אבחזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה של אבחזיה
Flag of Abkhazia.svg Coat of arms of Abkhazia.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: אייאירה
מיקום אבחזיה
יבשת אירופה
שפה רשמית אבחזית ורוסית ‏‏‏[1]
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
סוחומי
43°0′0″N 41°1′0″E / 43.00000°N 41.01667°E / 43.00000; 41.01667
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה
נשיא בפועל
ראש ממשלה בפועל
נשיא
ולרי בגנדה
ולדימיר דלבה
הקמה
- הכרזת עצמאות
- חוקה
- הכרה

23 ביולי 1992
2 באוקטובר 1999
28 באוגוסט 2008 (רוסיה)
שטח 
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
8,432 קמ"ר 
(ללא דירוג)
זניח
אוכלוסייה ‏ (מפקד 2003)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
216,000 נפש 
(ללא דירוג)
29 נפש לקמ"ר
(ללא דירוג)
מטבע אפסר אבחזי, רובל ‏ (RUB)
אזור זמן UTC +3
קידומת בינלאומית 940 / 840 7+
אבחזיה
נוף באבחזיה

אבחזיהאבחזית: Аҧсны, בגאורגית: აფხაზეთი[2]) היא ישות מדינית שהתנתקה מגאורגיה והכריזה על עצמה כעצמאית. היא נמצאת בצפון-מערב הקווקז, לחופו המזרחי של הים השחור. גודלה 8,432 קמ"ר.

עד 2008, הייתה אבחזיה מחוז בצפון-מערב גאורגיה. לאחר המלחמה בדרום אוסטיה הכריזה על עצמאות שהוכרה על ידי הפדרציה הרוסית. נכון ל-2011 מכירות באבחזיה כמדינה עצמאית רוסיה, ניקרגואה, ונצואלה‏‏‏[3] ונאורו. יתר מדינות העולם רואות בה חלק מגאורגיה.

כחלק מהסכסוך הגאורגי-אבחזי המתמשך, ותוך ניצול תקופת המעבר בין גמסחורדיה לשוורדנדזה, אבחזיה הכריזה באופן חד-צדדי על עצמאותה אחרי מלחמה בתחילת שנות ה-90. היא נותרה עצמאית דה פקטו ברוב שטח המחוז. הרפובליקה העצמאית שולטת בכל שטח המחוז, כולל הבירה, סוחומי, שעל גדות הים השחור. הממשל דה יורה של אבחזיה, שהוא הגוף היחיד שמוכר באופן בינלאומי כסמכות החוקית של אבחזיה, היה ממוקם בעמק קודורי, שהוא חלק מהאזור שהיה בשליטה הגאורגית באבחזיה עילית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמאה התשיעית לפני הספירה ועד למאה השישית לפני הספירה היה השטח של אבחזיה המודרנית חלק מהממלכה הגאורגית, ממלכת קולכיס, שהתחלפה בשנת 63 לפנה"ס לממלכת אגריסי. סוחרים יוונים יסדו ערי נמל לאורך קו חוף של הים השחור. אותן ערי נמל הפכו בסופו של דבר לעריה המודרניות של אבחזיה, כמו למשל דיוסכוריאס שהפכה לסוחומי, בירת אבחזיה.

האימפריה הרומית כבשה את אגריסי במאה הראשונה, ושלטה בה עד למאה הרביעית, לאחר מכן זכתה במידה מסוימת של עצמאות, אבל נותרה תחת ההשפעתה של האימפריה הביזנטית. אף על פי שהזמן המדויק בו התנצרו האבחזים לא ידוע, ברור כי "מטרופוליטיאן מפיטיוס" (בן העיר פיטיוס) השתתף בועידת ניקיאה הראשונה בשנת 325. במאה השביעית הוקמה באבחזיה נסיכות אוטונומית על ידי האימפריה הביזנטית, סטטוס שהחזיק מעמד עד למאה ה-9, כאשר היא אוחדה עם הפרובינציה אימרתי והפכה לממלכה האבחזית. יחד עם זאת ישנן עדויות המציינות את אבחזיה ממאה השמינית כנסיכות כוזרית, כאשר אם המלך לאו הראשון הייתה נסיכה כוזרית. עם היפסק השושלת הפכה אבחזיה למחוז כוזרי (וכך היא נזכרת בחיבור הגאוגרפי פרסי משנת 982, חדוד אלעאלם). במאות התשיעית-העשירית, ניסו המלכים הגאורגים לאחד את כל הפרובינציות הגאורגיות, ובשנת 1001, המלך בגרט השלישי משושלת בגרטיוני, הפך למלך הראשון של הממלכה הגאורגית המאוחדת, שלב ראשון בדרך לאיחוד כל הממלכות הגאורגיות.

