ניו יורק ניקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניו יורק ניקס
לוגו המועדון
נוסדה: 1946
אולם: מדיסון סקוור גארדן
קיבולת: 19,812 צופים
מדים: לבן, כתום, כחול
קמע: אין
אליפויות: 1970, 1973
סגנות: 1951, 1952, 1953, 1972, 1994, 1999

ניו יורק ניקרבוקרס (אנגלית: New York Knickerbockers), או בקיצור הניקס, היא קבוצת כדורסל המשחקת בליגת ה-NBA ואחת משתי הקבוצות הכדורסל היחידות בליגה שקיימות מיום היווסדה ומשחקות באותן ערים, כאשר השנייה היא בוסטון סלטיקס. הקבוצה משחקת באולם מדיסון סקוור גארדן הממוקם במנהטן, ניו יורק.

הניקס זכו עד היום בשתי אליפויות NBA, הראשונה ב-1970 והשנייה ב-1973, בנוסף הגיעו הניקס מספר פעמים למעמד הגמר אך הפסידו בהם, לאחרונה הם הגיעו לגמר ב-1994 וב-1999 והפסידו ליוסטון רוקטס ולסן אנטוניו ספרס, בהתאמה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1946-1968: השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקם הראשון של הניקרבוקסרס בליגת ה-BBA התרחש ב-1 בנובמבר 1946, נגד טורונטו האסקיס. המשחק התרחש באולם מייפל ליף גארדנס, ובו ניצחו הניקס 68-66. הניקס הפכו לקבוצה הראשונה שבשורותיה שיחק שחקן שאינו לבן, כשהשחקן וואטרו מיסאקה הצטרף לקבוצה ב-1947. המאמן הראשון של הניקס היה ניל קוהלן. בתחילת העשור הראשון של ליגת ה-NBA הניקס הגיעו לשלושה גמרים רצופים בין השנים 1951-1953, וכובדו על ידי שחקני כדורסל ואוהדים. בהמשך העשור הניקס הגיעו לפלייאוף רק 3 פעמים.

ביל בראדלי, בחירת דראפט של הניקס מ-1965

הניקס הפכו לקבוצה הראשונה שהחתימו שחקן אפרו-אמריקאי, נתניאל קליפטון ב-1950. למרות שקליפטון חתם ראשון, האפרו-אמריקאי הראשון ששיחק היה ארל לויד. באותה שנה נבחר האפרו-אמריקאי הראשון בדראפט על ידי בוסטון סלטיקס, צ'אק קופר.

הניקס לא חוו הצלחות בין השנים 1960-1966. בכל השנים האלו הם סיימו במקום האחרון באזור המזרחי. כמה מההפסדים הגדולים בהיסטוריה של הניקס קרו בתקופה הזו. אחד מהמשחקים המפורסמים קרה ב-2 במרץ 1962, בו הניקס התחרו בפילדלפיה ווריירס של ווילט צ'מברליין, וצ'מברליין קלע 100 נקודות - שיא NBA בכל הזמנים. הווריירס ניצחו במשחק 169-147.

בתוך הירידה הגדולה של הניקס בכל זאת היו כמה נקודות אור. ב-1964 הניקס בחרו בדראפט את וויליס ריד שבאותה שנה זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA. בדראפט 1965 הניקס זכו בבחירה נוספת בעקבות טרייד, ובחרו את השחקן ביל בראדלי שישחק בניקס ב-10 השנים הבאות ויבחר בעתיד להיכל התהילה.

1968-1975: שנות האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולט פרייזר, שחקן הקבוצה בין השנים 1967-1977

ב-1968 הניקס הגיעו לפלייאוף לראשונה מאז 1959. הניקס מינו את רד הולצמן למאמן הקבוצה. ביחד עם הולצמן והשחקנים הצעירים והמוכשרים ביל בראדלי ווולט "קלייד" פרייזר (שכמו בראדלי הגיע להיכל התהילה) ההגעה לפלייאוף התאפשרה. בעונה הבאה הניקס רכשו את דייב דבוצ'ר (עוד שחקן מהיכל התהילה) מדטרויט פיסטונס. בעונת 1968/1969 הם הגיעו למאזן 55-27. בפלייאוף של אותה עונה הניקס עברו את הסיבוב הראשון בפעם הראשונה מאז 1953, כשהדיחו את הבולטימור בולטס בסוויפ. לאחר מכן הניקס הפסידו לבוסטון סלטיקס בגמר המזרח.

במהלך עונת 1969/1970 הניקס השיגו רצף של 18 ניצחונות. באותה עונה הניקס השיגו מאזן 60-22, המאזן הטוב ביותר מבין כל קבוצות ה-NBA בעונה זו והמאזן הטוב ביותר של הניקס בהיסטורייה של המועדון. אחרי שהניקס ניצחו את בולטימור בולטס 4-3 בחצי גמר המזרח ואת מילווקי באקס בגמר המזרח 4-1 הם פגשו את לוס אנג'לס לייקרס בגמר.

