עמק האפלצ'ים הגדול

מפת הרי האפלצ'ים, בה מודגש אזור העמק הגדול. שמות רכסי ההרים העיקריים בכל צד של העמק מצוינים במפה, כמו גם שמותיו האזוריים השונים של העמק

עמק האפלצ'ים הגדול (באנגלית: Great Appalachian Valley, ידוע גם כהעמק הגדול (The Great Valley) ואזור העמק הגדול (Great Valley Region)) הוא אחד מצורות פני הקרקע הגדולות ביותר במזרח אמריקה הצפונית. העמק בנוי כמרזבה (Trough) המורכבת משרשרת של עמקים צרים ושפלות קטנות המהווה את הסממן המרכזי במערכת הרי האפלצ'ים. המרזבה משתרעת על פני 1,900 ק"מ, מקוויבק ועד אלבמה, ושימשה נתיב מעבר חשוב בכיוון צפון-דרום כבר בתקופות פרה-היסטוריות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הרי האפלצ'ים

בהגדרה רחבה, מסמן העמק הגדול את גבולה המזרחי של רצועת "רכס ועמק" (Ridge-and-Valley Appalachians) של ארצות הברית. לעמק הגדול שמות אזוריים רבים, כגון עמק השננדואה. מנקודת מבט רחבה ניתן לחלק את העמק הגדול לחלק צפוני ולחלק דרומי.

חלק צפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו הצפוני, כולל העמק הגדול את עמק שמפליין שסביב אגם שמפליין ואת חלקו העליון של נהר רישלייה המנקז אותו לנהר סנט לורנס; עמק נהר ההאדסון, עמק ניובורג ועמק וולקיל; ועמק קיטטיני חלקו העליון של עמק נהר הדלאוור, עמק לבנון ועמק קמברלנד.

שרשת הרים תוחמת את החלק הצפוני משני צדדיו. לכיוון מזרח, או צד הים, כוללים הרים אלה מצפון לדרום את ההרים הירוקים של ורמונט; ההרים הטקטוניים של ורמונט, ניו יורק, מסצ'וסטס וקונטיקט; הרי רדינג פרונג (הכוללים את רמות ניו יורק-ניו ג'רזי); וההר הדרומי בפנסילבניה שמעבר להאריסברג. קיים פער רחב בין רדינג פרונג וההר הדרומי בהאריסברג, דרכו זורם נהר ססקהאנה, ומחבר את העמק הגדול אל רצועת הפידמונט, במשתפלת במתינות לכיוון מזרח, בדרום-מזרח פנסילבניה. חלק מחשיבים פער זה כנקודת ההפרדה בין החלק הצפוני לחלק הדרומי של העמק.

לצד מערב, או צד היבשת, גובלת שרשרת של הרים בלתי חדירים בחלק הצפוני של העמק. הצפוניים ביותר הם הרי אדירונדאק, שלוחה דרומית של המגן הקנדי (Canadian Shield), המגיע אל העמק באזור אגם שמפליין ואגם ג'ורג'. דרומית להם, מעבר לפער עמק מוהוק ולאולבני, ניו יורק, גובלים הרי קטסקיל - המהווים את חלקה הצפוני והאחרון של רמת אלגני (Allegheny Plateau) - בעמק בצורת מתלול קטסקיל, הצופה אל רצועה מרכזית של נהר ההאדסון ועמק ההאדסון. דרומית לקטסקיל, גובלים הקפלים הראשונים של רצועת "רכס ועמק" של האפלצ'ים בעמק בצורת רכס רציף שהיה ידוע בעבר כרכס שושנק בניו יורק, הר קיטטיני בניו ג'רזי וההר הכחול בפנסילבניה. בתוך רכס ארוך זה נוצרו ערוצים צרים הידועים כ"פערי רוח" ו"פערי מים". אלה כוללים את פער קולבר בניו ג'רזי; פער המים של דלאוור, במקום בו חוצה נהר הדלאוור את העמק לאורך הגבול בין ניו ג'רזי לפנסילבניה; ופערים רבים בפנסילבניה, כולל פער הרוח של פנסילבניה; הפער בו זורם נהר ליהיי (Lehigh River) צפונית לאלנטאון; פער נהר סקוקיל; פער נחל סוואטרה; ופער נהר ססקוהנה, בין השאר.

