סרדו

סרדוֹ‏ (Sardu)
סך כל הדוברים:	1.65 מיליון
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:
שיטת הכתב:
סיווג משפחתי:	הודו-אירופית  רומאנית   איים-רומאנית         סרדו
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	מוכרת כשפה רשמית עם השפה האיטלקית
ראו גם: שפה • רשימת שפות

שפות איטליה שפות וניבים בסרדיניה

סרדוֹ‏ (נקראת לעתים, בהתאם לאזור או לתרבות המקומית סרדוּ‏ או סרדה) היא שפה הנימנית על השפות הרומאניות הכלולות בשפות ההודו-אירופיות. משנת 1997 היא מוכרת כשפה רשמית של האזור האוטונומי של סרדיניה, יחד עם השפה האיטלקית.

לפי הערכה, מספר דוברי שפת הסרדו בעולם מגיע ל-2.5 מיליון. דוברי השפה מחוץ לאי הם מהגרים המצויים במדינות הבאות: אוסטרליה, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה.

מאפייני השפה

השפה נחשבת לשמרנית ביותר מבין השפות הרומאיות המערביות, אשר מוצאן מהשפה הלטינית. ניתן למצוא אותה בשני ניבים עיקריים:

• הקאמפידנזה (campidanese) - הניב מדובר בחלק המרכזי-דרומי של האי, באזור בו מצויה אוכלוסייה של 900,000 תושבים, כמחצית מאוכלוסיית האי. הניב נחשב כמרוחק יחסית מהשפה הלטינית.

הקאמפידנזה הינו ניב הומוגוני יחסית לניב השני הנפוץ, הניב לוגודורזה־נאורזה. למרות זאת, קיים מיון משני לשבעה ניבים:

1. דרומי meridionale
2. מרכזי centrale
3. מזרחי occidentale o rustico
4. אזורי סוצ'יטאנו sulcitano
5. אזורי סאראבזה sarrabese
6. ברבריצ׳נו דרומי barbaricino meridionale
7. אזורי אוגליאסטרינו ogliastrino

• לוגודורזה - נאורזה (logudorese-nuorese) - ניכרות בו השפעות השפות הקטלינית והלטינית. הניב מדובר באזורים הצפוניים של האי, המכונים בשם: Capo di sopra - שפירושו - הראש העליון, וכולל את הפרובינציות של סאסארי, אולביה טמפיו, נאורו וחלק מאוריסטיאנו. העיר המרכזית של האזור היא סאסארי והיא משקל נגד לעיר הראשית של האי קליארי שכונתה בשם: Capo di sotto שפירושו - הראש התחתון. באופן מסורתי, שתי הערים חילקו ביניהן את האי באופן מִנהלי.

מספר דוברי ניב זה נאמד ב-400,000 . הוא כולל שני ניבי משנה:

• לוגודורזה
• נאורזה

לוח השוואתי של מילים בשפות הדומות ללטינית

עברית	לטינית	צרפתית	איטלקית	ספרדית	קטלאנית	פורטוגזית	סרדו
מפתח	(clave(m	clé	chiave	llave	clau	chave	crae/crai
לילה	(nocte(m	nuit	notte	noche	nit	noite	notte/notti
לשיר	cantare	chanter	cantare	cantar	cantar	cantar	cantare/cantai
עז	(capra(m	chèvre	capra	cabra	cabra	cabra	cabra/craba
לשון	(lingua(m	langue	lingua	lengua	llengua	língua	limba/lingua
כיכר	(platea(m	place	piazza	plaza	plaça	praça	pratha/pratza
גשר	(ponte(m	pont	ponte	puente	pont	ponte	ponte/ponti
כנסייה	(ecclesia(m	église	chiesa	iglesia	església	igreja	creia/cresia
בית חולים	(hospitale(m	hôpital	ospedale	hospital	hospital	hospital	ispidale/spidali
גבינה	(formaticu(m	fromage	formaggio	queso	formatge	queijo	casu

תולדות השפה ומוצאה

תולדות האי סרדיניה מצביע על בידודה מהיבשת האירופאית עד לעת החדשה. עובדה זו שמרה על היסודות הרומאיים (לטיניים ואטרוסקים) של השפה, יחד עם השפות הקדם-רומאיות שהיו באי. שפת הסרדו, בדומה לשפות לטיניות אחרות ספגה השפעות מהשפות הבאות:

• איבריות
• אטרוסקי
• פיניקי

וכן השפעות משניות מהשפות:

• קטלאנית
• ספרדית
• איטלקית

מוצא השפה, המכונה לעתים בכינוי פאלאוסרדיניאן (Paleosardinian), עדיין לא ברור בשל העדר עדויות בכתב. קיימים ממצאים בכתב רק מימי הביניים.

מחקרים רבים ניסו לגלות את מקורותיה הלא-ידועים של השפה משורשים קדם-רומאיים. ההשערה ההתחלתית קושרת את העם הסרדי עם השרדנה - אחד מגויי הים.

החוקר מסימו פיטאו (Massimo Pittau) טען בשנת 1994 כי הוא מצא שורשים לטינים דומים הן בשפה האטרוסקית והן בשפה הנוראגית - שפה מקומית באי. ידוע על הקשר בין האטרוסקים מטוסקנה לבין סרדיניה.

ישנה דעה כי יש לצפות כי השפה הקדומה הפאלאוסרדיניאן דומה לשפות האיבריות והסיקוליאנית.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: סרדו

• מילון לשפה הסרדית - המתנהל בשפות סרדית, איטלקית ואנגלית.