רד אאורבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רד אאורבך

ארנולד ג'ייקוב "רד" אָאוּוֶרְבָּךּ[1]אנגלית: Arnold Jacob "Red" Auerbach ‏, 20 בספטמבר 1917 - 28 באוקטובר 2006) היה נשיאה ומאמנה של קבוצת הכדורסל בוסטון סלטיקס בין השנים 1950 ל-1966 בהן זכתה בתשע אליפויות NBA, שיא שנשבר רק בעונת 2008-09 על ידי פיל ג'קסון. הוא וג'קסון נחשבים כגדולי מאמני ה-NBA בכל הזמנים.

תחילת קריירת האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאורבך נולד למשפחה יהודית בברוקלין ולמד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא שימש כעוזר מאמן באוניברסיטת דיוק עד שנאלץ להחליף את המאמן הראשי, גרי ג'רארד, שלקה בסרטן. אאורבך נשאר בתפקיד רק 3 חודשים כיוון שלא רצה לקבל משרת אימון בנסיבות שכאלה, ופנה לאמן את ה"וושינגטון קפיטולס" (שפורקה ב-1951) בשנים 1947-1949. בהדרכתו, הקבוצה הגיעה למאזנים מצוינים ולראשות הבית פעמיים, אך לא הצליחה לזכות באליפות. בעונת 1949/50 אימן אאורבך בקבוצת "טריי-סיטיס בלקהוקס" (כיום האטלנטה הוקס) והוביל אותה למאזן 28-29. עונה זו היא היחידה בה הוביל מועדון למאזן ניצחונות שלילי.

אימון בבוסטון סלטיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הבאה החל אאורבך לאמן בבוסטון סלטיקס והוביל אותה להישגים מרשימים עם ביל ראסל, בוב קוזי, ג'ון האבליצ'ק ועוד שחקנים מעולים. כשפרש מאימון בשנת 1966, לאחר 20 שנה כמאמן, נזקפו לזכותו 938 ניצחונות עונה רגילה (שיא שנשמר עד שנת 1995) וכן 9 אליפויות (השיא נשבר רק על ידי פיל ג'קסון). אחד מסימני ההיכר הידועים שלו היה הדלקת סיגר לאות ניצחון עוד לפני סיום זמן המשחק.

המשך הקריירה כנשיא ושנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רד אאורבך בסוף ימיו

רד אאורבך המשיך לכהן כמנכ"ל ונשיא הסלטיקס וזכה עימה בעוד 7 אליפויות עד 1986: שניים בשנות ה-70 בהנהגת הבליצ'ק ודייב קאונס, ושלושה בשנות השמונים כשכיכבו בקבוצה לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש ועוד שחקנים מצוינים. הוא פתח בית ספר לכדורסל על שמו ועבד עם צעירים עד ימיו האחרונים. בנוסף, הוא כתב 7 ספרים על כדורסל. בשנים האחרונות לחייו מצבו הבריאותי התדרדר והוא אושפז שוב ושוב בבתי חולים. ב-28 באוקטובר 2006 לקה בהתקף לב מול ביתו ונפטר.

אאורבך היה חלוץ בתחומים שונים בהיסטוריית ה-NBA:

  • אאורבך היה המאמן הראשון בהיסטוריה שבחר שחקן אפרו-אמריקאי בדראפט (צ'אק קופר ב-1950) והראשון לשבץ חמישה אפרו-אמריקאים בחמישייה הפותחת (ב-1964).
  • אאורבך היה הראשון לבחור בדראפט שחקן שלא בעונתו השלישית במכללה. היה זה בשנת 1978 כשבחר את לארי בירד (לימים אחד מגדולי שחקני ה-NBA בכל הזמנים). לאחר הדראפט נאלץ אאורבך להמתין שנה עד שבירד ישלים את לימודיו.
  • אאורבך העביר את שרביט האימון לביל ראסל והפך אותו למאמן הכדורסל האפרו-אמריקאי הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רד אאורבך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם המשפחה נכתב באנגלית auerbach. הגיית תחילת השם היא כמו (author) "מחבר" והגיית סוף השם היא כמו k (ק'). כאן מופיעה הגיית השם בכתיב פונטי ובהשמעה.


זוכי פרס מאמן השנה ב-NBA

1962/63: גלאטין • 1963/64: הנום • 1964/65: אאורבך • 1965/66: שייס • 1966/67: קר • 1967/68: גוהרין • 1968/69: שאו • 1969/70: הולצמן • 1970/71: מוטה • 1971/72: שרמן • 1972/73: היינסון • 1973/74: סקוט • 1974/75: ג'ונסון • 1975/76: פיטץ' • 1976/77: ניסאלק • 1977/78: בראון • 1978/79: פיטסימונס • 1979/80: פיטץ' • 1980/81: מקיניי • 1981/82: שאו • 1982/83: נלסון • 1983/84: ליידן • 1984/85: נלסון • 1985/86: פרטלו • 1986/87: שולר • 1987/88: מו • 1988/89: פיטסימונס • 1989/90: ריילי • 1990/91: צ'ייני • 1991/92: נלסון • 1992/93: ריילי • 1993/94: וילקינס • 1994/95: האריס • 1995/96: ג'קסון • 1996/97: ריילי • 1997/98: בירד • 1998/99: דונלייבי • 1999/00: ריברס • 2000/01: בראון • 2001/02: קרלייל • 2002/03: פופוביץ' • 2003/04: בראון • 2004/05: ד'אנטוני • 2005/06: ג'ונסון • 2006/07: מיטשל • 2007/08: סקוט • 2008/09: בראון • 2009/10: ברוקס • 2010/11: ת'יבודו • 2011/12: פופוביץ' • 2012/13: קארל • 2013/14: פופוביץ'