בארבעת המשחקים הראשונים הסדרה הייתה בשוויון 2-2. במהלך הרבע השני של המשחק החמישי אחד מכוכבי הקבוצה, וויליס ריד נפצע בשריר ברגלו הימנית ולא חזר לשחק באותו משחק. למרות היעדרותו ביותר מחצי משחק הניקס ניצחו ניצחון מרשים ב-16 נקודות הפרש. בלי ריד הפצוע הניקס הפסידו במשחק ה-6 והלכו למשחק מכריע ואחרון בסדרה מול הלייקרס.

בתחילת המשחק ריד צלע לכיוון הפארקט, כשהוא מראה את נחישותו לשחק למרות כאביו. ריד קלע את שני הסלים הראשונים של ניו יורק במשחק, ולא קלע יותר בהמשכו. למרות הופעתו החלשה על המגרש, העלה ריד את המורל של קבוצתו בעזרת ההירואיות שלו. הניקס ניצחו בסופו של המשחק 113-99, וזכו באליפות NBA ראשונה בהיסטוריה של המועדון אחרי שגברו על הלייקרס בסדרה מותחת שהסתיימה ב-4-3.

כל מספרי החולצות של החמישייה הפותחת מעונת 1969/1970 ניתלו על תיקרת המדיסון סקוור גארדן, אולם הניקס, ולא ישתמשו במספרים אלו יותר. המספרים הם של וולט פרייזר (10#), וויליס ריד (19#), דייב דבוצ'ר (22#), ביל בראדלי (24#) ודיק בארנט (12#). ההליכה של ריד על הפארקט היוותה את אחד הרגעים הגדולים בהיסטוריה של הגארדן.

ההצלחה של הניקס מעונה זו המשיכה איתם לכמה שנים. אחרי שהפסידו בגמר המזרח ב-1971 לבולטימור בולטס הניקס רכשו את ג'רי לוקאס וארל מונרו, שני שחקנים שיגיעו בעתיד להיכל התהילה. בעזרתם הם חזרו לגמר ה-NBA. בגמר הזה הניקס הפסידו ללייקרס בחמישה משחקים.

בשנה הבאה הניקס נקמו בלייקרס כשנצחו אותם בגמר בחמישה משחקים וזכו באליפות שנייה בתולדות המועדון בתוך ארבע שנים. לקבוצה הייתה עוד שנה טובה, כשבעונת 1973/1974 היא הגיעה לגמר המזרח. הניקס הפסידו לבוסטון סלטיקס בחמישה משחקים. אחרי עונה זו ריד הודיע על פרישה, ועתידה של הקבוצה לא נראה ורוד.

1975-1985: השנים שלאחר האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד משחקני ההגנה והספסל הטובים ביותר בניקס במשך שנות ה-70 היה לא אחר מאשר פיל ג'קסון, המאמן המצליח ביותר בהיסטוריה של ה-NBA מבחינת אליפויות. הוא שיחק בניקס בין השנים 1967-1978 אחרי שנבחר בדראפט במקום ה-17. בעונת 1974/1975 הוא אף הוביל את הליגה בעבירות, כשעשה 330 כאלו. אחרי שפרש ג'קסון אימן בשיקגו בולס ובלוס אנג'לס לייקרס.

יובי בראון, מאמן הניקס בין השנים 1982-1987

בעונת 1974/1975 הניקס השיגו מאזן שלילי של 40-42. זו הפעם הראשונה מזה 8 שנים שניקס השיגו מאזן שלילי. למרות המאזן הניקס הצליחו להגיע לפלייאוף, אך הפסידו בסיבוב הראשון ליוסטון רוקטס. אחרי עוד שתי עונות עם מאזנים שליליים המאמן רד הולצמן הוחלף על ידי השחקן עד לא מזמן בניקס, וויליס ריד. תחת ריד הניקס השיגו מאזן 43-39, ועלו לפלייאוף. בחצי גמר המזרח הם הודחו בסוויפ בידי הפילדלפיה 76'. בעונה הבאה הניקס התחילו במאזן 6-8, וריד הוחלף על ידי הולצמן שחזר לאמן בקבוצה. למרות המינוי של הולצמן הניקס השיגו מאזן 31-51, הגרוע ביותר שלהם מזה 13 שנים.

בעונת 1979/1980 הניקס שיפרו את מאזנם והשיגו 39-43. בעונת 1980/1981 השיפור נמשך כשהניקס השיגו מאזן 52-30. למרות ההצלחה בעונה זו הודחו הניקס ב-2 משחקים בידי השיקגו בולס כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף. הולצמן פרש אחרי עונה זו וסיים את הקריירה כאחד מהמאמנים בעלי הכי הרבה ניצחונות ב-NBA. בעונה שלאחר פרישתו הדרדר מאזנם של הניקס ל-33-49.

אחרי פרישתו של הולצמן החליף אותו המאמן יובי בראון. תחתי בראון הניקס השיגו מאזן 44-38 והם העפילו לפלייאוף. בחצי גמר המזרח הניקס הודחו בסוויפ על ידי הפילדלפיה 76'. בעונה הבאה הניקס רכשו את ברנרד קינג ושיפרו את מאזנם כשהשיגו 47-35 והמשיכו להופיע בפלייאוף. בסיבוב הראשון הם ניצחו את דטרויט פיסטונס בסדרה של 5 משחקים, כשבמשחק ה-5 הם ניצחו בהארכה. בחצי הגמר הם הפסידו לבוסטון סלטיקס בסדרה בת 7 משחקים.

