני, רעיית נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, קראה אף היא לביטול גזר הדין בגין ניאוף. ברוני כתבה במכתב אישי לאשטיאני "מדוע רוצים לשפוך את דמך ולקחת מהילדים שלך את אמם? משום שחיית, משום שאהבת, משום שאת אישה ומשום שאת איראנית? אני לא יכולה לקבל את זה‭."‬ בתגובה לכך כינה אותה העיתון האיראני "כייהאן" "אישה בלתי מוסרית" שגרמה לבעלה להתגרש מאשתו השנייה ושמגיע לה עונש מוות.‏[8]

בעקבות הפרשה, הפרלמנט האירופי קבע בהצבעה כי סקילה באבנים אינה מוצדקת בשום נסיבות או פשע. ב-29 בספטמבר עתר ארגון איטלקי לזכויות אדם להקל בעונשה של אשטיאני לפי חוק החמלה במשפט השרעי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, למרות הכל: האיראנית שנאפה תוצא להורג, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2011
  2. ^ דודי כהן, צדק נוסח איראן: עונש סקילה לצעירה בהריון, באתר ynet‏, 15 ביולי 2010
  3. ^ Saeed Kamali Dehghan, Ian Black,‏ Sakineh Mohammadi Ashtiani subjected to mock execution, באתר עיתון הגארדיאן, 31 באוגוסט 2010
  4. ^ הנידונה לסקילה באיראן: ניאוף כאן חמור מרצח, באתר ynet‏, 7 באוגוסט 2010
  5. ^ Saeed Kamali Dehghan,‏ Sakineh Mohammadi Ashtiani 'confesses' to involvement in murder on Iran state TV, באתר עיתון הגארדיאן, 12 באוגוסט 2010
  6. ^ המכתב שילדיה של אשטיאני פרסמו ומתורגם לרוב השפות וגם לעברית
  7. ^ רויטרס, ברזיל הציעה מקלט לאיראנית שנידונה לסקילה, באתר ynet‏, 1 באוגוסט 2010
  8. ^ סוכנויות הידיעות, עיתון איראני: קרלה ברוני צריכה למות, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2010