בשנת 1269 השתלטו בני גנואה על חופי אבחזיה וראשי השבטים שלטו בפנים הארץ, ובסוף המאה החמש עשרה גירשו הטורקים את בני גנואה. ומאז בהדרגה יחד עם התפרקותה של הממלכה הגאורגית המאוחדת, נכבשה אבחזיה על ידי האימפריה העות'מאנית. ההשתלטות העות'מאנית על שבטי ההר הושלמה רק בשנת 1864. במהלך שלטונה המירה אוכלוסיית אבחזיה את דתה לאסלאם. העות'מאנים נדחפו החוצה בסופו של דבר על ידי הגאורגים, שיסדו את האוטונומיה של נסיכות אבחזיה, שנשלטה על ידי שושלת שרוואשידזה ( או שושלת צ'אצ'בה, כפי שמכנים אותה האבחזים).

בסוף ימי הביניים ובתקופת השלטון העות'מאני באבחזיה היגרו אבחזים רבים כממלוכים למצרים. בשנים 1864-1878 היגרו רבים מהאבחזים לטורקיה כדי לא להיות תחת שלטון נוצרי.

אבחזיה בתקופת האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפשטות האימפריה הרוסית, לתוך אזור הקווקז, שהחלה במאה השמונה-עשרה, הביאה לעימותים מתמשכים ברמות נמוכות בין המתיישבים הרוסים לבין השבטים הקווקזיים ילידי המקום. בסופו של דבר התפרצה מלחמת קווקז, שנסתיימה בכיבוש צפון הקווקז ומערב הקווקז על ידי רוסיה. רוב הנסיכויות הגאורגיות סופחו לאימפריה הרוסית בין השנים 1801 - 1864. גנרל ציציאנוב הביא את אבחזיה תחת חסות המנהל הרוסי, ובשנת 1810 הפכה אבחזיה למדינת חסות של האימפריה הרוסית. במהלך תקופה שנמשכה בין 1829 ועד 1842, היא סופחה לאימפריה הרוסית. אולם רק בשנת 1864, הצליחו הרוסים לבטל את הנסיכות המקומית, שהייתה עדיין תחת שליטה של שושלת שרוואשידזה, ואבחזיה הפכה רשמית לחלק מהאימפריה הרוסית. ב-17 באוגוסט 1866 הוקם "אוטדל סוחומי" (Сухумский отдел).

לאחר המלחמה הרוסית-צ'רקסית, שנסתיימה ב-21 במאי 1864, במשך 14 השנים הבאות, עד ל-1878, גורשו מספר לא ידוע של אבחזים מוסלמים, שהיוו על פי הערכה כ-60% מכלל האוכלוסייה באבחזיה, בתהליך המוג'היריזם[4], לאימפריה העות'מאנית, יחד עם אוכלוסיות מוסלמיות אחרות בקווקז. חלקים גדולים משטחה של אבחזיה נותרו בלתי מיושבים, ושלטונות רוסיה עודדו הגירה של האוכלוסייה הנוצרית לאבחזיה. במפקד שנערך בשנת 1886 נספרו בשטח אוקרוג סוחומי 67,846 איש. כתוצאה מכך הרבה ארמנים, יוונים ואסטונים (כולם נוצרים) היגרו לאבחזיה ויישבו מחדש חלק גדול מהאזורים שהתרוקנו. גרסה זו של האירועים אינה עומדת בקנה אחד עם גירסת ההיסטוריונים הגאורגים,[5] שטוענים כי שבטים גאורגיים, מגרלים וסוואנים, איכלסו את אבחזיה מאז ימי ממלכת קולכיס. על פי מלומדים גאורגים, האבחזים הם צאצאי שבטים צפון קווקזיים, האדיגים והאפסווה, שהיגרו לאבחזיה מצפון הרי הקווקז והתמזגו באוכלוסייה הגאורגית המקומית. כך או אחרת, בתחילת המאה ה-20, בשנת 1911 נמנו בסוחומי 43,000 תושבים, שני שלישים של האוכלוסייה היו מגרלים ושליש אבחזים[6]. ב-26 בפברואר 1905 הוצא צו על הקמת אוקרוג סוחומי (Сухумский округ).

למרות האיסלמיזציה בתקופה, שאבחזיה הייתה בשליטה של האימפריה העות'מאנית, חלק ניכר מהאוכלוסייה לא המיר את דתו הנוצרית ובקרב האבחזים, שהפכו למוסלמים, האסלאם לא השתרש עמוק והאנשים המשיכו לקיים חלק ממצוות הנצרות לצד מצוות-האסלאם. כל זה הקל מאוד על המסיונרים הנוצרים, שהגיעו אחרי השתלטות האימפריה הרוסית על אבחזיה, להחזיר את האבחזיםמוסלמים לחיק הנצרות האורתודוקסית. מספר לא מבוטל של אבחזים נשארו נאמנים לאמונות הפגניות ולאורך כל ההיסטוריה קיימו את פולחנם במקדשים וממשיכים לקיים ב-5 המקדשים, שפועלים לצד 2 המסגדים פעילים והכנסיות הרבות גם בימינו.