בעונה הבאה מזלם של הניקס שוב התהפך כשהם "השיגו" מאזן 24-58, כשמתוך 12 המשחקים האחרונים של הקבוצה הם לא ניצחו באחד. ב-23 במרץ 1985, במשחק הראשון שמתוך הרצף הניקס איבדו את ברנרד קינג שנפצע בברכו. הפציעה גרמה לו להיות מחוץ למגרשים למשך השנתיים הבאות, שבהן הוא אמור להשתקם. חשבו שקינג סיים את הקריירה שלו, אך הוא הוכיח את טעותם כשחזר למגרשים בעונת 1986/1987.

1985-2000: עידן פטריק יואינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטריק יואינג, שחקן הניקס בין השנים 1985-2000

אחרי עונת 1984/1985 החלשה הניקס התמודדו על בחירת דראפט גבוהה בדראפט 1985. הניקס זכו בבחירה הראשונה בדראפט. הם בחרו בסנטר פטריק יואינג מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, שבעתיד יהפוך לכוכב הקבוצה ויהיה בהיכל התהילה. בשנתו הראשונה של יואינג בליגה הוא הוביל את שחקני השנה הראשונה בנקודות (20 בממוצע) וריבאונדים (9 בממוצע). בסיומה של העונה הוא זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA. הקבוצה, לעומת יואינג, לא הצליחה והשיגה מאזן לא טוב של 23-59, ובעונה הבאה 24-58.

בעונת 1987/1988 הניקס השתפרו כשמינו את ריק פיטינו לעמדת המאמן ובחרו את מארק ג'קסון במקום ה-18 בדראפט. יואינג המשיך להופיע ביכולת טובה, והניקס סיימו את העונה עם מאזן 38-44 ועלייה לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם הפסידו לבוסטון סלטיקס.

בעונה הבאה הניקס הצליחו הרבה יותר, כשבתחילת העונה הם העבירו את ביל קארטרייט לשיקגו בולס בתמורה לפאוור פורוורד צ'ארלס אוקלי. הניקס השיגו מאזן 52-30, וזכו לראשונה מזה 20 שנה בערך באליפות הבית האטלנטי. בסיבוב הראשון הם הדיחו את פילדלפיה 76', ובחצי גמר המזרח הבולס ניצחו אותם.

לקראת עונת 1989/1990 מספר שינויים קרו בניקס. המאמן פיטינו עזב ובמקומו מונה סטו ג'קסון. הניקס השיגו מאזן 45-37 בסיום העונה ועלו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם נצחו את הסלטיקס 3-2, אחרי שהפסידו בשני המשחקים הראשונים וניצחו את שלושת הבאים. בחצי הגמר הם הפסידו לדטרויט פיסטונס, שהשיגה את האליפות באותה עונה. בעונת 1990/1991 הוחלף ג'קסון ומונה במקומו לעמדת המאמן ג'ון מק'לאוד. הניקס השיגו מאזן 39-43 והודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף בידי השיקגו בולס שהשיגו את האליפות.

לפני עונת 1991/1992 הניקס מינו את פט ריילי לעמדת המאמן הראשי. ריילי, שאימן את הלוס אנג'לס לייקרס וזכה איתם באליפויות בשנות ה-80, הנחיל בשחקניו את שיטת המשחק הדוגלת בהגנה חזקה ופיזית במיוחד. הניקס שהביאו את ג'ון סטארקס שהפך במהרה לחביב הקהל. הם שיפרו את המאזן שלהם, כשסיימו את העונה עם 51-31, מאזן מספיק טוב כדי להיות בראשות הבית האטלנטי בשוויון עם קבוצה נוספת. בסיבוב הראשון הניקס ניצחו את דטרויט פיסטונס, וחצי גמר המזרח הם הודחו שוב בידי השיקגו בולס, הפעם ב-7 משחקים.

בעונת 1992/1993 הניקס המשיכו במגמת השיפור, כשסיימו את העונה עם מאזן טוב של 60-22. לפני תחילת העונה הניקס העבירו בטרייד את מארק ג'קסון ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לצ'ארלס סמית', דוק ריברס ובו קימבל. בנוסף הם רכשו את רולאנדו בלאקמן מדאלאס מאבריקס. בפלייאוף של אותה עונה הניקס הגיעו לגמר המזרח, שם נפגשו שוב עם הבולס. הם ניצחו את שני המשחקים הראשונים, אך הפסידו בארבעת המשחקים הבאים והודחו.

אחרי ששחקן השיקגו בולס, מייקל ג'ורדן, פרש את פרישתו הראשונה הרבה פרשנים חשבו שזו הזדמנות מצוינת לניקס לעלות לגמר ה-NBA. הבולס הדיחו בעצמם את הניקס בשלוש השנים האחרונות, ובכל שלושתן הם זכו באליפות. הניקס קיבלו את דריק הארפר בטרייד באמצע העונה מדאלאס מאבריקס. הם סיימו את העונה במאזן 57-25, וזכו באליפות הבית האטלנטי.

