הימות הגדולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הימות הגדולות מהחלל

הימות הגדולות נמצאות באמריקה הצפונית ומהוות את מערכת הימות הגדולה בעולם.

הימות ממערב למזרח הן:

הימות נוצרו כתוצאה מסחיפת קרקע על ידי קרחונים אדירי ממדים בתקופת הקרח. חופיהן מפורצים מאוד ועמוקים, יש בהן מאות איים ובהם גם אגמים. בחורף קופאים פני המים, כתוצאה מן הרוחות הקרות המגיעות ממפרץ הדסון, והקרח מכסה את הימות למשך ארבעה חודשים. ספינות שוברות קרח פועלות באגמים בעונה זו ומפלסות נתיבי שיט.

שטחן הכולל של הימות הוא 245,200 קמ"ר. 157,400 קמ"ר, המהווים כשני שלישים מהשטח הכולל, נמצאים בתחומי ארצות הברית ואילו 87,800 הקמ"ר הנותרים מצויים בשטח קנדה. ימת מישיגן היא היחידה מבין הימות הנמצאת כולה בתחומי ארצות הברית. חמש הימות הגדולות מפורזות מספינות מלחמה, לפי הסכם ראש-באגוט (Rush-Bagot Treaty) משנת 1817.

הימות ממוקמות בין קווי הרוחב הצפוניים 42-49 מעלות. הימה המזרחית ביותר, ימת אונטריו, נמצאת במרחק 355 ק"מ מהאוקיינוס האטלנטי, ומחוברת אליו באמצעות תעלת סנט לורנס. הימות מחוברות זו לזו ודרכן יכולות אף אוניות גדולות להגיע מן הים עד למרכז היבשת, ומכאן חשיבותן הכלכלית.

חופי הימות עשירים במרבצי ברזל ופחם, ובהם אזורי תעשייה מפותחים מאוד. לאורך חופי הימות והנהרות הנשפכים מהן שוכנות כמה מן הערים הגדולות באמריקה: מילווקי, באפלו, טורונטו, מונטריאול, קליבלנד, שיקגו והעיר דטרויט, בה מרכז תעשיית הרכב של ארצות הברית. לאורך החופים הוקמו תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל, הגורמות בין השאר גם לזיהום תרמי.

גלריית מפות[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הימות הגדולות

ממערב למזרח: ימת סופיריורימת מישיגןימת יורוןימת איריימת אונטריו