אבחזיה בתקופת השלטון הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אבחזיה סס"ר, אבחזיה אסס"ר
אבחזיה אסס"ר בחלוקה הפוליטית של הקווקז הסובייטי 1989

המהפכה הרוסית של 1917 הביאה לייסודה של רפובליקה גאורגית עצמאית, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, שהתקיימה עד לשנת 1921. במהלך קיומה של הרפובליקה סבלה המפלגה המנשביקית השלטת בגאורגיה מאי שקט באזור אבחזיה, אף על פי שהייתה לאבחזיה אוטונומיה מוגבלת. בסכסוך סוצ'י (1918-1919) נקבע הגבול המערבי של גאורגיה עם רוסיה, שהוא גם קו הגבול בין אבחזיה לפדרציה הרוסית כיום. בפברואר 1921 פלש הצבא האדום לגאורגיה והביא לקיצה את העצמאות קצרת הימים של הרפובליקה. בעקבות זאת הפכה אבחזיה בתקופה שבין 1921-1931, לרפובליקה סובייטית בשם הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה (אבחזיה סס"ר). אף על פי שהייתה לאבחזיה אוטונומיה להלכה, היא הייתה כפופה לשלטון הסובייטי המרכזי החזק בגאורגיה. הגאורגית הפכה לשפה הרשמית באוטונומיה. לוורנטי בריה עודד את הגירת גאורגים לאבחזיה, ורבים עברו להתיישב בה כולל רוסים.

דיכוי האבחזים הסתיים רק לאחר מותו של סטלין והוצאתו להורג של בריה, וחלקם של האבחזים בממשל הרפובליקה גדל. כמו בכל הרפובליקות האוטונומיות הקטנות בברית המועצות, עודדו הסובייטים את התפתחות התרבות המקומית ובמיוחד הספרות. הוטלו מכסות על בסיס אתני לתפקידים פוליטיים מסוימים, שנתנו לאבחזים מידה של כוח פוליטי שלא היה פרופורציונלי לחלקם היחסי באוכלוסייה. השלטונות הסובייטים פעלו בשיטת "הפרד ומשול", בה קיבלו אליטות מקומיות חלק בשלטון בתמורה לתמיכה בשלטון הסובייטי. באבחזיה, כמו במקומות אחרים בהם הונהגה השיטה, הדבר גרם להתמרמרות, במקרה זה של הרוב הגאורגי.

התפוררות ברית המועצות ועצמאות גאורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת התפוררותה של ברית המועצות בסוף שנות השמונים, צצה מתיחות אתנית בין הגאורגים והאבחזים עקב התקדמותה של גאורגיה לכיוון עצמאות. האבחזים שהתנגדו למהלך חששו כי הכרזה על עצמאות גאורגיה תוביל לחיסול האוטונומיה האבחזית, וטענו כי אבחזיה התבססה כרפובליקה סובייטית נפרדת. הוויכוח הוביל, ב-16 ביולי 1989, למאורעות אלימים בסוחומי.

ב-17 במרץ 1991, הטילה הרפובליקה הגאורגית חרם על משאל עם בשאלה האם לחדש את הקשר בין הרפובליקות הסובייטיות במסגרת ברית המועצות, שהוזמן על ידי מיכאיל גורבצ'וב. אולם 52.3% מאוכלוסיית אבחזיה, המהווים למעשה את כל הלא-גאורגים באוטונומיה, השתתפו במשאל העם, והצביעו ברוב מכריע של 98.6% על שימור מסגרת ברית המועצות [7]. מאוחר יותר, ב-31 במרץ של אותה שנה, החרימו רוב הלא-גאורגים משאל העם על עצמאות גאורגיה, שזכה לתמיכה גורפת של רוב אוכלוסיית גאורגיה. מספר שבועות לאחר מכן, ב-9 באפריל, הכריזה גאורגיה על עצמאותה, בהנהגת הדיסידנט האנטי-סובייטי, זוויאד גמסחורדיה. תחת שלטונו של גמסחורדיה נרגעו הרוחות באבחזיה באופן יחסי, ונחתם הסכם לשיתוף השלטון בין האבחזים והגאורגים, תוך הבטחת ייצוג יתר לאבחזים בבית המחוקקים האבחזי.

תוך זמן קצר נאלץ גמסחורדיה להתמודד מול אופוזיציה חמושה תחת הנהגתו של תנגיז קיטובאני, שהכריחה אותו להמלט מגאורגיה, בינואר 1992, לאחר הפיכה. שר החוץ הסובייטי לשעבר, אדוארד שוורדנדזה, הוזמן לעמוד בראש המדינה. ההפיכה הביאה להתחזקותם של דוגלי הקו הנוקשה בממשלת גאורגיה, שהפכו לבעלי השפעה גדולה אף מזו של שוורדנדזה.