בפלייאוף של אותה עונה הניקס שחקו 25 משחקים, שיא NBA שישבר רק ב-2008 על ידי הבוסטון סלטיקס. בסיבוב הראשון הניקס הדיחו את ניו ג'רזי נטס. בחצי גמר המזרח הניקס שחקו נגד הבולס, ולאחר שלוש שנים שהבולס ניצחו היה תורם של הניקס לעשות זאת, בסדרה בת 7 משחקים. בגמר המזרח הניקס שחקו נגד אינדיאנה פייסרס. בזכות הופעותיו המצוינות של כוכב אינדיאנה, רג'י מילר, הפייסרס הובילו בסדרה 3-2. הניקס ניצחו בשני המשחקים הבאים ועלו לגמר NBA ראשון מאז 1973.

בגמר ה-NBA הניקס שיחקו נגד יוסטון רוקטס, ומשחקם התאפיין בעיקר בהגנה החזקה והאטת קצב המשחק. בשני המשחקים הראשונים התוצאה הייתה 1-1, וכשהקבוצות באו לשחק במדיסון סקוור גארדן הניקס ניצחו פעמיים, כרק ניצחון אחד מפריד ביניהם לבין אליפות. הרוקטס ניצחו במשחקים החמישי והשישי, וכפו משחק שביעי ומכריע. במשחק האחרון הניקס הפסידו 90-84, כשהמאפיין הבולט של המשחק היה ערב הקליעה הנוראי של סטארקס (2 מ-18 מהשדה), כשריילי לא החליף את סטארקס כשהיו שחקנים מספיק טובים על הספסל כמו בלאקמן או יוברט דייוויס.

בעונה הבאה הניקס השיגו מאזן 55-27 וסיימו במקום השני בבית האטלנטי. אחרי שהדיחו את קליבלנד קאבלירס בסיבוב הראשון של הפלייאוף הם נפגשו עם אינדיאנה פייסרס בחצי גמר המזרח. במשחק הראשון כוכב הפייסרס רג'י מילר קלע 8 נקודות ב-8 השניות האחרונות, והכריע את המשחק לטובת קבוצתו, 107-105. הסדרה הגיעה למשחק שביעי, ובמשחק השביעי לפטריק יואינג הייתה הזדמנות לקבוע הארכה עם הבאזר, אך הוא החטיא ליי-אפ והניקס הפסידו 97-95. ריילי התפטר יום לאחר מכן ובמקומו מינו הניקס את דון נלסון.

הגעתו של נלסון שינתה את סגנון המשחק של הניקס מהגנתי להתקפי, אך אחרי 59 משחקים בלבד בעונת 1995/1996 הוא פוטר. במקומו הניקס לא חיפשו להחתים מאמן ידוע ובעל קבלות, ובמקום זאת הם החתימו את ג'ף ואן גאנדי חסר הניסיון, שלא היה בעמדת המאמן הראשי לפני כן. הניקס השיגו מאזן של 47-35, והם עלו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם הדיחו את קליבלנד קאבלירס בסוויפ. בחצי גמר המזרח הניקס הודחו על ידי השיקגו בולס שחזרו להיות דומיננטיים עם חזרתו של מייקל ג'ורדן בסדרה בת 5 משחקים. הבולס חוו את העונה הטובה בהיסטוריה של ה-NBA, עם 72 ניצחונות וזכייה באליפות.

בתחילת עונת 1996/1997 הניקס צירפו את לארי ג'ונסון ואלן יוסטון. ביחד עם התוספות המשמעותיות האלו הם השיגו מאזן 57-25. בסיבוב הראשון הניקס הדיחו בסוויפ את שארלוט הורנטס. בחצי גמר המזרח הם פגשו את מיאמי היט שאומנה על ידי פט ריילי, שהתפטר מהניקס לפני מספר שנים. בארבעת המשחקים הראשונים הניקס הובילו 3-1. במשחק החמישי התרחשה קטטה שגרמה להרחקתם של מספר שחקני מפתח. כשיואינג ויוסטון הורחקו מהמשחק השישי, וג'ונסון וסטארקס הורחקו מהמשחק השביעי הניקס הפסידו בסדרה.

עונת 1997/1998 אופיינה בעיקר בחסרונו של פטריק יואינג שנפצע ב-22 בדצמבר ולא חזר לשחק לא בעונה ולא בפלייאוף. הניקס השיגו מאזן 43-39, שסידר להם מקום בפלייאוף. בסיבוב הראשון הם הדיחו את מיאמי היט, ובחצי הגמר הם נפגשו עם אינדיאנה פייסרס. הניקס הפסידו לפייסרס בסדרה בת 5 משחקים, למרות חזרתו של יואינג למגרשים במשחק השני. זו הייתה השנה הרביעית ברציפות שהניקס הודחו בחצי גמר המזרח.

