לשכת העיתונות הממשלתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "לע"ם" מפנה לכאן. לערך העוסק במפלגת הימין שהתקיימה בתוך סיעת הליכוד, ראו מפלגת לע"ם.
שר הדואר יוסף בורג חונך את מכונת הטלקס הראשונה בלשכת העיתונות הממשלתית, אוגוסט 1956

לשכת העיתונות הממשלתיתראשי תיבות: לע"מ) בישראל פועלת במסגרת משרד ראש הממשלה ואחראית על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בישראל. עבור העיתונאים הזרים מהווה לע"מ ממשק מרכזי להתנהלות מול מוסדות המדינה והצבא. לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח בישראל, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ.

מנהל הלשכה, מאז אוגוסט 2012, הוא ניצן חן.

הענקת תעודות ואישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה עוסקת בהענקה של תעודות עיתונאים לעובדי העתונות בישראל, ותעודות אלה, המוענקות לישראלים ולזרים לפי תנאים מסוימים, מאפשרות כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בהן יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק בתקשורת המונים. נוסף לתעודות העיתונאי, קבועות וזמניות, מוענקות תעודות לבעלי עיסוקים נוספים בענף התקשורת (תעודת טכנאי שידור, תעודת יוצר סרטי תעודה, תעודת עוזר תקשורת ועוד).

בסוף שנת 2001 החליטה לשכת העיתונות הממשלתית שלא להוציא יותר תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת פלסטינים ולא להאריך את תוקפן של תעודות שהוצאו. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, ששלל את ההחלטה הגורפת, וקבע[1]:

סירוב ללא כל בדיקה אינדיבידואלית להעניק תעודת עיתונאי, בשל מסוכנות אינהרנטית של כל העיתונאים הפלסטינים תושבי האזור – לרבות אלה הזכאים להיכנס לישראל ולעבוד בה – הוא האמצעי הפוגעני ביותר האפשרי. אמצעי זה פוגע בצורה חזקה באינטרס לעיתונות חופשית, שניתן היה למנוע על ידי בדיקות ביטחוניות אינדיבידואליות מוצדקות להפגת הסכנה הביטחונית האישית הנובעת מתושבי האזור, ככל שסכנה כזאת קיימת מתושבים שעמדו בהצלחה בבדיקות הנדרשות לקבלת היתרי כניסה לישראל ועבודה בה.

בתחילת אפריל 2002, בהנחיית משרד ראש הממשלה ופרקליטות המדינה, שללה לשכת העיתונות הממשלתית את תעודת העיתונאי של שני כתבים של רשת הטלוויזיה של אבו דאבי, וממשרד הפנים בקשה את גירושו מהארץ של אחד מהם. המניע לכך היה דיווחים שחשפו תנועות צה"ל בשטחים והפרת חוק הצנזורה.

בתחילת שנת 2004 לשכת העיתונות הממשלתית פירסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, שמטרתם להביא לצמצום מספר הפניות לקבלת תעודה מאנשים שאינם עיתונאים. כל בקשה לתעודת עיתונאי מועברת כיום לאבחון ביטחוני של השב"כ. בין היתר נדרש תשלום אגרה.

בשנת 2012 החלה הלשכה להנפיק תעודות עיתונאי לבלוגרים[2].

ללשכת העיתונות הממשלתית אין מעמד חוקי מחייב, וקבלת תעודת עיתונאי ממנה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל (להבדיל מלשכת עורכי הדין, למשל, שחברות בה היא תנאי לעבודה כעורך דין). פעילותה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך חוקים אחדים מעניקים לה סמכויות מסוימות.

שירותים נוספים שמעניקה הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לע"מ אחראית לתיאום הכיסוי התקשורתי באירועים ממלכתיים וביקורי אח"מים בארץ. הלשכה מעמידה לרשות נציגי התקשורת הזרה חדר תדרוכים משוכלל, אולפן טלוויזיה וחומרי עזר מקצועיים.

לע"מ נותנת מענה מלא בשפות עברית, ערבית, אנגלית ורוסית, על ידי צוות שפות מקצועי במחלקות ייעודיות. מחלקה נפרדת מטפלת בעיתונות הכלכלית. הלשכה עוקבת ואוספת דרך קבע פרסומים זרים בעיתונות בחו"ל הנוגעים למדינת ישראל, ומעבירה את הלקט למשרדי הממשלה הרלוונטיים. במקביל, עיקרי החדשות בעיתונות היומית העברית מופצים בשפה האנגלית לכתבי חוץ המוצבים בישראל.

מחלקת הצילומים של לע"מ אחראית על צילום נשיא המדינה וראש הממשלה באירועים רשמיים ובמסיבות עיתונאים, בארץ ובחו"ל. כמו כן, מנהלת הלשכה את "אוסף התצלומים הלאומי".

מנהלי הלשכה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]