ב-21 בפברואר 1992 הודיעה, המועצה הצבאית השלטת בגאורגיה, על ביטל החוקה הסובייטית והחזרת חוקת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה משנת 1921. אף על פי שהחוקה החדשה לא אמרה זאת, פירשו אבחזים רבים את ההודעה כביטול מעמד האוטונומיה. ב-23 ביולי של אותה שנה, הכריזה הסיעה האבחזית במועצה העליונה של הרפובליקה הכריז על עצמאות מגאורגיה. הישיבה בה הוכרזה העצמאות הוחרמה על ידי הנציגים שהיו אתנית גאורגים, וההכרזה לא הוכרה על ידי אף מדינה בעולם. ההנהגה האבחזית נקטה במדיניות של נישול הפקידים הגאורגים ממעמדם, תהליך שלווה באלימות. בינתיים חיזק המנהיג האבחזי, ולדיסלב ארדזינבה, את הקשרים שלו עם חסידי הקו הנוקשה בפוליטיקה הרוסית והאליטה הצבאית של רוסיה והכריז כי הוא מוכן למלחמה כנגד גאורגיה [8].

מלחמת אבחזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת אבחזיה

בתחילת אוגוסט 1992 השתלטו תומכי גמסחורדיה על מקטע של קו מסילת הברזל העובר בסמגרלו ובאבחזיה והמחבר את טביליסי לרוסיה. בנוסף לכך הם לקחו בשבי מספר פקידים בכירים של הממשל הגאורגי בנפת גאלי, ובכללם שר הפנים הגאורגי, רומן גוונצדזה (რომან გვენცაძე). ההנהגה הגאורגית החליטה על פעולה צבאית לשחרור החטופים וכיבוש המסילה. מאוחר יותר טען שוורדנדזה כי השיג את הסכמת ראש הפרלמנט האבחזי, ולדיסלב ארדזינבה, לפעולה. ארדזינבה מצידו התכחש לדברים.

כתוצאה מההחלטה נכנסו, בלילה של ה-13 באוגוסט 1992, כוחות המשמר הלאומי בפיקוד קיטובאני לאבחזיה, במטרה להשתלט על מסילות הברזל והכבישים הראשיים בנפה. הפעולה הצליחה והשבויים שוחררו. אולם גם לאחר שהושגו מטרות הפעולה המשיך קיטובאני במתקפה, והתקדם לכיוון סוחומי. כוחותיו של קיטובאני נתקלו בהתנגדות עזה ונעצרו. לאחר הפוגה קצרה, ב-18 באוגוסט 1992, חזר קיטובאני עם המשמר הלאומי ותקף את סוחומי. ממשלתו של ארדזינבה נאלצה להימלט צפונה אל העיר גודאותה. שוורדנדזה טען כי קיטובאני פעל על דעת עצמו, ובניגוד להוראותיו[9][10]. קיטובאני טען כי הססנותו של שוורדנדזה מנעה ממנו להמשיך במתקפה ולכבוש את גודאותה, דבר שהיה עשוי להביא לסיומה של המלחמה בניצחון גאורגי. ישנה גרסה לפיה הרוסים הם שעודדו את קיטובאני במעשיו, על מנת ליצור עימות מזוין בגאורגיה, שיחליש את גאורגיה, ויסייע לאבחזים בהם תמכו[11]. בשלב זה השתלטו כוחות הממשלה הגאורגית על חלקים נרחבים מאבחזיה, אך לא הצליחו לדכא את הבדלנים, והלחימה ברחבי החבל נמשכה.

הממשל דה יורה של אבחזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הממשל דה יורה של אבחזיה, אבחזיה עילית
Flag of Georgia.svg
Flag of Abkhazia.svg
הסכסוך הגאורגי-אבחזי
מאורעות עיקריים:
הטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה | מלחמת אבחזיה
פלישת רוסיה לגאורגיה | מלחמת אבחזיה השנייה
הסכם מוסקבה (1994) | מהומות סוחומי (1989)
מוקדי סכסוך
אבחזיה עילית | מחוז גאלי | טקווארצ'לי
מעורבים בסכסוך:
אבחזיה | גאורגיה | רוסיה | UNOMIG
יחסי רוסיה-גאורגיה | הממשל דה יורה של אבחזיה
כוח שמירת השלום באבחזיה
רקע
אבחזיה ססר | אבחזים | גאורגים | מגרלים | סוואנים
ממלכת אבחזיה | נסיכות אבחזיה | אבחזיה אסס"ר
מלחמת האזרחים הגאורגית
גאורגים בסכסוך
ז'יולי שרטאווה | סומבט סאקיאן | גורם גביסקיריה
ראול אשבה
אבחזים בסכסוך
סרגיי בגאפש | ולדיסלב ארדזינבה
ראו גם: היסטוריה של אבחזיה והיסטוריה של גאורגיה

