עלי ביי אל כאביר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עלי (ביי) אל כאבירערבית: علي بك الكبير; 1728 - 8 במאי 1773) היה פוליטיקאי, מפקד צבאי וסולטאן ממלוכי ששלט במצרים בין השנים 1760-1772. בשיא כוחו שלט עלי על שטחי הממלכה הממלוכית שגוועה ב-1517.

אל כאביר נולד באבחזיה (מערב גאורגיה) כבנו של נזיר גאורגי. ב-1741 נחטף על ידי חיילים עות'מאנים. ב-1743 נקנה בקהיר שם בהדרגה עלתה קרנו עד שמונה, בשנת 1760 לתפקיד "שייח' אל בלד" - שייח' של המדינה. עלי הסתכסך עד מהרה עם השלטון הטורקי המרכזי ועם הפאשה בדמשק. בשנת 1768 הדיח את המושל העות'מאני של קהיר. ב-1769 דרש הסולטאן מעלי לאסוף חיל של 12,000 איש על מנת לסייע במלחמה הרוסית טורקית. עלי ציית לפקודה, אך משנאסף החיל, החליט הסולטאן כי חיל כה רב יכול לשמש את עלי למטרות שונות ולמרידות כנגד השלטון המרכזי, השער הנשגב. השער שלח שליחים למצרים עם פקודה סודית לרצוח את עלי . משאלו נתגלו על ידי עלי , הכריז זה על עצמאות מצרים. ידידו של עלי, דאהר אל עומר , סייע לו בעצירת הכוחות שנשלחו מדמשק לדכא את כוחו של עלי. הוא הפסיק את תשלום המס שנתי לאיסטנבול והנפיק מטבעות כסף מקומיים הנושאים את דיוקנו - מעשים שהיו בגדר מרידה בסולטאן.

בשנת 1770 כבש את חבל חיג'ז ובו הערים מכה ואל-מדינה. בשנת 1771 שלח עלי כוח של 30,000 חייל לכבוש את דמשק. בסיועו של דאהר, עבר המפקד המצרי עבדול דאהב דרך ארץ ישראל אל דמשק, וכבש אותה. בסוריה שינה דאהב את טעמו והחליט לכרות ברית עם "השער". דאהב חזר עם חייליו למצרים, ועלי נאלץ להימלט לעכו, שם קיבל אותו דאהר.

בעכו פעלה הברית בין דאהר, עלי והאימפריה הרוסית. ספינה רוסית שעגנה בעכו סיפקה לדאהר ולעלי אספקה, וכן תגבורת של 3,000 חיילים מאלבניה. הכוח המשולב כבש עתה את חלקה הגדול של ארץ ישראל, כולל יפו ועזה, וב-11 ביוני 1772 הביס כוח ימי טורקי, בקרב ליד צידון בו נעזרו בספינות רוסיות.

בפברואר 1773 חזר עלי למצרים, אך הובס על ידי כוחותיו של דאהב ומת שם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]