שפות רומאניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
השפות הרומאנית באירופה
חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית

השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית או בשמה האחר - הרומית, שלא נחשבת כשפה רומאנית, תוך השפעות שפות נוספות. השפות הרומאניות המדוברות ביותר הן ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, איטלקית ורומנית. השפות הרומאניות מדוברות סביב העולם כולו על ידי יותר מ-800 מיליון בני אדם בעיקר באירופה ובאמריקה הלטינית.

השפות ה"רומאניות" התפתחו מהלטינית המדוברת המכונה לטינית וולגארית (מהלטינית vulgus - "עם"), שדוברה בפי החיילים הרומאים, נציגי השלטון הרומי ומתיישבים אחרים, על ידם היא התפשטה בפרובינקיות הרומיות. בכל אזור עברה הלטינית המדוברת מגוון שינויים נרחב לאורך השנים והושפעה רבות מהשפות המקומיות, אשר דוברו באותם האזורים לפני כן (מה שנקרא "סובסטרט" במינוח הבלשני). שפות הסובסטרט השונות אמנם כמעט ולא השאירו חותמם בלקסיקון השפות הרומאניות המודרניות, אך השפעתן ניכרת בתחומי הדקדוק השונים. חלוקת השפות הרומאניות לתת-קבוצות מתבססת על אזורי שפות סובסטרט אלה, המתלכדים עם התפוצה הלשונית הגאוגרפית.

חלוקת השפות הרומאניות לתת-קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת השפות הרומאניות

שפות גאלו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות אלה מדוברות באזורים בהם דוברו שפות קלטיות לפני הגעת השפה הלטינית

אוקסיטנית וקטלאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות איברו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפות שמקורן בחצי-האי האיברי, להן סובסטרט איברי וקלטי.

שפות איטלו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות רטו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות בעלות סובסטרט של רטית, שפה בלתי-משויכת, אשר דוברה באזור האלפים הדרומײם. עם זאת, מדובר באיחוד שפות טריטוריאלי ולא גנטי.

שפות דלמטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות בלקנו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לעיל אינה אחידה בקרב החוקרים. כך יש המשייכים את השפה הדלמטית ואפילו את השפות הרטיות לשפות איטלו-רומאניות. כמו כן, יש המחלקים את השפות כולן לשלושה ענפים: הענף המזרחי הכולל את השפות הבלקנו-רומאניות, הענף המערבי הכולל את כל שאר השפות פרט לסרדינית, הממוינת לבד לענף הדרומי, זאת בגלל היותה השמרנית ביותר מבין השפות הרומאניות ובעלת סובסטרט פלאו-סרדיני מיוחד - שפות עתיקות, אשר דוברו בסרדיניה בעת העתיקה ותכונותיהן ושיוכן אינו ברור.

משלושת המגדרים (זכר, נקבה, נייטרלי) שהיו קיימים בשפה הלטינית, נותרו בשפות הרומאניות (פרט לרומנית) שני מגדרים, זכר ונקבה. כמו כן, ממערכת הנטייה השמנית (היחסות) הקיימת בלטינית בצרפתית עתיקה ואוקסיטנית נשארה מערכת של שתי יחסות בלבד - הישירה והעקיפה. בשפות המודרניות אין כלל נטייה שמנית (פרט לרומנית, אשר לה קיימת מערכת דמוית-יחסות, שהינה תוצאה של השפעת השפות הסלאביות השכנות ולא התפתחות מערכת הנטייה הלטינית).