הממשל דה יורה של אבחזיה הוא הגוף היחיד המוכר באופן בינלאומי כסמכות הרשמית של אבחזיה, ששולטת בפועל רק בחלק הצפון-מזרחי של אבחזיה וממוקמת בצ'חאלתה שבאבחזיה עילית. הממשל דה יורה של אבחזיה שנקרא לפני כן מועצת השרים של אבחזיה, עזב את אבחזיה לאחר שכוחות של בדלנים שנתמכו על ידי רוסיה ובעלי בריתה, הסתערו על סוחומי ב-27 בספטמבר 1993, וגירשו את התושבים וחברי הממשל הגאורגים של אבחזיה, שהיו אז הרוב באבחזיה. במשך כ-13 שנה, נקרא ממשל זה בשם "ממשלת אבחזיה בגלות", והייתה ממוקמת בטביליסי עד למשבר קודורי (2006), שייסדה מחדש את הממשל האבחזי בתוך הגבולות האדמיניסטרביים של אבחזיה. מלחז אקישבאיה, פוליטיקאי אבחזי בעל השכלה מערבית, נבחר באפריל 2006 כראש הממשל דה יורה של אבחזיה. ב-27 בספטמבר 2006, הנשיא מיכאיל סאקשווילי ונינו בורג'נדזה, הפטריאך הקתולי של כל גאורגיה, איליה השני, וחברי ממשלה אחרים של גאורגיה, ביקרו בעמק קודורי, ושינו את שם האזור באופן רשמי לאבחזיה עילית. הנשיא סאקשווילי מיקם את המפקדה בצ'חאלתה שבאבחזיה עילית. מנאומו של סאקשווילי: "אנחנו כאן - באבחזיה עילית, קרובים מאוד לסוחומי - ואנחנו לא עומדים לעזוב את המקום. אנחנו נחזור לאבחזיה מהר מאוד, אבל רק בדרכי שלום." אחרי המלחמה בדרום אוסטיה ב-2008, הודיעה רוסיה כי היא מכירה בעצמאות מדינות אבחזיה ודרום אוסטיה. ההודעה נתקבלה בגינוי בארצות הברית ומדינות אירופה.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחזיה משתרעת על שטח של כ-8,600 קמ"ר בקצה הצפון-מערבי של גאורגיה. הרי הקווקז הגדול מצפון וצפון-מערב מפרידות את אבחזיה מרפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה שבפדרציה הרוסית. ממזרח ודרום מזרח, גובלת אבחזיה במחוז סמגרלו וסוואנתי עילית ומדרום ודרום-מערב היא גובלת בים השחור.

אבחזיה היא חבל ארץ הררי מאוד. רכס הרי הקווקז הגדול נמתח לכל אורך הגבול הצפוני של הרפובליקה, עם שלוחות של רכס גגרה, רכס בזיב ורכס רכס קודורי, המחלק את המחוז למספר עמקים עמוקים רוויים במי נהרות. הפיסגה הגבוה ביותר מתנשאת לגובה של 4,000 מטר מעל פני הים. תוואי הנוף של שרשרת הרי אבחזיה כולל יערות חוף ומטעי הדרים ועד לקרחונים עם שלג-עד בחלקים הצפוניים.

כ-75 אחוזים משטח הרפובליקה הם שטח הררי ולכן מרבית ההתיישבות ברפובליקה היא לחוף הים או במספר עמקים בעלי מקורות מים רבים. האקלים באזור זה הוא הבילי מאשר במקומות אחרים ולכן בתקופת השלטון של ברית המועצות במקום הוא נקרא "הריביירה הגרוזינית" ושימש מקום תיירותי מאוד בברית המועצות. בחבל זה ישנם שטחי גידול רבים של תה, טבק, ענבים לייצור יין ומטעי פירות.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי הנוף של אבחזיה משתנה מאזורים מיוערים (כולל יערות אורן מקומיים ליד ביצ'ווינתה) ומטעי הדרים על קו החוף להרים וקחונים המכוסים שלג-עד בצפון. כ-70% משטח אבחזיה מכוסה ביערות, בעיקר יערות עצי אלון, עצי אשור, עצי אלמון (ממשפחת האלוניים) ועצי אגוז. אבחזיה ידועה במספר הרב של זנים מקומיים המצויים רק באבחזיה.

צמחיית החופים כוללת יבולי פירות וזרעים. בעבר היו גם חופי אבחזיה מכוסים ביערות אולם אלה נגדעו. דרום מזרח אבחזיה, שהוא חלק משפלת קולחידה מכוסה ביערות נשירים עם עצים כמו אלמונים, אלות לבנות, אלונים ואשורים אירופאים (European Beech) או גידולי הדרים ותה. העמקים מכוסים בעיקר ביערות עצים נשירים עם המינים: אלה לבנה, אלון, ערמונים ואלמון. במדרונות ההרים בצפון עד לגובהשל כ-600 מטר מעל פני הים, מכוסה האזור ביערות עצים נשירים עם אלמנטים של עצים מחטניים, מהמינים: עצי אלון, אלה לבנה, אשור ובוקסוס סמפרווירנס (Buxus sempervirens). בגבהים שבין 600 עד 1800 מטר מעל פני הים הצמחייה מעורבת, כאשר המינים הנפוצים ביותר הם האשור האירופאי, אשוחית אוריינטלית (אשוחית קווקזית) ואשוח נורדמאניאנה (Nordmann Fir). מבין העצים באבחזיה ישנם עצים שהם בין הגבוהים באירופה, סוגים שונים של אשוח (במיוחד סביב לימת ריצה). בגבהים שבין 1800 ל-2900 השטח מכוסה בקרחונים ושלג-עד.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת ה"טיהור האתני של הגאורגים"
על הדמוגרפיה של אבחזיה (באלפים)
1989 1997
אבחזים 93.2 17,8% 53.9 36,9%
גאורגים 239.8 45,7% 43.4 29,7%
רוסים 74.9 14,3% 18.1 12,4%
ארמנים 76.5 14,6% 17.7 12,1%
אחרים 40.6 6,7% 12.6 8,7%
סה"כ 525.061 145.986
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסלאם באבחזיה

