קרלה ברוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרלה ברוני
Carla Bruni-Sarkozy (3).jpg
מידע כללי
תאריך לידה 23 בדצמבר 1967
מקום לידה טורינו, איטליה
שנות פעילות 2002— היום
סוגה פופ, פופ צרפתי
חברת תקליטים Downtown Records/Naive Records
קרלה ברוני-סרקוזי, 2009

קרלה ברוני-סרקוזיצרפתית: Carla Bruni-Sarkozy; נולדה ב-23 בדצמבר 1967 באיטליה) היא זמרת, דוגמנית לשעבר, אשתו של ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת לשעבר.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוני נולדה בטורינו שבאיטליה ובגיל 5 עברה משפחתה לצרפת, לאחר שנאלצה להימלט מביתה מאימת חטיפות ארגון הבריגדות האדומות וארגון המאפיה בקלבריה ה"אנדרנגטה". אמה ניהלה רומן חשאי עם אביה הביולוגי איש העסקים האיטלקי מאוריציו רמרט, ועל כך נודע לה מאביה החורג רק ב-1996 בהיותו על ערש דוי.‏[1] שני הוריה הם מוזיקאים ידועים - אביה החורג, אלברטו ברוני טדסקי, שנולד למשפחה יהודית שהמירה את דתה לנצרות קתולית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, היה מלחין קלאסי ואמה, מאריסה בוריני היא פסנתרנית. אורח חייה ואופיה של משפחת ברונו-טדסקי - משפחה יהודית בורגנית אמידה באיטליה, מושווית לעתים למשפחת פינצי קונטיני המתוארת בסרטו של ויטוריו דה סיקה "הגן של פינצי קונטיני".‏[2]

ברוני למדה בפנימייה בשווייץ אך מאוחר יותר חזרה לפריז והחלה בלימודי אמנות ואדריכלות, אותם עזבה לטובת קריירת דוגמנות.

קריירת דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת הדוגמנות החלה ברוני בגיל 19. היא עבדה עם בתי האופנה והמעצבים הגדולים והחשובים באירופה בהם כריסטיאן דיור, קארל לאגרפלד, פאקו ראבאנה, איב סן לורן, ג'אני ורסצ'ה, שאנל ועוד. עד שנות ה-90 הייתה לאחת מ-20 הדוגמניות המצליחות בעולם, לפי מדד הרווחים שנאמד ב-7.5 מיליון דולר בשנה.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 פרשה ברוני מעולם האופנה לטובת המוזיקה. הזמר הצרפתי ז'וליאן קלרק הלחין עבורה כמה שירים שכתבה. בשנת 2002 הוציאה את אלבומה הראשון "Quelqu'un m'a dit" ("מישהו אמר לי"). האלבום, שהפיק עבורה מאהבה לשעבר, הגיטריסט לואי ברטיניאק, זכה להצלחה רבה באירופה ובכמה מדינות פרנקופוניות.

ב-2006 הקליטה את "Those Little Things" גרסה אנגלית לשיר "Ces Petits Riens" של סרז' גינסבורג במסגרת אלבום מחווה לכבודו. בשנה זו הופיעה גם בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בטורינו, עיר הולדתה.

אלבומה השני "No Promises" יצא בינואר 2007.

בשנת 2011 הופיעה בסרטו של וודי אלן, "חצות בפריס".

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוני קיימה מערכות יחסים עם אריק קלפטון, מיק ג'אגר, דונלד טראמפ, קווין קוסטנר,‏[3] הפילוסוף רפאל אנטהובן (ממנו יש לה ילד שנולד ב-2001) וראש ממשלת צרפת לשעבר לורן פביוס.

לקראת סוף 2007 פורסם בעיתונות כי ברוני נמצאת במערכת יחסים עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי. השניים לא ניסו להסתיר את יחסיהם, שעד מהרה סוקרו באינטנסיביות על ידי אמצעי תקשורת רבים. הם צולמו יחדיו לראשונה בביקור ביורודיסני ולאחר מכן הצטרפה ברוני אל סרקוזי בנסיעה ללוקסור שבמצרים, בזמן חופשת חג המולד. ב-2 בפברואר 2008 נישאו השניים בטקס צנוע יחסית בארמון האליזה.

ב-2010 ברוני הביעה תמיכה בסקינה מוחמדי אשטיאני, אזרחית איראנית שנידונה למוות בגין ניאוף. ברוני שלחה מכתב לאשטיאני ובו רשמה "מדוע רוצים לשפוך את דמך ולקחת מהילדים שלך את אמם? משום שחיית, משום שאהבת, משום שאת אישה ומשום שאת איראנית? אני לא יכולה לקבל את זה‭."‬ כתגובה למכתב העיתון האירני "קייהאן", שנמצא תחת פיקוחו של המנהיג העליון חמינאי, פרסם מאמר בו נכתב כי "כשבוחנים את ההיסטוריה של קרלה ברוני, זה מראה בבירור מה הסיבה שהאישה הבלתי מוסרית הזו תומכת באישה איראנית שנידונה למוות על ניאוף והייתה שותפה לרצח בעלה, ולמעשה היא עצמה ראויה למות". במאמר אחר נכתב על התמיכה של ברוני באשטיאני כי "זונות מצטרפות למחאה". דובר משרד החוץ בטהרן רמין מהמנפרסט מסר בתגובה "העלבת בכירים של מדינות אחרות ושימוש במילים בלתי ראויות, זה לא דבר שראוי ברפובליקה האיסלאמית של איראן"[4]

פסל ארד בדמותה של ברוני בגובה של כשני מטר, בעלות של 82,000 אירו, הוצב באוגוסט 2012 בעיירה קטנה בשם נוז'ון-סור-מארן המכונה גם "איטליה הקטנה". חברי האופוזיציה הסוציאליסטים במועצת העיר התנגדו להצבתו.‏[5]

לברוני בן מנישואיה הקודמים, וב-19 באוקטובר 2011 נולדה לה ולסרקוזי בת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paris Match, וניטי פייר, ספטמבר 2008
  2. ^ מריון, אן רנטרגהם, ז'אן-ז'אק בוזונה, הגן של ברוני-טדסקי, באתר הארץ, 10 בפברואר 2008
  3. ^ Profile: Carla Bruni, באתר ה-BBC, ‏4 בפברואר 2008
  4. ^ עיתון איראני: קרלה ברוני צריכה למות, באתר nrg מעריב, 31 באוגוסט 2010
  5. ^ הארץפסל בדמותה של קרלה ברוני סרקוזי מעורר מחלוקת בצרפת, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2012