עונת 1998/1999 הייתה מקוצרת בשל שביתת השחקנים. לפני תחילתה הניקס העבירו את סטארקס בטרייד בתמורה ללאטרל ספרוול, וצ'ארלס אוקלי הועבר לטורונטו ראפטורס בתמורה למרכוס קמבי. אחרי שבקושי הגיעו לפלייאוף עם מאזן 27-23, הניקס התחילו בסיפור ה"סינדרלה" שלהם. בסיבוב הראשון הניקס הדיחו את מיאמי היט שסיימו את העונה במקום הראשון במזרח. מקרה זה היה השני בהיסטוריה של ה-NBA שהמדורגת השמינית מדיחה את הראשונה, והמקרה הראשון והיחידי באזור המזרחי.

אחרי שהניקס הדיחו את אטלנטה הוקס בחצי גמר המזרח בסוויפ הם פגשו את אינדיאנה פייסרס בגמר המזרח. למרות שיואינג סבל מפציעה החל מהמשחק השלישי הניקס ניצחו את הפייסרס, והפכו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הNBA שעלו לגמר מהמקום השמיני. למרות ההישג הניקס שחסרו את יואינג פגשו את סן אנטוניו ספרס שכללה את האולסטארים דייוויד רובינסון וטים דאנקן, והם הפסידו ב-5 משחקים.

עונת 1999/2000 הפכה לעונה האחרונה שבה השתתף פטריק יואינג, והייתה למעשה סיומה של תקופה בניקס. הניקס הגיעו למאזן 52-30 בעונה זו, ועלו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם הדיחו את מיאמי היט בעוד סדרה מותחת, שהסתיימה אחרי 7 משחקים כשבשביעי יואינג הטביע דאנק ניצחון. הניקס הפסידו בגמר המזרח לאינדיאנה פייסרס בסדרה בת 6 משחקים. לאחר סיום העונה הם שלחו את יואינג בטרייד לסיאטל סופרסוניקס, וכך בעצם הסתיים עידן יואינג-עם הרבה עליות לפלייאוף, שתי הופעות בגמר וללא אליפות.

2010-2000: הצניחה שלאחר עידן יואינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2000/2001, העונה הראשונה המילניום החדש, הניקס השיגו מאזן טוב של 48-34 למרות עזיבתו של יואינג. למרות ההצלחה היחסית בעונה הסדירה, בסיבוב הראשון של הפלייאוף הניקס הפסידו בחמישה משחקים לטורונטו ראפטורס. את עונת 2001/2002 הניקס התחילו במאזן 10-9, מה שגרם לג'ף ואן גאנדי להתפטר ב-8 בדצמבר 2001 (כשסיבתו הרשמית היא לפנות זמן להיות עם משפחתו). הניקס מינו את עוזר המאמן דון צ'ייני לעמדת המאמן, וסיימו את העונה עם מאזן 30-52. זו הייתה הפעם הראשונה מאז עונת 1986/1987 שהניקס לא העפילו לפלייאוף.

במשך אותה עונה הניקס ניסו להתחזק, כשהשתמשו במספר טריידים. הם הביאו את שאנון אנדרסון והאוורד איסלי, אשר לשניהם יש משכורת גבוהה וחוזה להרבה שנים. אוהדי הניקס והרבה פרשנים לא אהבו את המהלכים האלו, מפני שאיסלי ואנדרסון לא תרמו לקבוצה כמו גובה המשכורת שלהם, שבינתיים לא מאפשרת לניקס לקנות שחקנים חדשים. בעונת 2002/2003 היה שיפור קל בקבוצה, והם הגיעו למאזן 37-45. למרות השיפור הם לא העפילו לפלייאוף שנה שנייה ברציפות.

סטפון מרבורי, שיחק בניקס בשנים 2004-2009

בתחילת עונת 2003/2004 המאזן של הניקס היה 15-24, מה שגרם לראשי הקבוצה לחשוב על זעזועים. ב-22 בדצמבר 2003 מונה שחקן העבר של הדטרויט פיסטונס וסגן נשיא טורונטו רפטורס, אייזיאה תומאס לנשיאה של הקבוצה. תומאס החליף את מאמן הניקס בלני וילקינס. הטרייד הראשון שתומאס ביצע הביא לניקס את האולסטאר סטפון מרבורי, שמשחק בעמדת הרכז. המורל של הקבוצה עלה עוד יותר כשהם צירפו את קית' ואן הורן ומייקל דוליק. ואן הורן הועבר מאוחר יותר למילווקי באקס בתמורה לטים תומאס ונאזר מוחמד. הניקס עלו לפלייאוף עם מאזן 39-43, אבל הודחו בסוויפ בסיבוב הראשון בידי הניו ג'רזי נטס.

במשך עונת 2004/2005 המאמן ווילקינס התפטר, ובמקומו מונה הרב וויליאמס. הניקס סיימו את העונה עם מאזן 33-49, ולא עלו לפלייאוף. אחרי סיומה של העונה הניקס החתימו את לארי בראון, שיהיה בעמדת המאמן. בראון קיבל חוזה גדול לחמש שנים ששוויו 50 מיליון $, כשהניקס מקווים שהוא יוביל אותם לפלייאוף.