במהלך ההיסטוריה של אבחזיה התגררו יחדיו מגוון רחב של עמים באבחזיה. הוא מדגיש את האפסוואים כאבחזים וכגאורגים המקוריים מהשבטים הקדומים של הכרתוולים, הסוואנים והזאנים. אליהם הצטרפו מהגרים יוונים, ארמנים ורוסים.

במפקד שנערך בשנת 1886 באוקרוג סוחומי צויין כי 28,318 הם אבחזים, 3,474 מגרלים, 62 גאורגים ו-30,640 סאמורזקנים (самурзаканцы) כלומר תושבי המחוז ההיסטורי סאמורזקן (כיום מחוז גאלי המאוכלס ברובו בגאורגים). יחד עם יוונים, ארמנים ורוסים התגוררו במחוז 67,846 איש בסך הכל[12].

הדמוגרפיה של אבחזיה השתנתה בצורה דרסטית בשנים 1991-1992 בעקבות מלחמת אבחזיה. על פי מפקד שנערך על ידי הסובייטים בשנת 1989, התגוררו באבחזיה כ-500,000 איש. כ-46% מתוכם היו גאורגים (בעיקר מגרלים) ורק כ-17% היו אבחזים. כמחצית מהאבחזים שהתגוררו באבחזיה היו מוסלמים סונים ומחציתם נוצרים אורתודוקסים.

המלחמה הביאה לירידה חדה במספר התושבים באבחזיה, לכפחות מ-150,000 איש. אלא ששיעור הירידה בכמות התושבים לא היה זהה. האבחזים ביצעו הטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה והביאו לירידת חלקם היחסי בסך האוכלוסייה מ-46% לכ-30%. האוכלוסייה הגאורגית שנותרה באבחזיה התרכזה במחוז גאלי הסמוך לגבול הגאורגי ש-92% מאוכלוסייתו היו גאורגים.

הדיווחים הרשמיים של הממשלה הגאורגית טוענים כי בשנים 1992-1998 נמלטו מאבחזיה 264,792 איש, ועברו לחלקים אחרים של גאורגיה. מתוכם כ-120,000 איש הם פליטים המתגוררים בסמגרלו וסוואנתי הגובלים באבחזיה ומעל ל-77,800 איש בטביליסי.

הממשלה הבדלנית של אבחזיה, החלה לקדם תוכנית להגדלת האוכלוסייה האבחזית, כיוון שגם אם היו מוציאים את כל הגאורגים שנספרו במפקד האוכלוסין משנת 1989, היוו האבחזים פחות משליש מהאוכלוסייה. לפיכך גירוש הגאורגים מאבחזיה (שחלקם חזר) לא הספיק להבטיח את הרוב האבחזי באבחזיה. התוכנית מקדמת את השבתה של הפזורה האבחזית הגדולה הנמצאת בעיקר בטורקיה ובמקומות אחרים. אבחזים אלה הם צאצאי האבחזים שהיגרו ממולדתם באבחזיה במאה התשע עשרה, כחלק מהשבת האבחזים שגורשו במהלך המוג'היריזם‏[4]. אולם מספר המהגרים שחזר היה מועט ביותר. תוכנית נוספת שהועלתה היא ל"אבחז" את הצ'רקסים (אדיגים) והאבזינים על ידי שינוי הלאום המופיע בתעודת הזהות שלהם, ולעודד אותם להגר לאבחזיה [13].

עיר הנמל סוחומי היא בירת הרפובליקה והעיר הראשית שלה. מפקד האוכלוסין האחרון, משנת 2003, מלמד כי מספר תושביה מנה 43,716 איש. בשנת 188 מנתה העיר 121,406 איש. ערים חשובות נוספות הן: גגרה, גאלי, גודאותה, אוצ'מצ'ירה וטקווארצ'לי.

השפה הרשמית באבחזיה היא אבחזית שהיא ממשפחת שפות קווקזיות צפון-מערביות, אולם השפה הרווחת בקרב תושבי אבחזיה היא השפה הרוסית. בתקופה בה הייתה לגאורגיה שליטה באבחזיה הייתה השפה הגאורגית נפוצה אף היא יותר אולם פחות מהרוסית. אף על פי שרוב האבחזים הם נוצרים אורתודוקסים קיים גם מיעוט גדול של מוסלמי.

אמצעי התקשורת הם בעיקר תחת ההשפעה של הממשלה הבדלנית המחזיקה בבעלותה את תחנת הטלוויזיה הראשית ותחנת הרדיו הראשית ברפובליקה[14]. ברוב שטחי אבחזיה ניתן לקלוט שידורי טלוויזיה ורדיו מגאורגיה ורוסיה [15]. על מספר רב של אמצעי תקשורת אבחזיים ורוסיים, בעיקר העיתון "אפסני" האבחזי, קיימות הגבלות שונות ואף אויימו והותקפו לאחר שהביעו ביקורת על הממשלה הבדלני.

