ניאוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניאוף - קיום יחסי מין בהסכמה של אדם נשוי עם מי שאינו בן זוגו. בהלכה היהודית - הניאוף הוא רק בין גבר ואשה הנשואה לאחר.

ציור יפני המתאר גבר ואישה שעוברים השפלה פומבית לאחר שהואשמו בניאוף

תוכן עניינים

1 ביהדות
2 בחוקים הקדומים
3 הניאוף בנצרות
4 הניאוף באסלאם
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביהדות

ערך מורחב – לא תנאף

הניאוף נאסר במקרא בכמה מקומות. המקום המרכזי הוא בעשרת הדיברות שם האיסור ממוקם בין האיסור על רציחה לאיסור על גניבה (שמות כ' י"ג) (דברים ה' י"ז).

רש"י מפרש כי הביטוי "לא תנאף" מיוחד לקיום יחסי מין עם אשת איש, אך אבן עזרא וחזקוני חולקים עליו וסוברים כי זהו איסור כללי על יחסי מין בין מי שאינם נשואים זה לזה, שאחד מביטויו הוא קיום יחסים עם אשת איש. גם ספורנו סובר כמותם, אם כי הוא סובר שעיקרו של הביטוי הינו באשת איש בגלל נפוצותו אצל עוברי העבירה.

מעשה הניאוף נחשב ביהדות לאחד מהעבירות החמורות ביותר, אחת משלוש שעליהן נאמר "ייהרג ואל יעבור". בספר משלי (פרק ו' כ"ז-כ"ט), למשל, מתואר הניאוף כך:

"הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה? אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה? כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ - לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ."

על פי החוק המקראי אנשים שנתפסו בניאוף דינם מיתה. חז"ל דרשו עדויות מאוד ודאיות לחטא, כך שמימוש העונש היה כמעט בלתי אפשרי.

[עריכה] בחוקים הקדומים

על פי חוקי המזרח אנשים שנאפו דינם היה מיתה. אך לבעל הייתה זכות לחוס על אישתו ולוותר לה על העבירה שעשתה כנגדו. במקרה שהאישה לא נידונה למוות, גם הנואף שהייתה איתה היה משוחרר, מפני שדין אחד היה לשניהם.

[עריכה] חוקי חמורבי

על פי חוקי חמורבי דינם של אנשים שנאפו היה בהטבעה בנהר.

"כי תימצא אשת איש שוכבת עם איש זר, ייעקדו שניהם ויושלכו למים. אם יבקש בעל האישה לחמול על אשתו, גם הנואף יוחן". (חוקי חמורבי, סעיף 129)

[עריכה] חוקי אשור

"כי ימצא איש עם אשתו איש זר, מות יומתו שניהם. אם יוציא האיש את אשתו לחופשי, גם הנואף יצא חופשי". (חוקי אשור, סעיף 51)

[עריכה] הניאוף בחברות הפרימיטיביות והקדומות

בחברות הפרימיטיביות והקדומות נחשב הניאוף לעברה חמורה. מכיוון שהאשה נחשבה בדרך כלל לרכושו של הבעל, נחשב רק קיום יחסי מין עם אשה נשואה כניאוף, בעוד גבר נשוי שקיים יחסי מין עם אשה לא נשואה לא נענש. העונשים על ניאוף היו קשים, כגון כריתת אברים ואף מוות.

[עריכה] הניאוף בנצרות

הניאוף בנצרות מוגדר כקיום יחסי מין של אדם נשוי עם אדם אחר שאינו בן זוגו החוקי. בנצרות הוסרה האבחנה בין גבר לאשה הקיימת ביהדות וקיים דגש בסקרמנט הנוצרי של הנישואים, על נאמנות הדדית. האיסור על ניאוף בא לידי בטוי בחקיקה של המדינות שמסורתן נוצרית, אולם במקרים רבים היה האיסור על נשים חמור יותר מאשר על גברים. כך לדוגמה בקוד הנפוליאוני נחשב ניאוף של אשה כעילה ל גירושים בעוד ניאוף של הבעל היה עילה לגירושים רק אם שיכן את פילגשו בדירת האשה.

[עריכה] הניאוף באסלאם

באסלאם נחשב הניאוף לחטא חמור, והוא כולל יחסי מין מחוץ לנישואים כמו גם קיום יחסי מין לפני הנישואים. העונש על ניאוף באיסלם הוא מוות ומדינות מוסלמיות רבות, כגון פקיסטן וערב הסעודית מגדירות ניאוף כעבירה פלילית. במידה ומשפחה חושדת כי מי מקרובותיה נאפה, היא עלולה להיות נרצחת בידי קרוביה, במסגרת מה שמכונה רצח על חילול כבוד המשפחה. במדינות מוסלמיות רבות מעלימים עין ממעשי רצח אלו, או שמקילים מאוד בעונשו של מי שרצח במידה ונתפס.