לפני העונה הבאה הניקס החתימו שני סנטרים. הראשון, ג'רום ג'יימס, והשני הוא אדי קרי אותו הם רכשו משיקגו בולס. קרי הגיע ביחד עם אנטוניו דייוויס, והבולס קיבלו בתמורה את תומאס ומייקל סוויטני. למרות ההגעות של השחקנים החדשים והמאמן הניקס "השיגו" מאזן 23-59, המאזן הלפני אחרון בליגה רק אחרי פורטלנד טרייל בלייזרס. בראון פוטר בסיומה של העונה.

בשנתיים האחרונות בוצעו הרבה טריידים ומהלכים של אייזיאה תומאס שגרמו לאי הסכמה מצד האוהדים והפרשנים. ראשית, הבאת הרבה שחקנים יקרים במיוחד כמו מרבורי, ג'מאל קרופורד, ג'יימס, מאליק רוז, ג'אלן רוז וסטיב פרנסיס. שנית הוא קיבל שחקנים שלא תרמו לו הרבה כמו פני הארדוויי, ג'רום וויליאמס ומוריס טיילור בתמורה לבחירות דראפט. למרות זאת ההחלטות של תומאס בדראפט עצמו נחשבו לטובות כשהוא בחר בשחקנים כמו דייוויד לי, טרוור אריזה, נייט רובינסון וווילסון צ'נדלר.

בעונת 2006/2007 הניקס שיפרו את מאזנם ב-10 ניצחונות, כשהשיגו מאזן 33-49. בערב דראפט 2007 תומאס שלח את צ'אנינג פריי ואת פרנסיס לפורטלנד טרייל בלייזרס בתמורה לזאק רנדולף דן דיקאו ופרד ג'ונס. דיקאו הועבר מעט מאוחר יותר ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לג'ארד ג'ורדן. הניקס החלו את עונת 2007/2008 במאזן 1-9, וסיימו אותה במאזן 23-59, השוואת השיא השלילי של המועדון. ב-29 בנובמבר 2007 הניקס הפסידו את הפסדם הגדול ביותר בהיסטוריה של המועדון והשלישי בהיסטוריה של הNBA, ‏ 104-59 לבוסטון סלטיקס.

ב-2 באפריל 2008 תומאס פוטר ובמקומו מונה דוני וולש. ב-13 במאי באותה שנה וולש מינה את המאמן לשעבר של פיניקס סאנס, מייק ד'אנטוני לעמדת המאמן. שבוע לאחר מכן הניקס בחרו בדראפט 2008 את דנילו גלינארי האיטלקי בבחירה ה-6. הניקס החתימו גם את הרכז כריס דוהון. ב-21 בנובמבר הניקס שלחו את ג'מאל קרופורד לגולדן סטייט ווריירס בתמורה לאל הרינגטון. מעט מאוחר יותר הם העבירו את זאק רנדולף ומרדי קולינס ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לקוטינו מובלי וטים תומאס. מטרתם של הניקס הייתה לחסוך בשכר שחקניה העכשווים כדי לשחרר הרבה כסף לקנייה עתידית של אחד מהאולסטארים לברון ג'יימס, דוויין ווייד, כריס בוש או אמרה סטודמאייר שישתחררו מחוזיהם ב-2010. ב-2009 הניקס העבירו את תומאס ג'יימס ואנתוני רוברסון לשיקגו בולס בתמורה ללארי יוז. בנוסף הם שלחו את מאליק רוז לאוקלהומה סיטי ת'אנדר וקיבלו את כריס וילקוקס. מרבורי סיים את חוזהו בניקס באותה שנה. באותה שנה לי השיג 65 פעמים דאבל דאבל, אך הניקס שיפרו את מאזנם רק ב-9 משחקים.

בדראפט 2009 הניקס בחרו את ג'ורדן היל, והתאכזבו כשג'וני פלין, סטפן קרי וריקי רוביו נבחרו לפניו. בנוסף הם בחרו בבחירה ה-29 את טוני דאגלאס. מעט מאוחר יותר הניקס קיבלו את דארקו מיליצ'יץ' מממפיס גריזליס בתמורה לקוונטין ריצ'רדסון. הניקס התחילו את העונה בצורה לא טובה במאזן 1-9, אך בהמשך הם השיגו מאזן 9-6. לאחר מכן הניקס העבירו את מיליצ'יץ' למינסוטה טימברוולבס וקיבלו את בראיין קרדינל. מאוחר יותר הם העבירו את נייט רובינסון לבוסטון סלטיקס בתמורה לאדי האוס. בנוסף הם קיבלו את טרייסי מקגריידי וסרג'יו רודריגז בטרייד משולש. הניקס סיימו את העונה מחוץ לפלייאוף, וכל הציפיות שלהם כוונו לקיץ 2010.

2010-2011: הגעתם של אמרה סטודמאייר, טייסון צ'נדלר וכרמלו אנתוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביולי 2010 הניקס החתימו את הפורוורד לשעבר של פיניקס סאנס, אמרה סטודמאייר. שוויו של החוזה הוא 99.7 מיליון $ לחמש השנים הבאות. אחר כך הניקס העבירו את דייוויד לי לגולדן סטייט ווריירס בתמורה לקלנה אזובוקי, רוני טוריאף ואנתוני רנדולף. מאוחר יותר הגארד ריימונד פלטון משארלוט בובקאטס חתם בקבוצה. אחר כך הם החתימו את רוג'ר מייסון. הניקס שברו שיא, כשהם הקבוצה בעלת השווי הכספי הגבוה ביותר בהיסטוריה של ה-NBA, שווי של 655 מיליון $.

