ריי סקוט
| לידה |
12 ביולי 1938 (בן 85) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | פאוור פורוורד / מאמן |
| גובה | 2.06 מטרים |
| מספר | 12, 22, 31 |
| מכללה | אוניברסיטת פורטלנד |
| דראפט |
בחירה רביעית, 1961 דטרויט פיסטונס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1958–1961 1961–1967 1967–1970 1970–1972 |
אלנטאון ג'טס דטרויט פיסטונס בולטימור בולטס וירג'יניה סקוויירס |
| קבוצות כמאמן | |
|
1972 1972–1976 1976–1979 |
דטרויט פיסטונס (עוזר) דטרויט פיסטונס אוניברסיטת מזרח מישיגן |
| הישגים כמאמן | |
| זכייה בפרס מאמן השנה ב-NBA (1974) | |
ג'ון ריימונד "ריי" סקוט (באנגלית: John Raymond "Ray" Scott; נולד ב-12 ביולי 1938) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-NBA וה-ABA בין השנים 1961–1972. ממוצעיו הכוללים לאורך 11 עונותיו בשתי הליגות הם 14.3 נקודות, 9.8 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים למשחק.[1]
בין השנים 1972–1976 שימש כמאמן הראשי של קבוצת דטרויט פיסטונס, ובעונת 1973/1974 זכה בפרס מאמן השנה ב-NBA.[2]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1961 נבחר סקוט על ידי דטרויט פיסטונס, בבחירה הרביעית.[3] לאורך עונת הרוקי שלו קלע 13.3 נקודות והוריד 11.5 ריבאונדים למשחק, ובפלייאוף של אותה עונה סייע לפיסטונס להעפיל לגמר האזור המערבי עם ממוצעים של 17.3 נקודות ו-14.5 ריבאונדים למשחק. ב-4 העונות הבאות העמיד ממוצעים של 16.8 נקודות ו-10.8 ריבאונדים למשחק עבור הפיסטונס, אך לאורך התקופה השיגה קבוצתו 110 ניצחונות בלבד (34.4%).
בינואר 1967 הועבר לבולטימור בולטס במסגרת טרייד משולש, בו רודי לרוסו נשלח לפיסטונס, בעוד מל קאונטס נשלח ללוס אנג'לס לייקרס. בעונת 1968/1969 קלע 11.8 נקודות בממוצע למשחק עבור הבולטס, אשר סיימו את העונה עם המאזן הטוב ביותר בליגה; 57–25. באופן מפתיע, ועל אף יתרון הביתיות בו החזיקה, הובסה בולטימור בתוצאה 0–4 כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון, על ידי ניו יורק ניקס.
בדראפט ההרחבה של שנת 1970 נבחר על ידי באפלו ברייבס, אך בחר לשחק עבור קבוצת וירג'יניה סקוויירס מליגת ה-ABA. בשתי עונותיו ב-ABA קלע 11.4 נקודות בממוצע למשחק, ובשתיהן הודח עם הסקוויירס בגמר האזור המזרחי.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1972/1973 מונה לעוזר מאמן בדטרויט פיסטונס, תחת ארל לויד, ולאחר שבעה משחקים החליף אותו כמאמן הראשי של הקבוצה. בעונה העוקבת הוליך את דטרויט למאזן הניצחונות הטוב בתולדותיה, 52–30, ולהעפלתה הראשונה מזה 6 שנים לשלב הפלייאוף. בסדרת חצי גמר המערב הצטיינו כוכבי הקבוצה בוב לניר ודייב בינג, אך בסופו של דבר הפסידו הפיסטונס מול שיקגו בולס בתוצאה 3–4. בסיום העונה זכה סקוט בפרס מאמן השנה. בעונת 1974/1975 הודחה הקבוצה בסיבוב הפלייאוף הראשון, ולאחר שפתחה את עונת 1975/1976 עם 17 ניצחונות מ-42 משחקים פיטרה את סקוט מתפקידו, ומינתה במקומו את עוזרו הרב בראון.
בין השנים 1976–1979 אימן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מזרח מישיגן. בשלוש עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 29 ניצחונות ו-52 הפסדים.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של סקוט ב-NBA וב-ABA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות האימון של סקוט ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1961, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות האימון של סקוט בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
| מאמן השנה ב-NBA | |
|---|---|
|