סקסונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המנהיג הסקסוני וידיקונד

הסקסונים (Saxons) היו השבטים הגרמאנים אשר יישבו במאות הראשונות לספירה את חופי הים הצפוני. הם היו קרובים לשבטים כגון יוטים (Jutes), פריזים (Frisians) ואנגלים (Angles). מספרם של הסקסונים היה תמיד רב, ועל כן חיפשו תמיד אדמות חדשות לעיבוד על מנת שיוכלו לכלכל את עצמם, מאחר שהתנאים בצפון אירופה אינם אידאליים. בעוד ששבטים גרמאנים דרומיים פלשו לחצי האי האפניני, לחצי האי האיברי, לגאליה ולארצות אחרות לגדות הדנובה, לסקסונים לא הייתה אפשרות להתפשט אלא דרך הים.

שמם של הסקסונים, בדומה לשמם של שבטים גרמאנים אחרים, נגזר משם כלי נשקם: סכינים, חרבות קצרות או דוקרנים למיניהם. שבטים אלו דיברו בשפה הסקסונית, שפה מערב-גרמאנית שהן האנגלית העתיקה והן האנגלית החדשה התפתחו ממנה.

חלק משבטים אלה, ביחד עם יוטים, פריזים, ואנגלים, פלשו במאות החמישית והשישית לספירה לשטחים בפריזיה, בנורבגיה ובאי בריטניה, אך בעוד שבמקומות אחרים הם מוגרו, תושבי בריטניה החלשים לא הצליחו לעמוד לאורך זמן מול התוקפנות של הפולשים. הסקסונים, היוטים, האנגלים והפריזים שפלשו לבריטניה התמזגו ויצרו את הקבוצה האתנית הקרויה אנגלו-סקסים.[1] האנגלו-סקסים עלו למעמד דומיננטי בבריטניה תוך שהם דוחקים את הבריטים שקדמו להם אל ויילס,[2] קורנוול, צפון-מערב אנגליה (קאמבריה) וסקוטלנד. האנגלו-סקסים שמרו על מעמדם הדומיננטי באי עד פלישת הנורמנים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המונח אנגלו-סקסים (Anglo-Saxons) מתייחס לסקסונים שעזבו את אירופה היבשתית, בניגוד לסקסונים הישנים (Old-Saxons) שנשארו בארצות השפלה של צפון מערב אירופה.
  2. ^ מקור השם ויילס, וכן החלק "וול" בשם קורנוול, במילה הגרמאנית Walha, שפירושה "זר" או "נוכרי".