ב-22 בפברואר 2011 הניקס ביצעו טרייד משמעותי ביותר. בטרייד הזה הם קיבלו את האולסטאר כרמלו אנתוני מדנבר נאגטס, ביחד עם צ'אנסי בילאפס (אולסטאר בעברו ואף MVP בסדרת הגמר של 2004), שלדן וויליאמס, אנתוני קארטר ורנלדו באלקמן. בתמורה הם נתנו לנאגטס את ריימונד פלטון, דנילו גלינארי, ווילסון צ'נדלר, טימופי מוזגוב ובחירת דראפט מ-2014. בנוסף הם מסרו את אנתוני ראנדולף ואדי קרי למינסוטה טימברוולבס בתמורה לקורי ברואר.

את עונת 2010/2011 סיימו הניקס במאזן 42-40, ועלו לפלייאוף מהמקום ה-6 במזרח. במשחקי הפלייאוף הם פגשו את בוסטון סלטיקס, והודחו בסוויפ של 4-0 כבר בסיבוב הראשון.

קראת עונת 2011/2012 קנו הניקס את טייסון צ'נדלר, הסנטר של דאלאס מאבריקס והחתימו אותו לארבע שנים תמורת 58 מיליון דולר. זו הייתה העונה הטובה ביותר בשבילו בקריירה: הוא תרם 11.3 נקודות למשחק, הוא קלע כ-67.9 אחוזים מהשדה ובכך קבע שיא חדש של אחוזים בניו יורק והוביל את הליגה בנקודות מהצבע, בנוסף בסיום העונה נבחר כסנטר השלישי של נבחרת העונה ב-NBA והוכתר לתואר שחקן ההגנה של העונה והיה הראשון שעושה זאת במדי הניקס.

ב 27 בדצמבר 2011 החתימו הניקס את ג'רמי לין כגיבוי לטוני דאגלס ומייק ביבי. בפברואר 2012 לין הוביל את הניקס לסדרת ניצחונות מפתיעה, שכונתה על ידי התקשורת 'ליסניטי'. תופעת ה'לינסניטי' הביאה להתעניינות רבה בניקס. משחקם של הניקס נגד לוס אנג'לס לייקרס, במסגרת אותה סדרת ניצחונות, היה לנצפה ביותר עד אז באותה עונה. במשחק זה קלע לין 38 נקודות.

2012-2013: הגעתם של ג'ייסון קיד, ריימונד פלטון וג'יי.אר סמית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הבחירות של הניקס בסיבוב הראשון של דראפט 2012 הובאו לקבוצות אחרות תמורת בחירות ב-2014. סיבוב השני, בבחירה ה-48 הניקס בחרו את הפורוורד היווני קוסטס פפניקולאו ומפני שלא עבר את מחנה האימונים של הניקס בהצלחה הוא לא נכנס לסגל הניקס אך לא אושר לו לעבור לכל קבוצה אחרת ב-NBA למשך 2 העונות הקרובות ולכן עבר לקבוצה היוונית אולימפיאקוס. שבוע לאחר מכן חתמו הניקס עם הרכז של דאלאס מאבריקס ג'ייסון קיד כדי שיחליף את ג'רמי לין. לאחר מכן בוצע טרייד בן הניקס ליוסטון רוקטס ובו הביא הניקס לרוקטס את ג'וש הארלסון תמורת מרכוס קמבי. הטרייד הגדול ביותר של הניקס היה ריימונד פלטון וקורט תומאס של פורטלנד תמורת ג'ראד ג'פריס ודן גדזוריק. הם החתימו את הגארד ג'יי.אר סמית' שהפך לבורג חשוב בקבוצה ואת סטיב נובאק שייצג את הקבוצה ואת קונפדרציית המזרח בתחרות השלשות של אוסלטאר 2013. הם החתימו עוד שלושה גארדים: ג'יימס ווייט, כריס כופלנד ואת פבלו פריגיוני. לקראת פתיחת העונה הם החתימו את: רוני ברוור, כריס סמית ואת קניון מרטין. ימים ספורים לפני תחילת העונה נפצעו שחקן הבורג אמארה סטודמאייר והשחקן השישי של הקבוצה אימן שאמפרט והשאירו את הקבוצה במצב קשה שהוביל לחמישה הפסדים רצופים בפתיחת העונה. לאחר עבודה קשה של הצוות המקצועי בנו מאמני הקבוצה הרכב ושיטת משחק מיוחדים בשביל הקבוצה הפגועה ולאחר ישיבה קבוצתית לגבי ההרכב והשיטה המיוחדת ניצחו הניקס כ-18 משחקים רצופים ובארבעת הניצחונות הראשונים קלעו לפחות 100 נקודות מה שהוביל את הקבוצה למקום השני בקונפדרציית המזרח. אחרי שלושה הפסדים לממפיס גריזליס, דאלאס מאבריקס ויוסטון רוקטס חזר השחקן השישי של הניקס אימן שאמפרט והחליף את מקומו של אמארה סטודמאייר שנותר פצוע עד סוף העונה. בתשיעי באפריל 2013 ניצחו הניקס את וושינגטון וויזארדס והבטיחו את מקומם במשחקי הפלייאוף של 2013. ב-20 באפריל 2013 החלו משחקי הפלייאוף ובסדרת רבע הגמר התמודדו מול בוסטון סלטיקס שהדיחה אותם בסוויפ בעונה שעברה. במשחק הראשון ניצחו הניקס 85-78 את בוסטון באולם הבית. במשחק השני הביסו הניקס את הסלטיקס 87-71 בניקס ארנה. במשחק השלישי ניצחו הניקס 76-90 את בוסטון בבוסטון גארדן. במשחק הבא ניצחו בוסטון את הניקס 97-90 ובמשחק שלאחריו הביסו בוסטון 92-86 את הניקס. ב-3 במאי התקיים המשחק השישי בסדרה כאשר הניקס ניצחו שלושה משחקים מתוך חמשת משחקי הסדרה האחרונים. בסיום המשחק ניצחו הניקס בהפרש שמונה את הסלטיקס ועלו לחצי גמר המזרח נגד אינדיאנה פייסרס, בחצי גמר המזרח הודחו הניקס כשהפסידו 4-2 לאינדיאנה פייסרס.