ההתפלגות האתנית של אוכלוסיית אבחזיה על פי מפקדים‏[12]
1926 1939 1959 1970 1979 1989 2003
אבחזים 55,918 56,197 61,193 77,276 83,087 93,267 94,606
גאורגים 67,494‏ [16] 91,967 158,221 199,596 213,322 239,872 45,953
רוסים 12,553 60,201 86,715 92,889 79,730 74,913 23,420
ארמנים 25,677 49,705 64,425 74,850 73,350 76,541 44,870
יוונים 14,045 34,621 9,101 13,114 13,642 14,664 1,486
אסטונים 758 2,282 1,882 1,834 1,445 אין נתונים 1,797
אוקראינים 4,647 8,593 11,474 11,955 10,257 אין נתונים 446
סה"כ 201,016 311,885 404,738 486,959 486,082 525,061 215,972

ממשל וחלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הרפובליקה הבדלנית של אבחזיה עומד נשיא. כיום מכהן בתפקיד סרגיי בגאפש, שירש את ולדיסלב ארדזינבה, נשיאה הראשון של אבחזיה בין השנים 1994-2004. הנשיא נעזר בעבודתו בסגן נשיא, כיום מכהן בתפקיד ראול חאג'ימבה. כראש ממשלת אבחזיה מכהן כיום אלכסנדר אנקווד, המכהן מאז 1995. הגוף המחוקק הוא אסיפת העם, והוא מונה 35 נבחרים מתוך 35 מחוזות הבחירה.

נפות אבחזיה

הרפובליקה של אבחזיה היא אוטונומיה דה פקטו שאף מדינה בעולם לא הכירה בה עד אוגוסט 2008, עת זכתה להכרה מצד הפדרציה הרוסית. מכאן שגם החלוקה המנהלתית של אבחזיה למחוזות אינה מוכרת ברוב מדינות העולם. מצד שני מוכרת החלוקה המנהלתית של גאורגיה, שעל פיה נחשבת אבחזיה עצמה למחוז בגאורגיה, וחלוקתה הפנימית לנפות, המקבילה כמעט לגמרי לחלוקת אבחזיה למחוזות, הינם במעמד יתר נפות גאורגיה, להוציא מחוז טקווארצ'לי, שנוסד בשנת 1995 והוא כולל חלקים ממחוז גאלי ומחוז אוצ'מצ'ירה. החלוקה האבחזית כוללת שבעה מחוזות, ואילו החלוקה הגאורגית כוללת שש נפות.

במקביל לממשל הבדלני של אבחזיה הקים הממשל בטביליסי, ב-27 בספטמבר 2006, ממשלה חילופית שנקראת הרפובליקה האוטונומית של אבחזיה, שהייתה עד לסיום משבר קודורי, ב-2006, ממשלה גולה שישבה בטביליסי. מספטמבר 2006 העתיק הממשל החדש של אבחזיה את מקום מושבו לאבחזיה עילית בעמק קודורי. בראש הרפובליקה עומד מלחז אקישבאיה. ב-12 באוגוסט 2008, לאחר פלישת רוסיה לגאורגיה, גורש הממשל מאבחזיה עילית. ממשל זה מוכר כממשל הרשמי של אבחזיה על ידי רוב מדינות העולם להוציא רוסיה שלא הכירה בו מלכתחילה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת אבחזיה ממוזגת כמעט לחלוטין עם רוסיה והרובל הרוסי הוא ההילך החוקי באבחזיה. התיירות היא ענף המפתח של אבחזיה ושלטונות הממשל הבדלני של אבחזיה כי התיירות המאורגנת (בעיקר מרוסיה) הניבה את הגעתם של למעלה מ-100,000 תיירים בשנים האחרונות. לצורך השוואה היו מספר התיירים שביקרו באבחזיה בשנת 1990, לפני מלחמת אבחזיה, כ-200,000 איש[17]. הממשל האבחזי מעריך כי מספר התיירים שביקרו באבחזיה, בשנת 2006, עמד על 1.5 מיליון איש[18]. אף על פי שנדרשת ויזה כדי להיכנס מגאורגיה לרוסיה, יכולים בעלי מחזיקי דרכון רוסי לנוע באופן חופשי מאבחזיה לרוסיה.

אדמת אבחזיה פורייה ושופעת המוצרים חקלאיים כולל: תה, טבק, יין ופירות (במיוחד Citrus reticulata - סוג של מנדרינה), שניתן להשיגם בעונה המתאימה. החשמל מגיע בעיקר מתחנת כוח הידרואלקטרית בסכר אנגורי, שנמצא בתחום קו הפסקת האש האבחזי-גאורגי. התחנה מופעלת במשותף ומספקת אנרגיה גם לגאורגיה גופא.