חלק דרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק הדרומי, גובל מזרחו של העמק הגדול בהרי בלו רידג' המתמשכים צפונה אל תוך מרילנד ופנסילבניה כחלק מההר הדרומי. שמות אזוריים לעמק הגדול כוללים את עמק האגרסטאון במרילנד, עמק וינצ'סטר ועמק שננדואה בווירג'יניה ובמערב וירג'יניה, העמק העילי של נהר ג'יימס, עמק רואנוק ועמק ניו ריבר בווירג'יניה, עמק נהר הולסטון בווירג'יניה ובטנסי ומזרח עמק טנסי, הנמשך מווירג'יניה דרך טנסי אל תוך אלבמה. יש המשייכים את עמק נהר קוסה (Coosa River) כחלקו הדרומי ביותר של העמק הגדול. אזורים דרומיים אלה של העמק הגדול נחלקים לעיתים לשתי קבוצות, עמק וירג'יניה ועמק טנסי.

חלקו הדרומי של העמק הגדול גובל מצד מזרח בפרובינציה הגאוגרפית של בלו רידג' הכוללת, מצפון לדרום, את ההר הדרומי בווירג'יניה ובמרילנד, הבלו רידג' של וירג'יניה, הר הולסטון בטנסי ורכס אונאקה והרי הסמוקי הגדולים בתחומי טנסי וצפון קרוליינה. פער חשוב בהרים אלה זה נמצא סמוך לרואנוק, וירג'יניה. פערים נוספים הראויים לציון באזור הבלו רידג' של וירג'יניה מחברים את אזור הפידמונט עם העמק הגדול, וכוללים את פער ת'ורנטון, פער סוויפט ראן ופער רוקפיש.

סדרה נוספת של הרים גובלת בעמק הגדול ממערב, וכוללת את ההר הצפוני וההר הצפוני הגדול, רכס אלגני פרונט, הר פאוול, הרי קמברלנד, רכס וולדן, ורמת קמברלנד. פער קמברלנד מחבר בין אזור העמק הגדול לקנטקי ולשטחי טנסי במערב.

הר מסאנוטן (Massanutten Mountain) שוכן בתחומי עמק וירג'יניה, במרכז העמק הגדול. אזור עמק וירג'יניה הוא קארסטי, ובו בולענים ומערות רבים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעמק הגדול אקלים יבשתי בשליש הצפוני, וסובטרופי גשום מפנסילבניה דרומה. טבלת האקלים הראשונה משתייכת לחלקו הממוזג והשנייה לחלקו הסובטרופי של העמק.

אקלים בשדה התעופה הבינלאומי של אולבני, ניו יורק
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	22	23	32	34	36	38	40	39	38	33	28	22
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	11.6	11.9	20.1	27.6	30.4	32.8	33.5	32.9	30.0	24.9	20.1	12.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-9.7	-8.2	-3.5	2.9	8.4	13.6	16.3	15.5	10.9	4.2	-0.3	-6.0
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	-33	-30	-29	-13	-3	2	4	1	-4	-9	-24	-30
משקעים ממוצעים (מ"מ)	66	56	82	81	92	96	105	88	84	93	84	74
מקור: Monthly weather forecast and climate, Weather Atlas.com

אקלים בנוקסוויל, טנסי
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	25	28	31	34	36	41	41	39	39	34	29	27
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	19.6	21.8	26.2	29.2	31.1	33.8	35.1	34.8	32.8	28.7	24.8	20.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-12.4	-9.9	-5.4	-0.7	4.9	11.5	15.5	15.4	7.9	0.3	-4.7	-9.6
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	-31	-23	-17	-6	0	6	9	9	2	-4	-15	-21
משקעים ממוצעים (מ"מ)	110	108	110	102	115	97	129	83	82	64	102	114

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרכים העוברות בעמק השתמשו לראשונה הילידים האמריקאים, בתקופה הפרה-קולוניאלית והקולוניאלית המוקדמת עברה בעמק דרך ראשית אינדיאנית שנודעה כדרך המלחמה האינדיאנית הגדולה, שביל סנקה, ושמות רבים נוספים.

עבור המתיישבים האירופאים שהגיעו ל-13 המושבות, ומאוחר יותר לארצות הברית, שימש העמק הגדול כנתיב תחבורה עיקרי להתיישבות ולמסחר, באמצעות דרך העגלות הגדולה שהחלה בפילדלפיה. בעמק שננדואה הייתה הדרך ידועה כוואלי פייק. דרך וילדרנס התפצלה מדרך העגלות הגדולה ברואנוק של ימינו, חצתה את פער קמברלנד והמשיכה אל תוך קנטקי וטנסי, במיוחד לאזור הבלוגראס הפורה ולאגן נאשוויל. פיצול נוסף מרואנוק, דרך קרוליינה, הובילה אל אזורי הפידמונט של צפון קרוליינה, דרום קרוליינה וג'ורג'יה.