ב-14\01\25 במשחק בין הניקס לשארלוט בובקטס, קלע כרמלו אנתוני 62 נקודות, שיא קריירה עבורו, במשחק זה שבר אנתוני שיא נוסף, שיא נקודות במדיסון סקוור גארדן, השיא הקודם היה של קובי ברייאנט 61 נקודות, זה גם היה שיא נקודות לשחקן בעונה זו.

פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש המילולי של המילה "ניקרבוקרס" הוא מכנסיים קצרים שמגיעים עד מתחת לברך. מכנסיים אלו הפכו מזוהים עם המתיישבים ההולנדים הראשונים, שהגיעו לניו יורק (אז ניו אמסטרדם) במאה ה- 17, ודבקו באופנה המיושנת, גם כשעלה קרנם של המכנסיים הארוכים והלא מגולגלים.

בסוף המאה ה- 19 ותחילת ה- 20, הכינוי הוצג בצורה חזותית באמצעות הדמות "אבא ניקרבוקר" שגם היה הסמל הראשון של הקבוצה.

למרות זיהויה המוחלט של קבוצת הכדורסל עם השם, כ- 100 שנה לפני שהוקמו ה"ניקס" של היום, הוקמה קבוצת בייסבול בעלת שם זהה. קבוצה זו, ששיחקה במנהטן ועברה לאחר שנה לניו ג'רזי, הייתה קבוצת הבייסבול המאורגנת הראשונה אי פעם.

אולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1946-1968- מדיסון סקוואר גארדן ה-III

1968- - מדיסון סקוואר גארדן ה-IV

בשנות פעילותה הראשונות, כשלא היו בראש סדר העדיפויות של הנהלת ה"גארדן", נדדה הקבוצה מפעם לפעם לאולם בבסיס האם של רגימנט 69 של צבא ארצות הברית, יחידה ותיקה שהשתתפה גם במלחמת האזרחים בארצות הברית.

סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודכן לאחרונה בתאריך- 21 באפריל 2014

ניו יורק ניקס
סגל נוכחי
מאמן ראשי: אין מאמן
C 45 Flag of the United States.svg קול אולדריץ' (אוניברסיטת קנזס)
F 7 Flag of the United States.svg כרמלו אנתוני (אוניברסיטת סירקיוז)
F/C 77 Flag of Italy.svg אנדראה ברניאני (איטליה)
SG 26 Flag of the United States.svg שאנון בראון (אוניברסיטת המדינה של מישיגן)
C 6 Flag of the United States.svg טייסון צ'נדלר (תיכון דומיניגוס)
PG 2 Flag of the United States.svg ריימונד פלטון (אוניברסיטת צפון קרוליינה)
G/F 5 Flag of the United States.svg טים הארדוויי ג'וניור (אוניברסיטת מישיגן)
PF 3 Flag of the United States.svg קניון מרטין (אוניברסיטת סינסינטי)
G/F 23 Flag of the United States.svg טוריי מורי (אוניברסיטת המדינה של וויצ'יטה)
F -- Flag of the United States.svg למאר אודום (אוניברסיטת רוד איילנד)
PG 9 Flag of Argentina.svg פאבלו פריג'יוני (ארגנטינה)
G/F 21 Flag of the United States.svg אימן שאמפרט (אוניברסיטת ג'ורג'יה טק)
G/F 8 Flag of the United States.svg ג'יי אר סמית' (תיכון סנט בנדיקט'ס פרפ)
F/C 1 Flag of the United States.svg אמארה סטודמאייר (תיכון סייפרס קריק)
F/C 4 Flag of the United States.svg ג'רמי טיילר (תיכון סן דייגו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]