יזמים רוסים, בהם עיריות ברוסיה השקיעו באבחזיה כולל עיריית מוסקבה בראשות יורי לוז'קוב שחתם על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין מוסקבה לאבחזיה. פקידים רשמיים של הממשל הבדלני באבחזיה הכריזו על כוונתם לעשות שימוש במתקנים ובמשאבים עבור פרויקט הבנייה לקראת אולימפיאדת החורף 2014 הנערכת בעיר סוצ'י הסמוכה לגבולה המערבי של אבחזיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome-globe.svg אטלס בוויקישיתוף: אבחזיה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏שפות נוספות בשימוש הן ארמנית, גאורגית ומגרלית.
  2. ^ באבחזית:Аҧсны/Apsny, בגאורגית:აფხაზეთი/אַפּ‏חַזֶתי וברוסית:Абха́зия/Abkhazia
  3. ^ ‏סוכנויות הידיעות, 10 בספטמבר 2009,00.html צ'אבס ברוסיה: מכיר בעצמאות הבדלנים בגאורגיה, באתר ynet‏, 3774937
  4. ^ 4.0 4.1 מוג'היר (مهاجر) - הגירה של ילידי הקווקז לתחומי האימפריה העות'מאנית, לאחר מהמלחמה הרוסית-צ'רקסית (1763-1864), ונקראה גם גלות הצ'רקסים.
  5. ^ מ. לורטקיפנידזה "האבחזים ואבחזיה", טביליסי 1990
  6. ^ מתוך אנציקלופדיה בריטניקה
  7. ^ כרונולוגיית האירועים באבחזיה 1921-1999, (באנגלית)
  8. ^ סוונטה קורנל (2001), אומות קטנות כוחות גדולים:מחקרים בסכסוכים האתנוגרפיים בקווקז, עמ' 345-349, ISBN 0700711627, (באנגלית)
  9. ^ טונש איבאק (2001), הפוליטיקה של הים השחור: הדינמיקה של שיתוף פעולה ועימות, עמ' 189, ISBN 1860644546, (באנגלית)
  10. ^ רוסתווי-2, אדוארד שוורדנדזה מאשים את תנגיז קיטובאני בהסתה למלחמה באבחזיה, 14.8.2007, The Georgian Times, (באנגלית)
  11. ^ סוונטה קורנל (2002), אנטומיה של קונפליקט: אתנו-טריטוריאליות ובדלנות בדרום הקווקז - מקרה גאורגיה, עמ' 183, ISBN 9150616005, (באנגלית)
  12. ^ 12.0 12.1 אוכלוסיית אבחזיה, מפקדי אוכלוסייה שפורסמו על ידי הסובייטים, (ברוסית)
  13. ^ ראווז גאצ'צ'ילדזה (1995), גאורגיה החדשה: מרחב, חברה ופוליטיקה, עמ' 178, ISBN 0890967032, (באנגלית)
  14. ^ ‏‏סקירת נגישות האינפורמציה באבחזיה ומידת השפעתה על תושביה, (באנגלית)
  15. ^ אזורים וטרור: אבחזיה, 30.6.2008, חדשות בי.בי.סי, (באנגלית)
  16. ^ מתוכם 40,989 מגרלים ו-1,875 סוואנים.
  17. ^ יופיה של אבחזיה מחוץ לטווח ראייה, 22.8.2003, "סיביל גאורגיה", (באנגלית)
  18. ^ בגאפש: יותר ויותר תיירים מגיעים לאבחזיה, 1.9.2006, (ברוסית)


נפות/מחוזות אבחזיה

אבחזיה מחוז גגרה · אבחזיה מחוז סוחומי · אבחזיה מחוז גודאותה · אבחזיה מחוז גולריפש · אבחזיה מחוז גאלי
גאורגיה נפת גגרה · גאורגיה נפת סוחומי  · גאורגיה נפת גודאותה  · גאורגיה נפת גורילפש  · גאורגיה נפת גאלי
אבחזיה מחוז אוצ'מצ'ירה  · אבחזיה מחוז טקווארצ'לי
גאורגיה נפת אוצ'מצ'ירה                               

מחוזות היסטוריים של גאורגיה
אבחזיה · אג'ריה · גוריה · אימרתי · קאחתי · סוואנתי · הרתי · ג'אוואחתי · כארתלי · חבסורתי · לצ'חומי · מתיאולתי · מסחתי · פשאבי · רצ'ה · סמגרלו · טאו-קלארג'תי · תושתי מחוזות היסטוריים של גאורגיה
מדינות עצמאיות "בלתי מוכרות"

Flag of Abkhazia.svg אבחזיה · MNLA flag.svg אזוואד · Flag of South Ossetia.svg דרום אוסטיה · Flag of the Republic of China.svg טאיוואן · Flag of Transnistria.svg טרנסניסטריה · Flag of Nagorno-Karabakh.svg נגורנו קרבאך · Flag of Somaliland.svg סומלילנד · Flag of Kosovo.svg קוסובו · Flag of the Turkish Republic of Northern Cyprus.svg צפון קפריסין