סרדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרדוֹ‏ (Sardu)
מדינות בהן מדוברת: איטליה
אזורים בהם מדוברת: סרדיניה
סך כל הדוברים: 1.65 מיליון
דוברי שפת אם:
כתב:
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
איטלית
רומאנית
סרדו
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: מוכרת כשפה רשמית עם האיטלקית
ראו גם: שפהרשימת שפות
שפות איטליה שפות וניבים בסרדיניה

סרדוֹ‏ (נקראת לעתים, בהתאם לאזור או לתרבות המקומית סרדוּ‏ או סרדה) היא שפה הנמנית עם השפות הרומאניות במשפחת בשפות ההודו-אירופיות. משנת 1997 היא מוכרת כשפה רשמית של האזור האוטונומי סרדיניה, יחד עם השפה האיטלקית.

לפי הערכה, מספר דוברי הסרדו בעולם מגיע ל-2.5 מיליון. דוברי השפה מחוץ לאי הם מהגרים המצוײם במדינות אוסטרליה, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה.

מאפײני השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה נחשבת לשמרנית ביותר מבין השפות הרומאיות המערביות, אשר מוצאן מהשפה הלטינית. ניתן למצוא אותה בשני ניבים עיקרײם:

  • הקאמפידנזה (campidanese) - הניב מדובר בחלק המרכזי-דרומי של האי, באזור בו מצויה אוכלוסײת 900,000 תושבים, כמחצית מאוכלוסײת האי. הניב נחשב כמרוחק יחסית מהשפה הלטינית.

הקאמפידנזה הנו ניב הומוגוני יחסית לניב השני הנפוץ, הניב לוגודורזה־נאורזה. למרות זאת, קיים מיון משני לשבעה ניבים:

  • דרומי meridionale
  • מרכזי centrale
  • מזרחי occidentale o rustico
  • אזורי סוצ'יטאנו sulcitano
  • אזורי סאראבזה sarrabese
  • ברבריצ׳נו דרומי barbaricino meridionale
  • אזורי אוגליאסטרינו ogliastrino
  • לוגודורזה - נאורזה (logudorese-nuorese) - ניכרות בו השפעות השפות הקטלאנית והלטינית. הניב מדובר באזורים הצפונײם של האי, המכונים בשם: Capo di sopra - שפירושו - הראש העליון, וכולל את הפרובינציות של סאסארי, אולביה טמפיו, נאורו וחלק מאוריסטיאנו. העיר המרכזית באזור היא סאסארי והיא משקל נגד לעיר הראשית באי קליארי שכונתה בשם: Capo di sotto שפירושו - הראש התחתון. באופן מסורתי, שתי הערים חילקו ביניהן את האי באופן מִנהלי.

מספר דוברי ניב זה נאמד ב-400,000. הוא כולל שני ניבי משנה:

  • לוגודורזה
  • נאורזה

לוח השװאתי למלים בשפות הדומות ללטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית לטינית צרפתית איטלקית ספרדית קטלאנית פורטוגזית סרדו
מפתח (clave(m clé chiave llave clau chave crae/crai
לילה (nocte(m nuit notte noche nit noite notte/notti
לשיר cantare chanter cantare cantar cantar cantar cantare/cantai
עז (capra(m chèvre capra cabra cabra cabra cabra/craba
לשון (lingua(m langue lingua lengua llengua língua limba/lingua
כיכר (platea(m place piazza plaza plaça praça pratha/pratza
גשר (ponte(m pont ponte puente pont ponte ponte/ponti
כנסייה (ecclesia(m église chiesa iglesia església igreja creia/cresia
בית חולים (hospitale(m hôpital ospedale hospital hospital hospital ispidale/spidali
גבינה (formaticu(m fromage formaggio queso formatge queijo casu

תולדות השפה ומוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות האי סרדיניה מצביע על בידודה מהיבשת האירופית עד לעת החדשה. עובדה זו שמרה על היסודות הרומאײם (לטינײם ואטרוסקים) של השפה, יחד עם השפות הקדם-רומאיות שהיו באי. שפת הסרדו, בדומה לשפות לטיניות אחרות ספגה השפעות מהשפות הבאות:

וכן השפעות משניות מהשפות:

מוצא השפה, המכונה לעתים בכינוי פאלאוסרדיניאן (Paleosardinian), עדײן לא ברור בשל העדר עדויות בכתב. קײמים ממצאים בכתב רק מימי הביניים.

מחקרים רבים ניסו לגלות את מקורותיה הלא-ידועים של השפה משורשים קדם-רומאײם. ההשערה ההתחלתית קושרת את העם הסרדי עם השרדנה - אחד מגויי הים.

החוקר מסימו פיטאו (Massimo Pittau) טען בשנת 1994 כי הוא מצא שורשים לטינים דומים הן בשפה האטרוסקית והן בשפה הנוראגית - שפה מקומית באי. ידוע על הקשר בין האטרוסקים מטוסקנה לבין סרדיניה.

ישנה דעה כי יש לצפות כי השפה הקדומה הפאלאוסרדיניאן דומה לשפות האיבריות והסיקוליאנית.

קישורים חיצונײם[עריכת קוד מקור | עריכה]