הפערים הרבים המחברים את העמק הגדול לשטחים שממזרח וממערב מילאו תפקיד חשוב במהלך ההיסטוריה האמריקאית. בצד המזרחי, שימש פער רחב בדרום-מזרח פנסילבניה כנתיב הראשי להתיישבות ברחבי העמק. בעשור של 1730 נפתח העמק הגדול הסמוך לפנסילבניה מערבית להר הדרומי להתיישבות לאחר ויצורים והסכמים שנחתמו עם האינדיאנים שישבו באזור. האזור משך זרם הולך וגובר של מתיישבים וכונה "הארץ הטובה ביותר לאדם העני" (The best poor man's country). תוך פרק זמן לא גדול כבר היו שטחי העמק הגדול של פנסילבניה מיושבים, וזרם המתיישבים פנה דרומה לעבר עמק שננדואה שבתחומי וירג'יניה. האזור כולו בין דרום מזרח פנסילבניה לעמק שננדואה התפרסם עד מהרה כ"אסם תבואה", האזור בעל התפוקה החקלאית המעורבת הגבוהה בצפון אמריקה. הדרך מפילדלפיה מערבה אל העמק ודרכו דרומה הפכה לעמוסה מאוד וכתוצאה מכך נודעה במספר שמות, כגון "דרך העגלות הגדולה", "דרך העגלות של פילדלפיה", "דרך העמק" וכולי. עגלת קונסטוגה (Conestoga wagon) פותחה באזור שבין פילדלפיה לעמק בסביבות שנת 1725, והפכה לאמצעי התחבורה העיקרי בעמק הגדול ובסביבתו עד לתקופת מסילת הברזל.

פער קולבר, הסמוך לאגם קולבר במחוז סאסקס שבניו ג'רזי, שימש נתיב חשוב דרך הר קיטטיני כבר לפני 10,000 שנה ועד ימינו. הפער שוכן כ-120 מטרים מתחת לשיא הגובה של ההר. בני שבט הלנאפי עשו שימוש בפער על מנת לצוד ולסחור משני צדדיו של ההר. מתיישבים אירופים שהגיעו מפנסילבניה השתמשו המים הזורמים מאגם קולבר אל בראנצ'וויל, ניו ג'רזי, להקמת מספר גדול של טחנות. דרכים, שעל המעבר בהם נגבתה אגרת נסיעה, הוקמו במקום שבילי בני הלנאפי הישנים ועברו דרך הפער.

בעשור של שנת 1750 כבר היה העמק מיושב ברובו עד קצהו הדרומי של עמק שננדואה. המתיישבים המשיכו להשתמש בנתיב שיצא מפילדלפיה דרומה דרך עמק שננדואה אל האזור בו שוכנת בימינו רואנוק, וירג'יניה, שם שוכן פער רחב נוסף בבלו רידג'. פיצול של דרך העגלות הגדולה התחיל מכאן, חצה את הפער והמשיך מזרחה אל אזורי הפידמונט של דרום וצפון קרוליינה. דרך זו נודעה כדרך קרוליינה. במהלך העשור של 1750 גבר והלך זרם המהגרים שחצו את העמק דרומה והגיעו לאזורי הפידמוט של קרוליינה, בהם נמכרו באותה תקופה האדמות המשובחות ביותר במחירים הנמוכים ביותר, ובמהרה הוקמו לאורך הנתיב בצפון קרוליינה עיירות קטנות רבות, בהן סליסברי, סיילם ושארלוט. בעשורים שקדמו למהפיכה האמריקאית הפך אזור הפידמונט ב"קרוליינה עילית" מיושב במהירות, בעיקר על ידי מהגרים שהגיעו מהצפון ונעו דרומה דרך העמק הגדול. רבים ממהגרים אלה היו ממוצא אירי-סקוטי, גרמנים שהגיעו מאזור ריינלנד-פפאלץ, ומורביאנים. עד מהרה עלתה האוכלוסייה בחלק "העילי" בגודלה על האוכלוסייה הוותיקה והמבוססת יותר שהתגוררה לחוף האוקיינוס האטלנטי, דבר שיצר מתחים גאופוליטיים קשים באזור הקרוליינות במהלך שלהי המאה ה-18.

