סקסונים טרנסילבנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שילוט דו לשוני ברומנית ובגרמנית בסיביו

הסקסונים הטרנסילבניםגרמנית: "זיבנבירגר זאקסן" Siebenbürger Sachsen; בהונגרית: ביחיד "סאס" ברבים "סאסוק", "ארדיי סאסוק" - Erdélyi Szászok, ברומנית: ביחיד "סאס", ברבים "סאשי" Saşi) הם קבוצה אתנית גרמנית החיה בעיקר בטרנסילבניה, מאז המאות ה-13-12. קיימים גם "סקסונים" מגלי ההגירה מהמאה ה-13-12 גם באזורים שכנים בהונגריה. אוכלוסייה דומה חיה בסלובקיה, בצפון הונגריה, במחוז מרמורש ודרום בוקובינה ברומניה נקראת "סקוסונים ציפסרים" או בקיצור "ציפסרים".

קתדרלה לותרנית בסיביו

בסוף מלחמת העולם השנייה, בימי השלטון הקומוניסטי ואחרי נפילתו במחצית השנייה של המאה ה-20 התמעטה אוכלוסייה זו בעקבות הגירה המונית למולדת ההיסטורית - גרמניה, שם ממשיכה לטפח עדיין את מורשתה.

התיישבות ה"סקסונים" במזרח וצפון-מזרח טרנסילבניה התחילה באמצע המאה ה-12 ביוזמתו של המלך גזה השני, מלך הונגריה. מלכתחילה נועדו המתיישבים הגרמנים להגן על הגבול ההונגרי. התיישבותם נמשכה עד סוף המאה ה-13 ולקחו בה חלק גרמנים, ולונים, פלמים ומעט צרפתים. חלק נכבד בתהליך היה גם למסדר הטבטוני. הטריטוריה המיושבת במתיישבים הגרמנים בדרום טרנסילבניה הייתה בגודל של כ־30,000 קילומטרים רבועים. המלך אנדראש השני, מלך הונגריה העניק לסקסונים הטרנסילבנים כתב זכויות בשנת 1224 ובו ניתנה להם אוטונומיה מנהלית טריטוריאלית וכנסייתית.

הקיסרית מריה תרזה גירשה ממולדתם אלפי אוסטרים פרוטסטנטים, שסירבו לשוב לחיק הקתוליות. את המגורשים הושיבה בטרנסילבניה. בין השנים 1752 - 1757 הובאו כך 2,664 אנשים.

לאחר ההתיישבות צברו הסקסונים כוח רב באזור, עדות לזאת ניתן לראות בכהונתו של סמואל ברוקנטל כמושל טרנסילבניה. העיר הסקסונית הראשית הייתה הרמנשטאדט, הידועה כיום בשמה הרומני, סיביו.

החל מספטמבר 1944 רבבות רומנים דוברי גרמנית החלו להגר לאוסטריה וב-1998 חיו באוסטריה 12,000 סקסונים טרנסילבניים‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופסור ניקולאה דורה, "הרומנים והאוסטרים" חלק שני במדור היסטוריה של רביסטה דיאספורה.רו מס' 16 מספטמבר 2013
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.