סרנגטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוף אופייני בסרנגטי - מישור מכוסה בעשב גבוה
עדרי ענק של זברות וגנואים בסרנגטי
מספר זברות שותות מנחל

הסרנגטי היא סוואנה אפריקאית גדולת ממדים המשתרעת על כ-60,000 קילומטרים רבועים בטנזניה ובקניה.

האזור מכיל מספר פארקים לאומיים ואזורים הנתונים תחת פיקוח, בהם הפארק הלאומי סרנגטי המשתרע על שטח של יותר מ-14,000 קילומטרים רבועים. השם "סרנגטי" מקורו בשפת של בני המסאי, ופירושו "ערבות אין-סופיות". הסרנגטי ידועה גם בגלל עולם החי העשיר שבה. באזור מצויים יותר מ-2 מיליוני פרטים של פרסתנים אוכלי עשב ועוד אלפי טורפים ממינים שונים, בעיקר חתוליים. גנואים, צבאים, זברות ותאו אפריקני הם מבעלי החיים הנפוצים ביותר באזור.

הסרנגטי מוכרת בעיקר בגלל "הנדידה הגדולה" הדו-שנתית של אוכלי עשב, שהיא אחת מהנדידות היבשתיות הגדולות ביותר של בעלי חיים בכדור הארץ. בסביבות חודש אוקטובר, בסביבות שני מיליון פרסתנים אוכלי עשב נודדים מהגבעות הצפוניות של הסרנגטי אל עבר הערבות הדרומיות, תוך כדי חציית נהר המארה, בעקבות הגשמים והעשב הטרי שצומח בעקבותיהם. בערבות הדרומיות הפוריות מעמידים רבים מהפרסתנים צאצאים, ובחודש אפריל הם יוצאים בנדידה חזרה לצפון, וחוצים את נהר המארה שוב. הנדידה מעמידה לבעלי החיים תלאות רבות, וחלק ניכר מהם לא שורד אותה. כ-250,000 גנואים מתים מדי שנה במהלך המסע מטנזניה אל מסאי מארה, מרחק של כ-800 קילומטרים. המוות נגרם בדרך כלל כתוצאה מפציעות, אפיסת כוחות, או טריפה על ידי אחד ממיני החתולים הגדולים המצויים בסרנגטי. ככל הנראה, בעלי החיים הנודדים רגישים לקולות בתדרים נמוכים מאוד ומסוגלים לשמוע את קול הגשמים והסערות גם כשזה נמצא במרחק עשרות קילומטרים מהם, וכך הם מכוונים את כיוון נדידתם.

בסמוך לסרנגטי נמצא גם אתר מורשת עולמית אזור השימור נגורונגורו, שבו נמצאו מאובני האדם הקדומים ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]