בצד המערבי, הפך פער קמברלנד לנתיב עיקרי עבור מהגרים מערבה מדרום העמק הגדול אל תוך קנטקי וטנסי. בצפון, הפך עמק מוהוק לנתיב עיקרי לנוסעים מערבה, בעיקר לאחר בנייתה של תעלת אירי, אשר חיברה את ניו יורק אל אזור הימות הגדולות דרך נהר ההאדסון של העמק הגדול ופער עמק מוהוק.

העמק הגדול מילא תפקיד חשוב במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, בעיקר אזור עמק שננדואה, פערי בלו רידג', אזורי הפידמונט הסמוכים והשלוחה הצפונית אל תחומי גטיסברג. אתרים מתקופת מלחמת האזרחים כוללים את הארפרס פרי במערב וירג'יניה, אנטיאטם במרילנד, מנאסס בווירג'יניה, צ'יימברסברג בפנסילבניה; המערכה בעמק שננדואה ב-1862 בצפון וירג'יניה, מערכות העמק של 1864, גם כן בווירג'יניה; קרבות צ'טנוגה בטנסי ומערכת גטיסברג, בואכה פנסילבניה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו, הדרכים העיקריות העוברות בעמק בחלקו הדרומי הם:

כביש בין-מדינתי 81 מהאריסברג, פנסילבניה, ועד לסוף קטע הכביש בדנדרידג', טנסי;
כביש בין-מדינתי 40 ממחלף קצה כביש 81 אל נוקסוויל;
כביש בין-מדינתי 75 מנוקסוויל אל קליבלנד, טנסי.

בחלקו הצפוני של העמק מגוון דרכים. לכיוון צפון-מזרח מהאריסברג, עובר כביש בין-מדינתי 81 לאורך העמק דרך פער נחל סוואטרה ואז פונה צפונה מעבר להר הכחול ויוצא מן העמק לכיוון סקרנטון. כביש בין-מדינתי 78 ממשיך על הנתיב בתוך העמק במקביל למדרונות הדרומיים של ההר הכחול ומחבר בין האריסברג ללבנון, קוצטאון ואלנטאון. באלנטאון, פונה כביש 78 דרומה לתוך אזור הגבעות של רדינג פרונג לכיוון ניו יורק סיטי. מאלנטאון אל תוך ניו ג'רזי וניו יורק לא עובר בעמק כביש בין-מדינתי, אם כי הוא נחצה לאורכו על ידי הכבישים 80 ו-84, כמו גם על ידי נהר דלאוור בין איסטון, פנסילבניה, ופער המים של דלוואר.

בניו ג'רזי ובניו יורק מתעקל העמק בהדרגה מצפון-מזרח לכיוון צפון, ובניובורג, ממש מעבר לרמת ההאדסון, חוצה כביש בין-מדינתי 87 לאורכו של רוב שטחו של העמק אל תוך קנדה, כשהוא חולף על פני פוקיפסי, אולבני וגלן פולס. בכיוון מזרח-מערב של העמק חולף כביש בין-מדינתי 90 בתוך עמק מוהוק לכיוון יוטיקה. צפונית לגלן פולס, עובר כביש 87 ממערב לעמק על גבי רכס הרי אדירונדק, אם כי הוא יורד בחזרה לתוכו סמוך לפלאטסבורג (Plattsburgh). בגבול ארצות הברית–קנדה הופך כביש 87 לאוטורוט 15 (Autoroute 15) וממשיך צפונה אל מונטריאול. אין כבישים בין-מדינתיים החוצים את השטח הקשה למעבר של העמק מזרחית לאגם ג'ורג' או החולפים דרך אזור החקלאות הפורה של עמק שמפליין המתחיל צפונית לברלינגטון, ורמונט.

צפונית לברלינגטון, לאורך חופו המזרחי של אגם שמפליין, חולף כביש בין-מדינתי 89 דרך חלקו הצפוני ביותר של העמק אל גבול ארצות הברית-קנדה, שם הוא הופך לדרך קוויבק 133 ואוטורוט 35, החולף לאורכו של נהר רישליה בחלקו הדרומי, בו העמק הגדול מתמזג לבסוף אל מישור נהר סנט לורנס מזרחית למונטריאול. (נהר רישלייה ממשיך צפונה מעבר למישור ונשפך אל הסנט לורנס, צפונית-מזרחית למונטריאול).